|
את שולחת אותי לכתוב
ובאותה נשימת רווחה של פסיק,
אני שולחת אותך לקרוא
|
שפתותייך משוחחות עם שפתיי
בשפת השפתיים
|
כמו חייל מונופול שהפסיד את תורו
והפסיד את תורו שלוש פעמים ועוד
פעם אחת.
|
מי אמר ולא קיבל
אני צעקתי
|
כשאני לא רשמית אני מפשקת רגליים
מנסה להגיע לשפאגט
|
המטוס יוצא בתשע, היעד לא ברור
יעמדו שם אנשים כמו העופות התלויים בזה אחר זה בכרמל
למטוס
אולי הפעם זה לא יהיה לקרב והם לא יהיו החיילים
|
הייתי מוסיפה חמישה סנטימטרים לכל אצבע ביד הימנית שלי
|
אל הארכיון האישי (33 יצירות מאורכבות)
|
|
זה פשוט מעיק
כשאנשים כל היום
מפנים לי את
הגב, וגם כשסוף
סוף יש להם את
האומץ להסתכל
עלי בעיניים, הם
תמיד מתנשאים
עלי, לא מעריכים
אותי, אולי רק
הילדים מסתכלים
עלי בגובה
העיניים...
אסי
האסלה |
|
