לנהגת הפרטית שלי יש חיוך מקסים שמשמח כל מי שרואה אותו. יש לה
שיער חום שטני גולש, עיניים חומות בהירות, שפתיים עבות (אולי
עם סיליקון) וחזה מושלם (בטוח עם סיליקון!). תמיד כשהיא באה
להסיע אותי היא מגישה לי בחיוך סוכריית מנטה ובקול צרוד
מסיגריות אומרת: "בוקר טוב, מר אדמון! מקווה שישנת טוב לקראת
יום פורה של עסקים!" ואני עונה כהרגלי: "בהחלט מאיה ועכשיו
בואי וניסע ל..." כל יום מקום אחר. והיא תמיד ממציאה איזה משחק
מילים משעשע מהמקום שאליו אנחנו נוסעים ואם לא היא מספרת בדיחה
מצחיקה משלה או רכילות עסיסית וככה עוברת לה הנסיעה שלנו
בנעימים עם פטפוטים טיפשיים על הא ועל דא.
כשאנחנו מגיעים אני אומר לה את השעה שתפגוש אותי שוב שם ועד אז
היא יוצאת לסידורים שלה. היא נוסעת למספרה או למניקור (
הציפורניים שלה תמיד עשויות בקפידה). היא תמיד לבושה לפי צו
האופנה, מאופרת ולובשת את התכשיטים הכי יפים ועדינים!
לפעמים אני מתפלא איך הצלחתי למצוא אותה. ערכתי ראיונות עבודה
להרבה נהגים מזדקנים כשפתאום היא נכנסה עם ריח מסחרר של בושם,
עגילים מתנודדים וחיוך ענק על הפנים ואמרה לי: "היי! אני מאיה.
רוצה לצאת לנסיעת ניסיון?" מייד ידעתי שאני לוקח אותה אבל
הסכמתי בכל מקרה. נתתי לה את המפתחות לB.M.W.  שלי ונסענו.
ראיתי איך היא נוהגת חלק. היא הצליחה להצחיק אותי בקלות, דבר
שהרבה אנשים נכשלו בו. עוד באותה הנסיעה הודעתי לה שאם היא
רוצה העבודה שלה. היא צווחה צווחת שמחה ואמרה: "כן! בטח שאני
רוצה!" ומאז היא הנהגת שלי.
אני נהנה לנסוע איתה ולהסתכל עליה דרך המראה. לראות איך היא
מחייכת לכל מי שהיא עוצרת לו. היא תמיד נועלת נעלי עקב דקיקות
שאותן היא מסירה לפני הנהיגה. יש לה רגליים ארוכות, מותניים
דקיקות, חזה רחב וזרועות עדינות. כשהיא מדברת היא תמיד משתמשת
בידיים כדי להמחיש למה היא מתכוונת. יש לה אצבעות ארוכות ומעט
עבות עם 2 טבעות בכל יד אבל אף אחת מהן לא טבעת נישואין.
היא אף פעם לא מאחרת ובדרך כלל מגיעה רבע שעה לפני הזמן. כשאני
מבקש ממנה לעשות לי שליחויות שאני לא מספיק היא תמיד עושה אותן
בשמחה ובחיוך.
היא מעשנת המון אבל אף פעם לא במכונית. היא קבעה לעצמה את החוק
הזה. לי זה לא מפריע אבל היא מתעקשת. היא אמרה לי: "גם ככה אני
מעשנת המון אז לפחות במכונית, לא!" עניתי לה: "חבל באמת. אבל
אם את רוצה אני מוכן לעזור לך להיגמל." "תודה רבה", היא אמרה,
"אבל לא נראה לי שתצליח, המון כבר ניסו ונכשלו." "טוב, אני
בטוח שמתישהו תפסיקי." "אני מקווה" היא ענתה בחיוך והמשיכה
לנסוע.
יש לה טלפון סלולרי קטן שלא מפסיק לצלצל. לכן היא תמיד משתיקה
אותו כשהיא נוהגת. יש לה המון חברים וחברות שתמיד היא מספרת לי
עליהם ועל שטויות שהם עושים ביחד.
המון גברים מתחילים איתה כשהיא נוהגת. לפעמים הם נועצים בה
עיניים ואז מעירים לה  על זה שהיא אישה-נהגת פרטית. היא אף פעם
לא מתייחסת. פשוט ממשיכה לנהוג במהירות שלה, בשקט, ובסוף הם
שותקים וזזים הצידה, לפנות לה מקום.
היה לה חבר למשך 3 שנים. הם נפרדו לפני חודשיים והיא עדיין לא
החליטה אם היא רוצה עוד אחד, או מה היא רוצה בחיים שלה בכלל.
פעם כשהשיחה איכשהו התגלגלה למין היא ספרה לי בסוד שהיא עדיין
בתולה. שאלתי: "איך זה יכול להיות? הרי היה לך חבר במשך 3
שנים! את רוצה להגיד לי שאף פעם לא שכבתם?!"
"לא", היא ענתה בפשטות, "אני מתביישת לחשוף את גופי לפני
אנשים." "למה?", התפלאתי, "לפי מה שזה נראה מכאן יש לך גוף
פצצה!" "כן, אבל יש בעיה קטנה."
"מה הבעיה?"
"הבעיה היא", היא עצרה את המכונית וגחנה ללחוש לי באוזן
"שעברתי ניתוח לשינוי מין לפני שנתיים!"