[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלון רוזנבליט
ICQ 1600868 1600868
אל היצירות בבמה האהובות על אלון רוזנבליטאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי אלון רוזנבליטאל היוצרים המעריכים את אלון רוזנבליט

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
She was broomstick thin, no sign of anything but bones under
her tattered brown overcoat. Her hair was dark, thin and
seeded with what seemed like grey cat fur. It was slung in a
ponytail above her head, which only highlighted her face,
thin and freckled

ייסורים
הטעם המתוק של שפתיה נשאר איתו אפילו אחרי שהרחיק את פניו
ממנה. פניה לא זזו ובעינייה הירוקות נשאר אותו המבט המזוגג.
הוא נישק אותה שוב, אך היא לא זזה. הפעם האפתיות שלה הייתה
יותר מדי בשבילו.

סופני
יומיים לאחר הפלישה של צבא גרמניה המזרחית לרוסיה, היה עלי
להתייצב במפקדה של כוחות היבשה ברחוב זרינסקו שבע עשרה. קירה
בכתה כל הלילה וכך גם בבוקר כשאכלנו, כשהתחבקנו חמש עשרה דקות
ליד דלת הכניסה וגם על האופנוע בדרך למפקדה.

סוריאליזם
אתמול, הירח התקרב למרחק של מאה ומשהו מטר מכדור הארץ. כל
העולם עשה מזה בלאגן שלם. דתות קמו ונפלו, מלחמות התחילו
ונגמרו, ואנחנו? אנחנו לקחנו בירות וסולם ועלינו לעזריאלי.

פוליטי
שעות הצהריים עכשיו ורוב הנוסעים הם קשישים וילדים שחוזרים
מבית הספר. עם המחשבה הזאת פוגע בראשו עצם מתכתי שנורה ממרחק
של חמישה סנטימטרים מרקתו הימנית. עוצמת הפגיעה מעיפה את ראשו
לכיוון החלון ומפרקתו נשברת. כאילו שזה משנה.

מלחמתי
ישבתי שם מקופל בתוך המדים וחגורת ההצלה הגדולה עלי, צמוד לקיר
ולאנשים סביבי מנסה לברוח מהקור והמים. רעשם מחריש האוזניים של
הפגזים והכדורים צרם במעמקי ראשי. ריח הדם של החיילים הפצועים
מסביבי היקשה על הנשימה.

הספד
היינו יושבים על הכיסאות ומדמיינים איך אנחנו מרססים את הכפר
בפצמ"רים ואז יורדים איזה קילומטר מהמוצב ומתחילים לדפוק
כדורים מה - A3 שלנו. בתרגילים היינו צוות בכלל לא רע.
מתיישבים על שתי גבעות שונות ומורידים כל אויב בטווח ראייה.

ייסורים
מהחריר הקטו בדלת נכנסת עלומה חלשה של אור חשמלי חיוור. כבר
עכשיו, אחרי מספר דקות בתא, החושך מתחיל לסגור עליך ומבטך נלכד
באותה אלומת אור לבנה.

אהבה
ציפיתי לראות מולי ניאנדרטלית או משהו בסגנון. במקום זה מצאתי
בחדר 13 מלאכית. השיער שלה היה ארוך בצורה מפתיעה. הוא הגיע עד
ברכיה בגלים של שחור מוחלט. עינייה היו החום הכי עמוק שראיתי
בחיים הקצרים שלי. הן העיפו בי מבט שהיה הורג אדם חלש יותר. כל
כך חודר. היא ה

אהבה
היא שמה את הסיגריה בפה והדליקה את המצית. האור שלה האיר את
פניו, אז היא השאירה אותה דלוקה.
"מי אתה?" היא שאלה במין חוסר עניין שהיה קצת מוגזם יחסית
לשאלה ולמצב.

דיאלוג
"כמובן שנדלקתי, איך אפשר שלא? היא משהו לא נורמלי. אם תגיד לי
שפגשת אחת כזאת, אקרא לך שקרן."
"אתה צודק. עוד לא פגשתי. אבל תראה, היא לא מלכת יופי, אתה
מסכים?"
"יש בה משהו. משהו מיוחד בטירוף. זה מושך אותי."

סוריאליזם
"קודם כל אני רוצה שתדע שאני יושב איפשהו מאחוריך ומסתכל על
העורף שלך דרך כוונת של רובה צלפים. יש לי כדור בקנה וכל אי
ציות מצדך יביא ללחיצה שלי על ההדק. את השאר אתה יכול לתאר
לעצמך."

קונספירציה
זה היה בזמן משבר הטילים בקובה. שנה נפלאה הייתה 1962. יבול
נהדר... אבל אני וארי, אחי, זממנו להרוג. ואת מי יותר טוב
להרוג בסתיו יפה שכזה אם לא את אבא.

הספד
היא ציירה לי תמונה פעם. תמונה גדולה על בד בצבעי שמן. תמונה
של שמים שחורים של לילה, גם זרועי כוכבים וגם עם עם עננים של
צמר גפן אפור.




אתמול עפתי כ-50
לשעה, ומישהו
הדביק לי דו"ח
על התחת.


שפרה, שפרירית
במצוקה


תרומה לבמה





יוצר מס' 179. בבמה מאז 12/5/99 4:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלון רוזנבליט
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה