|
הרגעים האלו שאני מחליטה להעלות יצירה
למרחב הוירטואלי
מזכירים לי תחושות כמו
לעלות במדרגות בדרך אל מגלשה בפארק מים;
ההמתנה במעלה התור עם האדרנלין, ההתחבטויות...
מודה שהיום אינני מסוגלת לעלות על מגלשות מים
אבל להעלות יצירות -
עדיין....
♀️
שחרית מהבש
אומרים שסוף העולם קרב
שבעוד חודשים ספורים הכל ייחרב
והארץ תהא תוהו ובוהו
וחושך על פני תהום
|
What were you thinking when you committed the massacre?
That you will conquer Israel?
That other Arab countries will join you in this conquest
Well, that didn't occur!
|
As a consequence
of the financial situation
and my mental state
I'm leaving to start a new life.
|
Today there was a guy who stood next to me on the light rail
Close enough for me to hear
a voice message he recorded and sent
|
Loneliness
you are killing me
|
The little babies cry
'cause sanity is gone
and no one gives a damn
|
כְּשֶׁתִּתְגַּעְגְּעוּ אֵלַי
וּלְעֵינַי
זִכְרוּ
שֶׁהוֹתַרְתִּי רִבּוֹא רְבָבוֹת שֶׁל מִלִּים;
|
אני רוקדת מיוחדת ותמיד בתנועה
מאלה שיגידו "אני ואתה"
לא סתם בסדר הזה, כי אני במרכז ואני במוקד
מכות החיים חייבו אופי שורד
|
השירה חושפת
מה שהסלפי
מצליח לסלף.
|
מַרְגִּישׁ שֶׁכָּל הַחַיִּים שֶׁלִּי
שֶׁלֹּא תָּמִיד נְהִירִים לִי
הֵכִינוּ אוֹתִי
לָרֶגַע
הַקְּרִיסְטָלִי הַזֶּה
|
אבי הלך לנוח
הוא נח על ערסל עננים
אוכל תאנים
ואת יתר שבעת המינים
|
אַהֲבָתֵנוּ נִשְּאָה
עַל דֹּכִי הַיָּם
וְלַמְרוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה
עַל הַסְּלָעִים הַמְּצוּיִים
|
אַיֵּהֵּם הָאֲנָשִׁים
הַשְּמֵחִים בְּחֶלְקָם
שֶׁכְּשֶׁאֶשְׁאַל בְּקוֹל רָם
יָרִימוּ יָדָם
|
אָהַבְנוּ אוֹתוֹ אֲבָל הִתְבַּיַּשְׁנוּ בּוֹ עַל שׁוֹנוּתוֹ
וְלָכֵן מֵעוֹלָם לֹא הוֹצֵאנוּ אוֹתוֹ לְטַיֵּל
וְכַמָּה שֶׁנִּסִּינוּ לֹא הִצְלַחְנוּ לְסַפֵּק אֶת צְרָכָיו
וְגַחֲמוֹתָיו
אָז עִם כָּל הַצַּעַר שֶׁבַּדָּבָר הֶחְלַטְנוּ לַהֲרֹג
אוֹתוֹ
|
כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ הַמַּלְאָכִים
מַדּוּעַ נָטַל אֶת חַיָּיו
|
אין לאהבתנו תאריך תפוגה
וגעגועינו חשוכי מרפא
החיים זורמים
יש מועדים
|
נסיבות החיים דנו אותנו לאהוב לתמיד,
להתרפק על אהבת קיץ קצרצרה ומתוקה
שלא ידעה את התמודדויות החיים האמיתיים.
|
יצאתי עתה
משערי ממלכתך
נשואה
על אפיריון אהבתך
|
אהובי
הלך
אין לדעת אם ישוב
|
חלמתי עלייך בלילה
אורי גבוה עם שיער ארוך זהוב
ומשקפי ראייה
|
זה שלא אהבת אותי
כמו שאהבתי אותך
אז מה
שלא אהבת אותי
כמה שאהבתי אותך
|
מהו יעודי בעולם?
אקרובטית הכאב
שיה המלחכת עצב
זהו לופ שלא נגמר
|
"קילו עגבניות בשקל
איזה עגבניה
עגבניה יפה
עגבניה ממוינת"
|
אַחֲרֵי הַלֵּאוּת
תָּבוֹא מַפְסֶלֶת הָאָנַכְרוֹלוֹגִים
שֶׁתְּגַלֵּף אֶת תּוֹלְדוֹתַי מִן הַמַּחְשַׁכִּים
|
מחר חג
ראש השנה
ואני במלאות חצי יובל מתפלשת באכזבה
|
מחרוזת ערבית בחוץ מתנגנת
רמלה צוהלת בליל מוצ"ש
אני מחפש אהבה ברשת
את בטח חושבת שאני נואש
|
אין מילים לתאר את הזוועה הזאת
שאנחנו עוברים כעת
כעם, כמדינה
אין מילים
|
האהבה פינתה את מקומה
לְנגזרוֹת הבלאי
התחייבויות לָעירוי הדו שנתי
לְאם אר איי
|
אליש שלי
אליש שלנו
אליש של החיים
ושל המוות
ושל הנצח
|
תמירה ונאה
על אופניים בשדרה
את פוגשת אותי בלילה
תחת שמי הבריאה
|
אִם אֶתְאַבֵּד יִהְיֶה לָכֶם קַל יוֹתֵר.
אַפְסִיק לְמָרֵר אֶת יוֹמְכֶם,
אֶזָּכֵר כִּיצוּר אֶגוֹאִיסְטִי נֶאֱלָח -
לֹא אֵהָפֵךְ לְקָדוֹשׁ מְעֻנֶּה
|
אַתָּה נַעשה עָשִׁיר מִצְּפִיָּה, קְרִיאָה וִיצִירָה
אַתָּה קוֹלְטָן פָּעִיל בִּמְצִיאוּת רְווּיַת
סוּבְּסְטְרָטִים הֲזוּיִים.
|
הוא כותב
את כאבו
את אובדנו
את כל אהבותיו שהיו ואינן
|
עצובים.
דלפוני הישגים, תכליתיות ומעשים.
מקועקעי מילים קשות.
