בכל ערב כשהשמש שוקעת
משהו בתוכי שוקע יחד איתה,
עוד יום עבר ונגמר
ואין זה החושך סביב שאותי מטריד
זהו החושך בליבי אשר מפחיד,
ליבי הלוחש - כבר מאוחר.
כשחושך עוטף את העיר
ואת השינה מעיניי מדיר
זוהי השעה המיוחדת
שהיא יום, אולי לילה
כשרק האורות המרצדים למרחקים
מגלים שיש עדיין חיים,
זוהי השעה שאינה שייכת
שהיא מאוחר אולי מוקדם.
כשהשחר מקיץ וכדור האש מתגלגל ועולה
משהו בתוכי מתעורר ומגלה
יום חדש ואותו אדם
וזהו אור השמש שאותי מפחיד
על כי לא גרש את החושך מליבי,
ליבי הלוחש - אולי מוקדם.
נכתב בהשראת המוסיקה שכתב יהודה פוליקר (מאוחר אלי מוקדם) |
