בלונדון,
או בכל בריטניה , אם להיות קטנוני
יש רשת שמוכרת סנדוויצ'ים
היא נותנת לי חשק למין שיר יומרני
ואולי אשבור כמה חרוזים
פרת' א מנג'ר,
ככה קוראים לה ומבטאים קצת אחרת
והחנויות שלה מבריקות
סטריליות מעוררת תאבון , לא מנוכרת
מהמדפים ועד לקופות
יש שם
מדפים ארוכים כמו רכבת היורוסטאר
שמגיחה מדי פעם
מתחת לתעלת לה-מאנש' בנכר
עם ריח של ים
כריכים,
לעשרות , למאות ,רבבות ומליונים
מציעים מרכולתם
ועובדים שם נערים היספאניים חייכנים
לשרת- זו היא כל תכליתם.
יכלתי,
להדביק מטאפורה צפויה ורדודה
שהכריכים מוחצנים
כמו אנשים באיזו אווירת מעבדה
מעל האריחים
אבל לא.
אני רק מתגעגע לאי הרחוק , הגשום
לשתות שם עוד בירה
ללכת לישון באפור של הבוקר, בערב לקום
לאכול עוד כריך
ולמות. |