מותשים ממעמסת הרגשות
|
אריק הפסיק לכתוב על רגשות
כמו אהבה
ואכזבה
|
הַפְסָקַת הַכְּתִיבָה שֶׁל ארתור רמבו
הָיְתָה אַקְט פּוֹאֶטִי מִצִּדּוֹ
לֵאמֹר:
רָצִיתִי לֶאֱהֹב וְלִהְיוֹת נֶאֱהָב
וְעַכְשָׁו אֲנִי אוֹהֵב וְנֶאֱהָב/
|
אתה ששפתיך הבשרניות בלעוני ומבטיך החדים חדרוני
אתה שאחרי לכתך, זכרתיך לעוד שנים רבות
בהן נדדתי והתנדנדתי בין גאוותי לבין רצוני
להשמיע קולי, בתודעתך לשמרני
|
יוֹם אֶחָד אוּלַי זֶה יִקְרֶה
וְאֶעֱקֹף אוֹתְךָ בַּגִּיל.
וְאָז תִּהְיֶה אַבָּא שֶׁלִּי
שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי.
|
באו ימים
לא ידעתי האם
גזרתי אני שתיקה על עצמי
או נגזרה עליי משמים.
|
אנחנו בוכים עליכם הרבה יקרים שלנו
באמת הרבה
ולא נשכח אתכם לעולם
|
הרשתות החברתיות מעכבות אותי בדרכי החוצה
|
את כל הגיגי ההבל ואמרות השפר
העליתי על מוקד-עבר שהפך נטוש
פיזרתי שללי על מצע קורי שיפולי האומנות
בשמי המלא ובלי טשטוש
|
כל עבודה מסכנת את בעליה
הן איתך נכוויתי ברותחין
מקום בו מעבירים את מרבית שעות הערות
הוא גם מקום המועד לפורענות
|
קפצתי לביקור חפוז
הסתייע בחסות אלוהלו"ז
טרמפ ספונטני הביאני אל עירי
כשעתיים נזדמנו לי לפקוד את ביתי
|
אומרים על אדם
חופשי כמו ציפור
וזו אך משאלת לב
|
איתנה ומסורבלת
גדר תיל אימתנית, בצפיפות מלופפת
קשה לי
מכופפת, מכניעה אותי
|
ימיי שלי הם תמיד בסימן: בית,
על שאני אוהבת אותו, את הבית
והזמן שעובר לי בכתליו הוא האיכותי מכולם
|
לא מחפש את הציור המושלם
מחפש את הציור הנוסף
שעומד בסף
|
בכפוף לתקנון
יש גם גבול להגיון
כשמציאות היא רק סגנית
בממלכת הדמיון
|
יש לי שתן
תקוע בבטן
ופי משולח הרסן
מקלל את העדר הזמן
|
בראשית הייתה במה חדשה
באמת חדשה דנדשה
בשדות הרשת האינטרנטית
שגם היא הייתה בראשיתה
ופספסתי את ימי הבראשיתיות שלה
|
בסוף כל יום
אני רוצה למות
רוצה למות
מוות נשיקה
|
כשאתה חולה
נ'
אי שם בביתך
שליד האוקיינוס האטלנטי
|
כשאת מאושרת
את מאושרת
בנקודה?
בסימן שאלה?
בפסיק?
בסימן קריאה?
|
לא חמדתי לצון
כשטבחתי בך במילותיי
אם לא לנו להחליט מתי תבוא המעלית
לפחות נוכל לא להמתין לה
|
סגרו החלונות
הגיפו התריסים
חולות מן המדבר
רוחות פרצים
|
לא אשמור לך טינה
אפרד ממך
עם חיבוק ונשיקה
|
בְּשֵׁרוּת קוֹלֶקְטִיב הַגַּיִס הַשִּׁירִי
הַמְּיֻחָד
הַחַדְשָׁנִי
הָאֶקְסְצֶנְטְרִי
|
גברתי הנאווה
גברתי האהובה
השילי הקוצים בבקשה
|
ביתנו פרח באוויר
התרסק בקול ענות חלושה
|
חרדה אני לשנתי
על כן נעורה הגורילה שבי
משנתה
ויש בה גידופים
|
גל,
שלוח מלב ים
גלויה חתומה
אלי שחר מיותם
|
גַּם פָּקִיד יָכוֹל לִהְיוֹת אָמָּן
אֶחָד כָּזֶה שֶׁחַי בִּשְׁבִיל לִיצֹר אָמָּנוּת
שֶׁמְּחַפֵּש בְּקַדַּחְתָּנוּת לִצְרֹךְ אָמָּנוּת
|
אני מתגעגעת
לאנשים הזרים
שהינכם שכבר אינני מכירה
|
אני חווה נסיעה רומנטית במונית שירות הומה בדרך מתל אביב
לקיבוץ
פלייליסט גלגלצי מנגן את שירי האהבה הדביקים ביותר ברצף שלא
ייאמן
|
הַאִם פִּעְנַחְתְּ מְקוֹמֵךְ בַּשַּׁלְשֶׁלֶת?
הֲצָלַחְתְּ אֶת נִיבֵי הַשּׁוּרוֹת הַסְּדוּקוֹת?
הֲתָחַבְתְּ מְקוֹרֵךְ מַסְפִּיק עָמֹק
לְהַסְנִיף סוֹדוֹת רֵיחָנִיִּים?
|
מָה שֶּׁעָצוּב בְּכָל הַסִּפּוּר הַזֶּה
הוּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹדוֹת בְּזֶה שֶׁאַתְּ בְּדִכָּאוֹן
אָמְנָם יֵשׁ רְגָעִים שְמֵחִים
|
את אילמותך אני אוהב
יותר מאשר את ניגונייך
|
דווקא כשינקתי
מנת אהבה טובה
דווקא כשכבר הצלחתי
לחבק את החיים בלעדיך
|
דבר עובדיה, דבר!
