|
זאת הייתה השנייה הארוכה ביותר בחיים שלי:
הלב נפל
ניסה להתאבד
הריאות התכווצו
האוויר כבד מדי
הראש הסתחרר
לא ידע מה לחשוב קודם - אז חשב הכל ביחד
העיניים נסגרו
העולם נהיה מכוער מדי
הבטן התהפכה
אז מה אם אכלתי?
הרגליים נמסו
אין טעם לעמוד יותר
הידיים חיפשו משהו לתפוס
סתם אינסטינקט
רק אחרי שהבנתי שזה היה רק רעש,
ולא צפירה
ומלחמה
וקטיושות
וטנקים
ומקלט
ומסכות אב"כ
והרוגים
רק אז התחיל הכל לכאוב,
כדי להזכיר לי שאני עוד בחיים. |
|
|
שלום! אני סלוגן
חדש פה. מה
שלומכם? שמעתי
השכונה ממש
אחלה, ושהמכולת
בפינה בכלל לא
יקרה, ושכמעט כל
ערב עוברות פה
לפחות 5 ניידות,
כדי לבדוק שהכל
בסדר. ושלפעמים
הם אפילו עולים
לקפה! רק משהו
אחד רציתי לדעת,
למישהו יהיה
אכפת אם אני
אצבע את הרקע
שלי בכחול?
ס. לוגן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.