שניה חרוצה
חולפת
לא מתעכבת
מפנה מקום
לעוד אחת
ועוד אחת
ועוד...
וכבר אין נשימה
וצריך הפסקה
לדקה
קפדנית ונוזפת
אחת ברעותה
(אף אחת לא רוצה
שרק בגללה
לא תהה השעה
עגולה)
פעמון מצלצל
ומחריד הקהל
והבוקר דוחק
עד שלילה יחדל
ויום אחר יום
מתעייף ונתלש
והנה ממתינה
עוד שנה
וחולפות השנים
וחיים מתחלפים
בחיים.
והזמן, הוא מה אכפת לו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.