החיים קצרים ולא צפויים
קורים דברים מעוותים
הן רק לפני כמה ימים
|
אֶת חַיַּי אַמְשִׁיל לְיָשָׁר מַקְבִּיל לְצִיר הַשָּׁמַיִם
בְּגֹבַהּ פְּנֵי הָאֲדָמָה
וַאֲנִי בּוֹ הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר
הָלוֹךְ וַחֲרֹט
|
סִפְּקוּ לִי מַטְעֵן
עִם וָאט עָצְמָתִי
שֶׁאֶתְחַבֵּר אֵלָיו כָּל בֹּקֶר
וְאָקוּם מִמִּטָּתִי
|
האמנות על ערש דווי
ואיש כאן לא צועק די
הזילות יורה חיצים של רעל לעברה
|
שמעתי שהוא עושה חיל
חולש על תחומים רבים בהצלחה יתרה
הבטחה פדויה
|
איך אבחר לתרגם את התחושות האלו,
אם הכעס הטינה והעלבון
ימשלו בי ואטרוק לך את הדלת
או השפופרת בפנים
|
כַּעֲבֹר אַרְכָּה אֲרֻכָּה
הֶעֱלֵיתִי אֲרוּכָה
לְכָל אֹרֶךְ גּוּפִי
וְרֹחַב נִשְׁמָתִי
|
הוּא רוּחַ רְפָאִים בַּחַיִּים שֶׁלָּהּ
סוֹלוֹ נְגִינַת עוּגָב
וְהִיא
|
אני מורידה כובעי בפניכם, הוד יוממותכם
אשר מדי יום משכימים קום
ונוסעים ללמוד או לעבוד
באמת, מגיע לכם: כל הכבוד!
|
פאולה מדמה את החיים לנסיעה באוטובוס
נסיעה שבה לכל אחד יש את התחנה שלו
האחרונה
|
הימים עוברים
ובדרכי נקרים
משוררי פייסבוק
ואנטיפתים סלקטיביים
|
הלאה
גש הלאה
מצווה עליי
המילון
|
כשעלטה פוקדת-
אורות הפנסים מאירים
אורות כתומים;
זרקונים משובצים
על צוואר שמים.
|
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד
אבל איך אפשר
וספינת החיים מיטלטלת בלי די
|
מבכים את ריקנותו של הדור השלישי
המצייץ,
המשתף למכביר.
מתרפקים על תקופות אחרות,
|
כיצד זה הפכתי רכושך המולאם
נושאת על מצחי דגל כחול לבן
מסתירה מבושייך מצליינים המגשימים חלומם בהגיעם
רוקמת כסותך בחוטי זהב לשימור נעלותך בקרבם
|
טרם מחיתי
זיכרון המגע
אלף דמעות
|
אַל תְּהֵא חַמְדָן
הַסֵּבֶל נָדִיב
לֹא חַסְכָן
|
הָעוֹלָם רַע
רַע לְתִפְאֶרֶת
|
נזר שרעפיי
מושא חמידתי
פשעי
עווני
|
הפשטות של שיריי ניכרת
נסיונות התחכום כבר אזלו
הפשטות של שיריי היא דרך
לפשט את המורכבות
|
נמאס לי להיות קהל ההטפות
של חלום ה"להיות מה שאתה רוצה להיות"
שמכרה לי בעיניה השובבות, הכל יודעות
ובמילותיה הגבוהות- גבוהות
|
הִתְחַתַּנְתִּי הַשָּׁנָה
וּבָאוּ מָלֵא אוֹרְחִים.
אַף אֶחָד לֹא רָאָה עָלַי
שֶׁהָיִיתִי בְּדִכָּאוֹן.
|
השומר נכדיי אנוכי?
אנוכי.
בחוסר אנוכיותי
בחפץ לבי.
באהבתי.
|
אילו ימים של שרב כבד
של התרופפות קשרים
של סטטיות בתוך מזגנים
וכשהחיישנים כבר לא מזהים תנועת אדם בחלל
|
מעכשיו
כל אימת שארגיש
נבגדת על ידי
שכל הישר
|
משהו בך התקלקל (בעיני רוחי)
כשהפכת מודע ליופיך (החיצוני)
איבדת
את ענוותך
את חנך
ואת אהבתי.
|
לִפְעָמִים הוּא צוֹלֵל
אֶל מַעֲמַקִּים שֶׁל תּוֹדָעָה אַחֶרֶת
כּוֹחוֹ נִטַּל מִמֶּנּוּ
רֹאשׁוֹ שָׁמוּט וְגוּפוֹ מְיֻזָּע
|
התרגום עושה עוול לשיר
ניסיתי
(כדי שתוכל להבין)
ולא הצלחתי
התרגום רצח לי
את הטקסט
את המילים
את הכוונה
|
וְאֵלֶּה הַשֵּׁמוֹת מֵאַבְּרַבַּנְאֵל וְעַד תָּמָם שֶׁרֶגַע
לִפְנֵי שֶׁאַדְמַת
הַשֶּׁבֶר תִּפְעַר אֶת פִּיהָ לְאָכְלָם
|
יִזְכֹּר יִשְרָאֵל אֶת דּוֹר הַנְּפִילִים
שֶׁבַּחֲלוֹף הַשָּׁנִים
הִתְנַמֵּךְ
וְהִצְטָרֵךְ
לַחֲזוֹת בְּהִתְנַפְּצוּת הֶהָמוֹן
|
אני פוגשת כל כך הרבה אנשים חיים
שאין בהם רוח חיים;
אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים
|
הייאוש
והאכזבה
הכריעו אותי
ואני כרעתי תחתיהם
לסגת
|
מאגיה שחורה
כישוף קונדסי
ידעונית חובבת
תשיבך ממרחקים
|
בערב בחשכת בית העלמין
כשהדלקתי נר לעילוי נשמתך
ואגודלי נצרבה באש הגפרור
שמחתי אבי בשבילך
|
בארי הפך לבאבי יאר
ליום אחד
יותר מדי
|
חדל להתפייט
ונדל פגאני
הפילגש
תש כוחה
|
שכה יהיה לי טוב
השמש בחלון
בחלוף הסערה
אדרוש בשלום בני
|
הָפַךְ
מִין
זָר
בְּחַיַּי
|
אני יוצאת מהמקלחת
ואימא מתייפחת
מול החדשות
|
בוא ונחיה
מהזכרונות
מפלאשבקים
והזיות
|
בְּכָל הַנּוֹגֵעַ אֵלַיִךְ
הַזְּמַן הָיָה לִי לְבֶן בְּרִית
הִרְחִיק מַזִּיקִים מִיְּרִיעַת חֻפָּתֵנוּ
וְהֶחְזִיק אֶת אַרְבַּעַת הָעַמּוּדִים.
