|
לו רק ידעתי שכה עמוק הוא העצב
שלכאב אין צלם אנוש או גבולות
והאושר אינו מטרה , אלא דרך
לו ידעתי שלבד - יהיה קר בלילות
לו רק ידעתי אהבת אמת מהי
הרגשת הריחוף. התקווה. החלום
לו רק ראיתיני כשבאתי - נדרתי
לא היה מאושר ממני היום
לו רק רז אחד מרזייך ידעתי
את שאהבת. ששמרת אמוניו
לו רק הייתי אני הוא...בת מלך
שפתייך היו לי כיין עכשיו
ואם פעם תיהי את לבדך - הודיעני
כי מקצה העולם בוודאי אז אבוא
יגונך יהיה לאויב לי - נשבעתי
לו רק הייתה לי אהבה שכזו... |
|
|
שיר הלל
לקרמבו:
בעולם שלנו יש
כזו סוגיה מה
אוכלים קודם את
הקרם? או את
העוגיה? יש
אומרים הרי
כמובן אוכלים
קודם כל את החום
והלבן ויש
שיקבעו כצפוי
עוגיה תבוא לפני
הקצפת והציפוי
ויש כמה שוברי
מוסכמות שיעדיפו
בכלל לזרוק את
העוגיות ואפילו
לקלף את
השוקולד!
וללקק את הקצפת
ישר מהיד!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.