רב המרחק בין הקיסרית ואמנות הכתיבה אף מן המרחק
שבין הנפה הצפונית וים המלח.
נסיונותיה האחדים לאחוז בעט ולכתוב משהו בעל ערך,
נערכו כולם  בשנים 1997-1998, בין הגילאים 13 ומחצה
ל14 וחצי, והסתיימו בכשלון חרוץ. מיותר לציין,
שהארועים המבישים הללו התרחשו טרם הכתרתה לקיסרית
המאפיה החיפאית, והיום לא נותר להם זכר רב. כחברה
במאפיה היא משמשת גם כ "d 12", יד ימינו של נביא
האנדרואידים, כמעריצה מספר אחת של להקת mU-Te
וכמתחמקת מושבעת מכל מה שמצריך יציאה מהארמון. בימים
אלו היא שולחת ידה ברישומים מזדמנים, בניית אתרים,
וחיבור דיאלוגים סוחטי דמעות באמצעות תוכנת
האייסיקיו. שמועות גורסות כי תוכניותיה לעתיד הן
התלמדות בנגינת צ'לו והקמת להקה נסיונית רב לאומית
שתקרא "yael".
בעמוד זה תזכו להצצה נדירה בעברה האפל של הקיסרית
סינדרי ככותבת סיפורים חובבנית.

עולמו המופלא של מר יעקב אגדה באחד הימים, שהיה עצוב במיוחד עבורו, כיוון שחברתו עזבה אותו, הגיע הילד כהרגלו אל חנותו של מר יעקב. מר יעקב, פולני כבן 60 או 70, היה האדם המבוגר ביותר שהילד דיבר עימו מעולם, מלבד כמובן, להוציא את אותן הפעמים שבהן נאלץ לבקר את סבו וסבתו.

אביב (בגרסה העברית) געגוע תחילה צבע בחום אדמדם את הדלת הראשית ואת החלונות

הכסא האדום של אלוהים גבו אל ההר ותקוותו אל הים, ניצב כסאו האדום של אלוהים על סלע כורכר