|
אימפוטנציה רעיונית
ניוון מוחלט של המוח
מוות קליני
שמסתווה
|
עליי ללמוד להסתפק
בדף הוירטואלי שלך
עליי ללמוד עלייך
דרך התמונות בלבד
|
בשיריי אליך
גאוותי החולה
מקבלת פס.
|
לעת מצוא יפציע החופש
מתוח,
פתוח זרועות
|
טבלת היאוש מתכלה לה
תסתיים הספירה לאחור
ימי העבודה מפנים מקומם
לחופשה בת ירח עגול
|
באי שקט ניכר
בהתה בנייר
לא כתבה אודותיי
מאום מה
|
כרגיל את חושבת רק על עצמך
לא עצרת לרגע לחשוב כמה לי קשה
שהגיעו כבר מים עד נפש
שהזמן לא ריפא את הפצעים
|
הפעם תדעי איך זה מרגיש
שמישהו חותך ממך לבלי שוב
את נפש חופשייה למראית עין
אבל קונטרול פריק בארון
|
מרגלים אנו בשירות הסקרנות,
חוששים מאצבעותינו המגושמות, הסוררות
שחלילה לא יגרמו לנו להיתפס בשעת המעשה
|
לפעמים הפיתוי גדול להקשיב לקול
המלחש לי לזנוח את קרדום בוֹר העוֹד חסר התחתית
וגינוני החברה הכביכולית
וצריכת גיבוביה ונידוּב המידע בה כגורמים מחוֹללים -
|
כותבת אלמותיותי
בערותי
פודה חרותי
|
היום
בשוכבי על יצועי
אני מהססת
לחלום
|
כשאת ואחיותייך
חלמתן לחזור לישראל
נרקם חלומי לעזבה
|
אין בכוחי להשמיד את התמונות הללו,
תיעוד אהבתנו האחרונה והכושלת שנדמה לי כי אינה ברת חלוף
ייתכן שזה מה ש"סוגר לי את המזל"
כפי שאומרת היידעונית הצבעונית בתוכנית הבוקר בטלוויזיה
|
השמיים בוכים עליי
מחרבים להפועל את המשחק
זהו לילה שבו נפחה
נשמתו של עבדקן
|
אני טובעת בים היגון
המלוח
הדלוח
שמריח סירחון
|
איש
איש
איך אתה מרגיש?
מה עובר לך בנסתרי ליבך,
|
יֵשׁ מִלִּים כְּגוֹן
דּוֹנַג, אַנְטָל וּתְחִקָּה
שֶׁטֶּרֶם הַסְפִּיקוֹתִי
לְשַׁבֵּץ בְּשִׁירַי
וּמִלִּים מִצְטַלְצְלוֹת
שֶׁתִּוָּלַדְנָה לָעִבְרִית בִּמְהֵרָה בְּיָמַי
|
יְפֵה הַתֹּואַר וְהַטֹּהַר
לֹא נִשְׁמְעָה שַׁוְועָתְךָ
נְעָרִים רָצְחוּ אוֹתְךָ!
בְּנֵי אָדָם!
|
הסדרות, הסרטים, תכניות הריאליטי למיניהן
פולטים אותי תשוש אל המיטה.
תשוש דיו בשביל להתמסר במהרה
אל לילה שבו אולי אחלום עליה.
|
לכף זכות או לכף חובה
יום הדין קרב ובא
אימא מתפללת לאל
קוראת בספר נעים זמירות ישראל
|
וְשׁוּב בְּשׁוּבִי אֶל מְעוֹנִי,
בִּמְעוֹנִי
(בֵּין שֶׁרְאִיתִיךְ, בֵּין שֶׁלָּאו) -
לֹא תִּיוָּאֵשׁ תִּקְווָתִי
|
אין נוסחה אחת
לחיות את החיים
שאם הייתה -
היינו אחידים
|
אמרתי לך
הייתי מתחתנת איתך
אילו היית רווק
|
אני תקועה בנצרת
ובכלל, החיים שלי תקועים
החברים, כולם לומדים
ואותי, אף פעם לא עניינו לימודים
|
רינה אומרת שאלו ימות המשיח
זמן צרות צרורות
שבסופן גאולה
|
מניגוב טיפות הטל על מושב האופניים
אל הראש הסחרחר על הכסא המסתובב
וקרינה נפלטת על כפות ידיים
וקול כופר מתגנב לאוזניים ערלות למחצה
|
ימים כלילות
אין הפרדה
שיכורה מהשינה
שינה
|
במפגשנו המחודש
צפו הפעם אבותינו המנוחים יחדיו
מגבוה, ממרומים
חזו בשני אסירים משוחררים
|
כְּשֶׁאֲנִי מְפַרְסֵם אֶת שִׁירַי
יֵשׁ בִּי תִּקְוָה
שֶׁתִּמְצְאִי אוֹתָם
חוֹרִין
|
בַּנַּיְנְטִיז הֵם צָדוּ כּוֹכָבִים בְּסוּפֶּר מָרְיוֹ
אַחַר כָּךְ סִמְּסוּ לְכוֹכָבִים נוֹלָדִים
הַיּוֹם נִתָּן לִמְצֹא אוֹתָם
עֲסוּקִים
בִּלְקוֹשֵׁשׁ אֶת הַלַּיְקִים
שֶׁל הַפּוֹסְט הָאַחֲרוֹן
|
"מחר שרב" אמר החזאי
השמש תתמתח, קרניה תשלח,
|
אתה כותב לי
ואני לך
גבר ואישה
מבעד למרקע
|
הַיּוֹם נִפְרַדְנוּ מִיּוֹם
שֶׁלֹּא הֶחְלַפְנוּ בּוֹ מַבָּט
וְלֹא מִלָּה
|
הוא הגיע מחבל
בשם אללה לחסל
כמה
כמה שיותר
|
תֵּכֶף יָבוֹא גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת
יִשְׁטֹף אֶת שְׁיָרֵיהַדָּם מִן הַמִּדְרָכוֹת
מִי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּב בְּבֵית הַקְּבָרוֹת
יֵשֵׁב בַּבַּיִת וְלֹא עַל הַמְּדוֹכוֹת
|
כרעם ביום בהיר נפל דבר
דקרת אותי אהובה
בהעדר נדן ומבלי משים
במשוא פנים לעבר השני
|
אולי כשאמות
יבקרו בשדות יבולי
רואים
זרים
תועים
כמותי
|
לֹא אָבִיא יְלָדִים
וְגַם לֹא אֲאַמֵּץ.
