את צעקתי האחרונה צעקתי כבר מזמן
מאז כל שאני רואה זה שמיים בלי חמצן
שמיים כואבים נקיים מעננים
ופרח נבול שדרכו עליו שנים
ולא משנה עד כמה רמה הייתה צעקתי
אף אוזן לא קשבה, אף תשובה לא נאמרה
האויר ספג את כל הכעס שיצא מתוך קולי וקולם
האויר שחור מרוב הזעם שנאגר בנשימתם
זעקתי על אי-צדק
על משהו כואב
על ילד קטן שנפל בידי אוייב
והבכי ששמעתי גם מאחרים
נבלע הוא בשנאה שהשתלטה על המתים
מלחמה חיה ששורפת אש גדולה
מלבה את הגופות, לוקחת ולא מתכלה
ראיתי כבר הכל, גם התפללתי אל הסוף
אך אף אחד לא שמע
כולם ממשיכים לבכות. |
