מוקדש למלאך היחיד, שתמיד יהיה ראוי לאהבה הגדלוה ביותר
שאלוהים יצר. אני אוהבת אותך, לעד


כשהייתי לבד, היית איתי
כשישבתי בצד, ישבת לצידי
בקור הכי עז, חיממת את ליבי
בשרב הכי כבד, קיררת את ערפי
בעצב הכי גדול, הענקת לי חיוך
וכשאיבדתי תקווה, האמנת בשבילי
בשקט הכי רועם, ניגנת לי מנגינה
ובפחד הכי גדול, התייצבת בשמירה.
כשהכל נראה שחור, צבעת בלבן
כשהדרך לא נראתה, מצאת לי גם גן
גן מלא פרחים צבעוניים, ריחניים
שמילאו את ליבי ברגשות מאוהבים

ולמרות שדבקת, והיית ונתת
אני לא ראיתי, ונתתי לך ליפול למטה
ראיתי את הכל מתפורר מסביבך
ולא עשיתי כלום, חוץ מלאהוב אותך
האהבה עשתה אותי יותר מדי עיוורת
האהבה קרעה אותי באמצע ליל משמרת
ועכשיו כשהכל נגמר אני רואה אותה גוססת
מחייכת לפני, משחררת את הרשת

אני חופשייה ומתגעגעת, וכועסת על עצמי
למרות שהשינוי מעולם לא היה תלוי בי
אני נשבעת שאזכור, ושתמיד אמשיך אותה
אני נשבעת למצוא, את האהבה שנעלמה

אני נשבעת להקשיב, תמיד למנגינתך
לאהוב את כל מה שתמיד יאהב אותך
כי אתה עדיין לצידי, מאמין ומחזק
כי אתה עדיין פה, אוהב ומנשק
אמיתי,
אבל שותק