אֵין לִי עִנְיָן בִּלְהַעֲלוֹת אֶת מִכְסַת הַבְּרִיּוֹת
שֶׁלְּמַעֲנָן
אֲנִי קָמָה
סוֹחְבֶלֶת
הַכָּל
|
לא אנלוגי
ולא דיגיטלי
אִמְרוּ חזותי
ויזואלי
|
צאצאים לא העמדתי
שימשיכו את דרכי
יגעתי
ולא מצאתי עם מי
|
אני לא מפלצת
אני בנאדם
ליבי איננו מאובן
|
יש אנשים
טוענים שאוהבים אותי
אבל
אוהבים אותי ככה;
|
מעתה
אכתוב את האהבה
מתוך המקום
מתוך החוויה
|
את התורה של דרווין היא יישמה
הילדה-לא-ילדה
כבר מגיל עשרה הפכה לאישה
|
השנתיים שחלקנו יחד
אינטנסיביות ככל שהיו
|
לוּאִישׁ דֶּה קָמוֹאֶשׁ
בְּעֵינוֹ הָאַחַת
קָלַט אֶת כָּל הַתּוֹרָה
|
מצרפים את מניין שנות חסרונך
לגילך שנשאר על תילו בגלופת מצבתך,
מחשבים את שיבתך הלא ממומשת
ומדמיינים איך היית נראה
|
יכולתי לחיות כל החיים בבית
לראות רחוב מהחלון
לצפות בטלוויזיה
לצייר
|
חייל תודה שאתה מגן עליי בגופך
חיילת תודה בזכותך אני חיה
חיילים סליחה
שאני תינוקת מגודלת
|
ליצן עצוב
רוצה להמשיך
לרייר
על הכר
|
ואני רק רציתי לישון
אז אני ישנה
ורק פיפי טורדני מעיר אותי
אל מימיו ולחצו על השלפוחית הייתי נשארת לישון
|
לְכָל שִׁיר יֵשׁ חַיִּים
שֶׁנָּתַן לוֹ
בּוֹרְאוֹ
בְּצַלְּמוֹ
|
למה הלכת מכאן?
למה עזבת אותי?
למה בחרת מה שבחרת?
|
למדני לרוץ
לפרוץ
את גבולות
העצבות
|
אתה אדיש
מורח את הזמן
מורח אותי
לא שמעתי ממך כבר ימים ארוכים
|
את מצחיקה אותי,
קורעת מצחוק
וכיף לי להסתובב איתך
ולהינעל איתך בין ארבעה קירות
|
קבלוני כך
לפחות לעת עתה
זוהי כרגע עסקת החבילה
|
מְעַנְיֵן הַאִם בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַמִּרְדָּף אַחַר
הָעֲשִיָּה הַמַּקְסִימָלִית לְהַטְבָּעַת חוֹתָם בָּעוֹלָם
תָּם וְנִשְׁלָם
וְהַמָּוֶת שֶׁהָיָה לְצֵל כָּל אוֹתָהּ הָעֵת שׁוֹלֵחַ
זְרוֹעוֹת אֲרֻכּוֹת, תּוֹפֵס, נִדְבַּק, מְנַטְרֵל
וּמְעַרְסֵל בָּאַחַת
|
כל בוקר מתעוררת למאבק.
מייגעת ההמתנה לזכות
החסד.
|
הֵי הֵי
מַאי
מָתַי
נִשְׁכַּב בְּיַחַד עַל הַכַּר -
|
כל יום שעובר מגלה עוד טפח
באסון הנורא
מעמיק את הבור
שנפער בלב האומה
|
נדמה שרק אנחנו נשארנו
בזירת הפבולות הזו
שופכים את נימי נשמותינו
כשהעולם מתנהל כסדרו
|
נלחמים!
באחדות!
מהשבי עד השבות!
|
כְּשֶׁתָּמוּתִי
תִּשָּׁאַרְנָה רַק הַתְּמוּנוֹת הֲכִי יָפוֹת שֶׁלָּךְ
וְתַמּוּת הַהִזְדַּמְּנוּת
לַחְזוֹת בָּךְ בַּת תְּמוּתָה
|
ציפורים מצייצות סמוך לחדרי.
ציוציהן - חיים,
חודרים מאורתי
|
אני תופרת לך את חליפת המושיע שלי
מעצבת, מתאימה אותה בדיוק המירבי
|
בדמי ימיי
בחשכת חיי
יושבת על ספסל,
מחכה
|
אנחנו מחליפים התמכרות אחת באחרת
מחפשים ריגושים מזדמנים
מעמידים עצמנו ללא הרף במבחן אהבת הקהל
|
אני בתו של מלך.
היום אני היטב יודעת
וגאה.
אנשים שפוגשים בי מעת לעת
מחדדים אצלי את הידיעה
|
איבדת את זה
ואנחנו,
אבד לנו העניין
בזה
|
ביום שתקיצי משנתך
ותביני שאהבת אותי כמו שאני אותך
|
אני אוהבת אותך
אבל הלכתי ממך
כדי לכתוב לך שירי אהבה
וזו הרי מומחיותי
לכתוב לאהוביי שאינם בנמצא.
|
אני עדיין מאמינה באהבה
מעולם לא חדלתי
לעולם לא אחדל.
