|
אני זוכרת
רגע שהקפאתי בזמן
להפשיר כשמצער ובודד
אני זוכרת איך הגוף שלו נע
במרחב הבית המופלא שלו
את הפעם הראשונה שלא עמד בנינו
טלפון או ידידה משותפת או כל מכשול אחר
היינו שנינו שיכורים מאהבה
בתוך בית ריק וגדול
ושנינו חשנו איך החשמל שבאוויר
מפשיט מעלינו את הבגדים
כמעט בקריעה
כמו מתנות מופלאות
שמשילות עטיפותיהן
לקראת תגלית מופלאה ונפלאה
וכך היינו
מופלאים נפלאים וסוטים עד חיוך
אוגוסט 97 |
|
|
הוא לא כזה
ורוד.
מפרום, חבר של
אפרוח ורוד,
מסתכל מקרוב
ומשחק אותה
סקפטי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.