ניסיתי לתפוס אותה בין מצמוצים של עין נרטבת,
בינות צללים או שמשות, או בניינים גבוהים-
לא מעט, לא הרבה אנשים.
דמעות עומדות מאחורי העין, נוקשות על הדלת
אך לא נפתחות.
כמו אי של חלום, סוריאליסטי וכתום-
משולשים בוקעים מהרצפה.
מקורקעים בחריוני יונים.
אולי אשב על משולש אחד, ואעוף
או אצנח, כמו חריוני היונה.
אולי השיער ישמש לי כנפים.
לגזור את כולו, לעוף לשמים.
העיר עוצמת עיניה וכורעת תחת כנפיי.
השמים כמעט כחולים מדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|