בזאת בטלים ומבוטלים כל כתביי שאומרים אחרת,
שנכתבו ודאי בשעת כעס ומרמור.
|
ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם המערבי
בעוניּלדים
שלושים וחמישה אחוזים
פספסנו מדליה
|
השתילו לי פרוטזות
פסק דין של הרפואה המודרנית
כדי שאצא מהבית
ואתרועע בציבור
|
מעניין אם אי פעם נתראה
על הדרך וסתם במקרה
אחרי שיפארו את פנינו קמטים
ואת מצבנו המשפחתי ילדים
|
קִרְאוּ אוֹתִי
חִשְּׁבוּ עָלַי
דַּבְּרוּ אוֹנִי וְרִפְיוֹנִי
|
הלכה לעולמה המשוררת
כך וכך
צעקה כותרת בעיתון הוירטואלי
|
אתהדר בנוצות לא לי
כיבושים בדויים
לא היו דברים מעולם
|
בצעירותי בגדו בי עיניי
והתחלתי להרכיב משקפיים
|
לֹא קָרְאוּ לִי
כּוֹתֶבֶת כְּפִיָּתִית
כַּתְבָנִית
אוֹ
גְּרָפוֹמָנִית
מֵעוֹדִי
|
האפרוחים שבו הביתה
עייפים ולא מרוצים
סחוטים
ורצוצים
|
כשיעבור זעם
והארץ תשקוט
וכבר לא תהיי כאן
|
שְׁתֹק כְּבָר נוּדְנִיק
(שֶׁל עֹז)
תֵּן לִי רֶגַע לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מִזֶּה
שֶׁאֱלֹהִים הַחַנּוּן וְהָרַחוּם
|
התקתי מקומי פעמים אינספור
אוגרת בתוכי
לוקחת עמדי
ועם שאר המטלטלין
|
נוחו בשלום ילדים יפים של החיים
לאף אחד לא מגיע לעבור את הגיהינום שעברתם
כמעט שנה שלמה
בעזה של מטה
|
אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה
עוֹלָה עַל רַכֶּבֶת לִקְרָאתָהּ
תִּינֹuקֶת מְתוּקָה
אָשִׁיר לָהּ
|
האם את שומעת את מחשבותיי?
איזה עצב נפל עליי
על שאת לא בירושלים
ולא בישראל
|
עיני נמר רעב הוא נעץ בי
כבר מהשנייה הראשונה
ביום העצמאות השישים ושלושה
להקמת המדינה
|
אתה מגיע לנקודה בזמן
שבה אין לך מושא לשאת אליו
ואין לך נושא
זולת הגוף
שלא נותן לך לשכוח את הדווי
|
נרקיס מתבונן בנחל אכזב
עד אשר משתקף במימי דמעותיו
ורואה כי טוב
|
מה הנשיקה אצרה?
לילות שלמים
ימים של "מה אם"
ושחזורים
|
הַיּוֹם הַמִּלָּה סַדְנָה מַדִּיפָה מִכֶּסֶף
הַיּוֹם יֵשׁ סַדְנָה אֲפִלּוּ לַמִּלָּה
צָרִיךְ לְשַׁלֵּם עַל עֶדְרִיּוּתֵנוּ
עַלִּיזָה
|
הבדידות זקוקה לתחזוקה
על מנת לשגשג את
השירה.
|
מטען עודף
מילים כמו אש
שורפות אותי בפנים כליל
במקום לצעוק גם ברגעי הסוף
|
וּבַחֲלוֹמִי הִנְנִי
הַשֶּׁמֶשׁ
וּמֵעָלַי חָג
הַרְמוֹן שְׁבִיטוֹת
|
באם עב"ם יתגלה בפניי ויתחיל לזמר
ואווכח בלי צל של ספק בקיומו של יקום אחר
ורגע לפני שאני עולה, כשכעודני על פני האדמה
תינתן לי אפשרות הבחירה
|
הִשָּׁעֲרִי
פּוֹרַחַת
בַּעֲרוּגַת הַחַיִּים שֶׁלִּי
|
2012 עבורי לא תזכר כשנתו
הפורייה של ליאונל מסי
ששבר שיא כיבושים היסטורי
|
בפינה שכוחת אל
רחוק מספיק מהצל
מרעיפה אהבה
כמו אימא חווה
|
סליחה שפיתחתי תלות
סליחה שהפרתי שבועה
סליחה שלקח לי זמן כדי להבין
|
והנה נזכרתי
שכבר הייתה לנו את פגישת
החלום ושברו
|
כשתקשיב לי בשתיקה
כשתשיב לי במבט
אל תוך הלבן באישון
|
עכשיו יורד עלינו המסך
זה סרט ביזאר קצרצר שיישכח
כשתא אפור בזיכרון שלי ושלך יירצח
|
עבר הרבה זמן
כבר כמה שנים
השירים מעלים אבק
הרגעים מצטמצמים
|
קוטפת לך את פרחי העונה מצידי הדרך,
בהולכה לקראתך לעת ערב.
תפרחות מפוארות שבררה בקפדנות,
מבצבצות מאגרופה הקמוץ, העמוס.
|
סגפנות היא תולדה של קושי, כישלון
והשמחה לאיד של ההמון (המשולהב נוכחם) -
לכן אין דריסת רגל (שהיא לא שלי) במשכני.
|
מועאז אל כסאסבה צרח
כששרפו אותו הדאעשים בתוך כלוב
משה סילמן שתק
כשהצית את עצמו באויר החופשי
|
זוהי שעת האפס שקרבה
עוד מעט היא תקיש לי בדלת
לפני כן תארוב לי מעט
ותסרוק היטב את השטח
|
מה שהייתי הכי רוצה
מה שהייתי מבקשת מדג זהב
או ג'יני ממנורה
מאלוהים
|
תְּחוּשַׁת הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁלִּי
מוֹנַעַת מִמֶּנִּי
לִיצֹר אִתָּךְ קֶשֶׁר
|
נטרפה דעתה של עלמה אלמותית בימיי
ודאי הייתי עבורה חרב פיפיות
|
כמה התייראתי מן "ה-יום" -
יום שהוא כמה ימים
ערומים
בלא מילים
חבורות
|
"בַּלַּיְלָה אֲנִי אוֹסֵף אֶת כָּל הַפְּצוּעִים"
אָמַר לִי פַּעַם נַהַג מוֹנִית.
