"וכמה אני ארוויח מזה?" שאל ישראל.
"10 אלף ש"ח במזומן" ענה הקול. "רק תדאג שזה יתבצע.
"אתה יכול לסמוך עליי, אני אדאג שזה יקרה" ענה ישראל.

ישראל היה אדם שקול. מבוגר. איש העולם הגדול, חייכן, מלומד,
מוכשר ביותר בעל כשרונות רבים אך דבר אחד היה חסר לו: כסף.
המקום בו עבד עמד על סף פשיטת רגל ועובדיו נדרשו לקצץ בשכרם,
וגם לקבל משכורות באיחור של חודשיים שלושה לכל משכורת. המצב
הכלכלי היה קשה, אין כסף לקניית אוכל ושתיה, מוצרים לבית,
ביגוד לחורף הקר ולקיץ המתקרב, וגם אי אפשר לקנות שום דבר
לאישה ושני הילדים המקסימים בגלל העדר התקציב.
המצב המשפחתי היה קשה, אשתו דרשה ממנו לעזוב את מקום עבודתו
ולנסות לפתוח בקריירה חדשה, אשר תכניס קצת כסף לאיזון המשפחתי.
אך ישראל אהב את מקצועו, ולא רצה לנטוש אותו בגלל בעיה חד
פעמית.
ישראל היה חייב לעשות את זה. הוא היה פשוט חייב.
ישראל פגש אותם בטוטו שכונתי, בזמן שקנה את מנת הגרעינים
היומית וצפה בטלוויזיה בהכרזתו של אריאל שרון. האנשים העלומים
הציעו לו הצעה כספית שקשה לסרב לה. אך המחיר היה גדול מאוד.
ישראל היה חייב להרוס את אחד הפרוייקטים של מקום עבודתו על ידי
עזרה למקום העבודה המתחרה השכן, ובכך לאכזב את מעבידיו וחבריו,
אם יגלו כך.

לאחר ימים של מחשבה, התייעצות עם ההורים, האישה והחברים,
ישראל, הגיבור התמים שלנו החליט לקבל את ההצעה.

היום הגיע, וישראל ביצע בדיוק כמו שהיה מצופה עליו. הדרך היתה
קצת קשה מאחר שאנשים עוררו מכשולים אך לבסוף הצליח להרוס את
הפרוייקט של מקום עבודתו ובכך לעזור למקום העבודה השכן המתחרה.
יום לאחר מכן, העניינים התגלגלו מהר. הפרשה התגלתה, ישראל
"מכר" את מקום עבודתו. את חבריו וחברותיו לעבודה, מעסיקיו,
והאנשים שתלויים בחברה. ישראל גורש מהחברה בבושת פנים ונאמר לו
לחזור יותר אליה. באותו זמן המודיעין האזרחי היה לו על הגב,
דורש ממנו לעשות בדיקה במכונת אמת, מצבו הנפשי היה רעוע,
ונפילתו מטה לתהום היתה בלתי נמנעת.

ישראל התאבד ביום א' ה-17/3 לאחר נטילת כדורים במינון מוגזם.
על קברו נכתב - ישראל כהן, תעלומה.


נ.ב. - ברצוני לציין שמה שכתוב כאן הוא סיפור בלבד, אינו מרמז
על מה שקרה באמת, על מה שיקרה באמת ועל כוונותיו של ישראל כהן
עצמו. תודה.