ל. נועה / כמותך |
השמים כצבע עינייך היו, כחולים אפורים
העננים כשיערך, כסופי תלתלים,
רקפות כר הדשא מילאו
צוחקות וגאות כמותך
ואני לא הלכתי אל אבן
לחפש זכרך.
ישבתי בחוץ, מחייכת,
ידעתי ששם אמצאך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|