'הַפְּצוּעִים' חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי:
אַחְלָה הַגְדָּרָה.
|
פַּרְפַּר מוּטָל דּוֹמֵם בְּלִי נוֹע -
קֹדֶם נִפְתַּח וְנִסְגַּר בְּסִנְכְּרוּן מֵעַל נוֹפוֹ
הַמִּתְחַלֵּף שֶׁל הַכַּדּוּר
חָמַק מִמִּינֵי טוֹרְפִים וְכַפְכַּפִּים שֶׁקָּמוּ עָלָיו
לְכַלּוֹת אֶת יָמָיו הַקְּצָרִים
|
לעצור את רכבת ההרים
את הנופים,
הפרצופים
המתחלפים
|
יהודית רביץ אמרה שכדי ליצור צריך להיות עצובים
ולי לא נותר אלא להסכים
עובדה שגדולי המשוררים מתו רווקים
|
מי אתם רוחצי הגופות
ואתם עושי המצבות
ואתם חופרי הקברים
|
והלב שפעם למראך כבר נרפא
אך חוטא לפעמים בגעגוע
הוא זוכר שהבטחת שתזכריני לעד
האם כך הדבר?
בטח אין לך זמן
|
במותו של פלוני יימצא קהל לתורתו
אבל הוא לא יהיה לקבל תגמולו
קל יותר לאנושות להוקיר בחיני-חינם
ולפרגן לאדם שכבר לא קיים
|
פניני לשון שבדיתי מליבי
כדי לפגוע בך כתער כשלו
|
אין בי מילים לנחמך אימי
על צערך
|
שימי לב למה שאת אומרת:
"מחשבה בוראת מציאות"
את לא באמת רוצה למות
את כן רוצה זוגיות
|
דע,
אנחנו מולקולות קטנות ביקום
טיפות בתוך אוקיינוס עצום
|
אל לך לצאת בהצהרות
"זה הדבר האמיתי"
אתה עולה על עץ
ומה תעשה
כשהסתירה תגיע
והיא תמיד תגיע
|
אני רוצה להניח למחשבות עלייך אהובה
כשם שאני רוצה להרפות מן הכתיבה.
כבר ניסחתי כמה הודאות פרישה
ולפני שעמד לי האומץ לפרסמן
בא בי צרור פואטי חדש
שדרש להיכתב.
|
כמו יש לי תינוק
ואף אחד לא יודע שיש לי תינוק
אז האם יש לי תינוק
|
ופתאום אדם נחתך מן החיים
הייתה לו משפחה
היו לו חברים
|
אִם אַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי
אֶהֱבִי אוֹתִי בְּשֶׁקֶט
אַל תִּצְעֲקִי מֵעַל גַּגּוֹת - אוֹהֶבֶת
|
כַּמָּה מְרוֹמֵם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּפֶּלֶא הַסֶּלוּלָרִי
כְּשֶׁלִּמְרַאֲשׁוֹתֵינוּ גֶּשֶׁם שֶׁל טִילִים
וּלְהִוָּכַח מִמֶּרְחַק הַשַּׁעַל וְהַזְּמַן
שֶׁהַקֶּסֶם לֹא תַּם
והחיוך נמתח
|
נפטרתי ידידיי
חדלתי להתקיים בקרבתכם
כעת אני נמצאת בעולם אחר
|
צהוב זה רכילות
צהוב זה גבינה
צהוב זה שמש
חלמון, המתנה
|
חלמתי שאתה מחליף תמונת פרופיל
ובה אתה מצייר ציור גדול בשמן
|
כמו צלחת זכוכית
שנפלה מגובה
ופגשה את הרצפה
|
אתה שואל למה אני לא רוצה לדבר איתך
ואני עונה בשאלה:
"בשביל מה?"
|
היום עברה שנה
מאז שעלית על מטוס
בדרך חזרה
|
נסיך לסינדרלה
עוד אחד לשלגייה
אגדות הילדים.-
מורפיום להמונים
|
הסדר הישן הופר
אכלתי קוביית סוכר
נכון הייתה לי טעימה
אך תוך שנייה כבר נעלמה
|
אהבתי.
באמת אהבתי את הקיבוץ
על כל הירוק שבו
ושדות הכותנה
|
הַהֲנָאָה שֶׁלִּי מִלִּהְיוֹת צוֹפָה שְׁקֵטָה
בִּיצִירוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים
מְחַזֶּקֶת אֶת רוּחִי
לְאַפְשֵׁר גַּם לַאֲחֵרִים
לִקְרֹא אוֹתִי בְּשֶׁקֶט
|
ק' רוצה שאבוא לתקופת ניסיון
ושאסתכל שלוש פעמים ביום מבעד לחלון;
להביט בלבן של עיני החרדות,
להחזיק את הראש מעל המים ולחיות
|
הלוחמים שבים אל העורף
מן התופת
(אלו ששרדו את התופת)
|
התבקשתי לנדור נדר
להבטיח הבטחה
היפותטית, פייסנית
לנקודת זמן לא ברורה
|
המזרקה ברחוב הנשיא בלוד
מעולם לא הייתה כה מוחמאת
ככה פתאום באמצע היום
|
טובים הם הרגעים של אדם ועצמו
כשמטיל מימיו בבוקרו של יום חדש
כששוטף פניו ומצחצח שיניו
כשמתלבש ונועל נעליו
|
הודאה בכישלון מתבקשת כעת
משתחושות הבטן שלי אוששו,
קיבלו משנה תוקף.
|
אתה לא רצוי.
מה לא ברור?
אין לי לב לומר לך את זה
|
בַּיָּמִים הָהֵם שֶׁהָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה
הָיְתָה רַכֶּבֶת הַקְּלָלָה -
פְּרוֹיֶקְט צוֹרְמָנִי
נְטוּל מוֹעֵד סִיּוּם
|
כְּכָל שֶׁאֲנִי מִזְדַּקֶּנֶת
מִתְמַעֲטוֹת הַמִּלִּים שֶׁאֲנִי פּוֹלֶטֶת
לֹא כִּי אֵין לִי מָה לוֹמַר
אֵלָּא
|
יֵשׁ לָהֶן יְלָדִים
לַבָּנוֹת מִבֵּית הַסֵּפֶר וְהַצָּבָא
יֵשׁ לָהֶן אַסְמַכְתָּא
בַּת קְיָמָא.
|
דָּוִד גּוֹרֵס
כִּי עוֹד לֹא בָּרָאתִי
אֶת שִׁירַת הַבַּרְבּוּר שֶׁלִּי
|
כולנו משוררים
לכולנו שירי הִתְעַלּוּת
ושירי פח הַשֶּׁתֶן
או האוננות
|
האם תאמרי לי אימי שאושרי הוא אושרך
האם תתני לי אימי את ברכתך
האם לא תשללי ממני אהבתך
|
מא' ועד ה'
חיים בציפיה
לְתַת ההכרה
המבשרת
|
לאן נעלמים כל היוצרים?
