|
"אני רוצה אותך כל כך. עכשיו. היית מדהים. עשית בי שמות, דברים
נפלאים. אני עוד על ענן. ספר לי עוד משהו. לא מהספר, בשפה
אחרת, איטלקית, רוסית, ספרדית, מה שבא לך."
|
עובר ליד עובד ותוהה אם לעצור לסביח, אולי ניתן להפועל לנצח.
כבר לא ארבע, ולא אחר הצהריים. ברדיו סיון שביט מבקשת שינשקו
אותה חזק. אני קולט ברחוב חבר נשוי עובד על חתיכה, מה שמיד
לוקח אותי ליפו על הקורקינט של שלום חנוך.
|
בוקר אפור גשום מבצבץ מבעד לחלון.
כפי שאני כבר מבין מהשבועות האחרונים, עוד בוקר סטנדרטי
במלבורן.
מישהו נוקש בדלת ומיקה מבקשת שאפתח. היא לא אוהבת אורחים, לא
בבוקר.
|
אני רוצה לאבד את עצמי באוקינוס שבין רגליה. לתת לגלים הסוערים
לסחוף אותי לעומק. אני רוצה שתזיין אותי עד אפיסת כוחות,
ותפלוט אותי אל חוף הסליחה, כבסוף כל מריבה. לזיין אותה זה הכי
קרוב ללזיין את עצמי. לאהוב את עצמי. לשנוא את עצמי. לא להיות
אני.
|
הייטק. דוט קום. קוסאמקום דוט קום. אין לי כח לזה. זה לא חיים.
לא יוצא, לא אוכל, לא מזיין. כל היום מול המסך. מסך הכסף. כבר
אחת עשרה ואין לי כח לנהוג הביתה. מכריח את עצמי.
|
לפני חודשים נפגשנו בפורום סטוצים.
עקבתי אחרי ההודעות שלה. אהבתי את חוש ההומור.
לאחר זמן מה, כשהרגשתי בן בית בפורום, עברתי לעולם האמיתי,
אחרי הקלעים.
|
"סליחה," נשמע קול נשי מאחורי. הסתובבתי והוכיתי בסנוורים
מהכתום הבוהק. רק לא זה... "לא תודה, אני לא מעונין בעלונים או
סרטים או..." פלטתי בחוסר סובלנות. לא, אני לא אכנס איתה לזה
עכשיו. אין לי כוח לדיונים האלה. זו הסיבה שאני טס מפה, אני
רוצה שקט.
|
קיבלתי את הספר של רימונד קארבר, קובץ סיפורים שנקרא
'על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה'.
אני חושב שהספר צריך להיות רק הכותרת. דבר קטן וטוב."
|
אורלי ירדה מהמיטה ונחתה נחיתה רכה אל תוך נעלי הבית
הצמריות, בצורת חתול מעצבן, שעטפו בחמימות את כפות רגליה
שהובילו אותה אל חדר האמבטיה.
|
אמרתי לה "רק אם את יוצאת איתי היום בערב אני נותן לך לשלם."
ואני כלי כלי במשאים ומתנים. ככה עד שהסכימה.
הוצאתי ממנה את כל המידעים לערב, יעני איפה לאסוף אותה, פלאפון
וזה.
|
יש המון יתרונות ללהיות כל היום לבד בבית עד שאבא שלך חוזר.
אתה יכול לא לעשות שיעורים, לשחק, לשמוע תסכיתים ברדיו,
ועוד המון נזקים שזה לא המקום למנות. אולי בהזדמנות אחרת.
כאילו לא די בכך, וכשכבר הבנאדם חוזר הביתה, פתאום בתשע במיטה.
|
אני אגש אל ההורים להודיע להם שאני רוצה לפתוח את תיק האימוץ.
אני חייבת את זה לעצמי. נמאס כבר לחיות על הכדורים.
נמאס לי מפסיכולוגים דפוקים שמנסים להסביר לי כי אהבתי לנשים
נובעת מחסך דמות אם. רבאק, תהיו קצת יותר מקוריים, תפתיעו
אותי.
|
'אני רוצה שתאהב אותי כאילו שזו הפעם הראשונה.
אני רוצה שתזיין אותי כאילו אין מחר. זיון של סוף הדרך.'
ניסיתי להזכר מתי שמעתי אותה מעלה על דל שפתיה את
המילה 'זין' בהטיה כלשהיא. לא הצלחתי. אף פעם, לא זוכר.
|
התישבנו על המיטה, מול הארון הפתוח,
לפנינו גלויות כל הפנטזיות שקולפו להן יחדיו.
ליד השידה נחו העטיפות הצבעוניות.
פנטזיה עטופה יצאה מן הארון.
|
אף פעם לא היתי אצל זונה, אבל כמאמר
הקלישאה, צריך לנסות הכל בחיים. חיים רק פעם אחת.
|
חיה בתוך קופסא - ground control to fox
חיה בתוך קופסא - אני חוזרת לבסיס האם
חיה בתוך קופסא - אתה בסדר? תן סימן...
שועל במנוסה - }{
|
היום בבוקר הצ'יוואווה שלי נסע לו לאילת, שלוש ארבע יום
ויחזור, ככה
אמר ועד אז שכולם יקפצו. חשבתי זה זמן טוב, כי יש לי הרבה זמן
עכשיו שהוא נסע, לספר לכם על היומולדת שלי.
|
ערביה זקנה חלפה לידנו עם סלים, ולחשה, כאילו בתקווה שמישהו
בכל
זאת ישמע, ואולי אף יקנה -
"נענע, שיבא, כוסברה, פטרוזיליה. נענע, שיבא..."
|
אצלי כבר חמש על השעון. היא עוד לא הופיעה. אני שונא שמאחרים.
התיישבתי לי על הספה המרווחת. ממתין. בוהה בתמונה שעל הקיר.
קנדינסקי. זה לוקח אותי שנים אחורה, לימי נעורי, כסטודנט
לאומנות.
|
נעמדתי לידה, מנסה להבין לאן הרוח נושבת. הנה אני, נתקע עם
מתנחלת.
"אם את מחכה לסוף המצעד אז אביב גפן במקום הראשון" אמרתי.
"לאו דוקא, האמת היא שזה קצת מיגע כל הערב הזה" אמרה. אמיץ
משהו מצידה להגיד את זה, חשבתי.
|
והייתי לטוטפות בין רגלייך
|
For fuck sake Evita
Just cry me a river
|
|
|
ביגמיה
האגודה למען
השיפצור |
|
