למה את גורמת לי
לחשוב עכשיו עלינו?
חשבתי שסכמנו,שנגמר לנו השנינו
ביחד לבד,בלי שום תקווה לטוב,
ואיך נפרדנו כך, והמשכנו לאהוב?
ואת רוצה עוד הזדמנות, ומקווה שיסתדר,
וזאת סיבה אחת למות, לאהוב זה לא עוזר.
אז אולי, נעדיף את הכאב?
אני כבר לא חושב על אם אותך אני אוהב.
ואיך את לא שוכחת
שאמרת שזה נגמר?
נזכרתי שאמרת, שהרגע כבר עבר
לבד מבולבל,לא רוצה סיבה לבכות,
ואיך נפרדנו כך, ונשבענו לחכות?
ואת רוצה עוד הזדמנות, ומקווה שיסתדר,
וזאת סיבה טובה למות, לאהוב זה לא עוזר.
אז אולי, נעדיף את הכאב?
אני כבר לא חושב על אם אותך אני אוהב.
למה את גורמת לי
לחשוב עכשיו עלינו?
חשבתי שהבנו שהכל נגמר ביננו
לבד זה לבד, בלי שום דמעות לכתוב,
ואיך נפרדנו כך, והמשכנו לאהוב?
ואת רוצה עוד הזדמנות, ומקווה שיסתדר,
וזאת סיבה אחת למות, לאהוב זה לא עוזר.
אז אולי, נעדיף את הכאב?
אני כבר לא חושב על אם אותך אני אוהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.