לאלו תפוצות נפוצים?
האם הם ממשיכים ליצור?
האם הם נשארים ילדים?
האם ישובו מנדודים?
|
משאירה מינימום חותם על עוברים ושבים
ומקסימום חיכוך עם קירות מתקלפים.
|
התעודדו אחיי
כי אלוהים גדול
והוא איננו מקפח ילדיו.
ואם אנחנו סובלים אז כולם סובלים - כל אחד מסיבותיו.
סיבות, סיבות. נשאירן עמומות, ערטילאיות...
|
לא נישן ביחד
על אף החברות האמיצה
לא נתחבק ונתלטף
כתנאי יוצא - לא נתגפף
|
המלך שלי נפל
ומה אני כעת בלעדיו
נדמה שכוחי אזל
|
שיבוא כבר החורף
רוצה לחלום אותך
בחורף
|
XY: כמובן שכל הלילה
כתבתי שירים
והשלישי באפיה כרגע
|
כיף לי לתת לך דין וחשבון
זכית ביושר בזכות לדרשם
כיף לדעת שיש לי על מי להישען,
שיש מי שדואג לי ושומר עליי.
|
כמוגלה המתפרצת מנקבובית קטנת קוטר בעורי הפצוע
|
וְאֶת בַּת שָׁלוֹשׁ
אֲצִילִית, סַקְרָנִית
נִפְצַעְתְּ אֲנוּשׁוֹת
וְגֻיַּסְתְּ לַמִּלְחָמָה עַל חַיַּיִךְ
|
ימי הולדת של אחרי המיאוס הגדול
שבהם גם לא למען הנימוס
אנחנו מוותרים על התירוץ
|
במותי יוודע שחייתי חיים כפולים
|
שקר לבן
ששיקר יעקב
ביום כלולותיו
וגרם לו לשאת לאישה
את לאה
בתחבולה
|
שתיקה היא כסות
מילים - התפשטות
בטח כשהן כתובות
בטח ובטח בתצורה של שיר
|
מָחָר אַפְסִיק לְשׁוֹרֵר
וְאֶתְמַסֵּר לִנְגִינַת הַכִּנּוֹר
הַוִּירְטוּאוֹזִית
|
לָעַד יִתְחַבֵּט הַמְּשׁוֹרֵר בְּהַעֲדָפוֹתָיו -
אִם אֲהוּבָיו מִשֶּׁכְּבָר יִקְרְאוּ מִלּוֹתָיו
וְיַחְשֹׁשׁ
שֶׁאִם קוֹרְאִים
|
על מנת לצלוח את הטירונות
עליכן לגלם תפקיד של ניצבות בסרט.
לשמש תפאורה לתפארת.
בובות שתקניות ללא טרוניות
|
תגיד לי את האמת
את האמת על המיטה
ביום האחד הזה
שניפגש בו אני ואתה
|
אני תוהה אם את חושבת עליי מדי פעם
ולו אך משום שהשכלתי למצוא את החן בעינייך
|
תוגה
בלי משים הפכת לחברה
כזאת שמלווה בכל דקה
כזאת שמלווה ולא מרפה
|
מילים שאמרת והבטחות שפיזרת
כבר לא תוכל לקחת בחזרה
ומכל המתנות העטופות בניירות שקיבלתי
|
מקץ חצי שנה של ניסיונות עקרים לשחרור החטופים חשבתי על משהו.
מה הדבר היחיד שיכאב לחמאס אם יאבד?
מה הדבר היחיד שאכפת לו ממנו?
שטח!
|
ואין אמת אז תבדקו אותי.
ואין צדק. ואין חברתי.
בהן צדק חברתי.
|
אל תחפשו את מה שאתם לא רוצים למצוא
הוא הלום שיכר, מוכה ושבור עכשיו
אל תתעקשו לפענח את תמונת מצבו
|
עוגת הבית בטעם תפוז
לא משהו הפעם
חבל לא הבאנו עוגת דבש
|
הַיֹּפִי שֶׁמִּתַּחַת לָאַף;
שֶׁבְּמֶרְחָק כַּמָּה צְעָדִים;
שֶׁבְּמֶרְחָב אֵלָיו נִקְלַעְתִּי מִתֹּקֶף הַחַיִּים
|
הובסתי ע"י הקפיטליזם
ומוצא פי של אדם שהובס ע"י הקפיטליזם
וכלל כלונסאותיו
|
היום
אני לפחות לא צריך לשמוע
על חיי המין הענפים שלך
|
אנגולה אהובתי
כוח עליון נשאני אלייך
תחילה אל הכרת שפתך
עוד בטרם ידעתי קיומך
|
יום אחד זה קרה
הפסקתי להרגיש אהבה
הפסקתי לכתוב אהבה
הפסקתי לייחל לאהבה
|
דמיוני הקודח
נושא אותי אליך
|
כדורגל
תשוקת עולם
אהבת חינם
|
הבצורת פסקה
קץ תקופת יובש ארוכה
|
אל הארכיון האישי (42 יצירות מאורכבות)
|
|
אין נשים לא
יפות יש פחות
מדיי וודקה!
רוני סומק
מודגש מטעם יאשה
האיש למען
ציטוטים בשם
אומרם וקרדיטים
למצטטים כאילו
הם שווים משהו
אבל האמת היא
שאין מצטטים בלי
אגו יש פחות
מדיי דברים לצטט
ויותר מדיי
אנשים שלוקחים
אחריות על
טקסטים לא
להם... או משהו
בסגנון... |
|
