|
בעמק
תלאובה בענות נוגעת
תיקוד כאש התמיד,
הסם הנמסך אל קובעת
עד תומו נלגם חרישית.
|
שבוי בתוך ציר הזמן
כל שעל בנתיב מסומן
כל איש לדרכו נאמן
בבוא יומו בבור נטמן
|
בחביון גנזך סתר
לוהב רז עלום.
|
עורבים על ענפי הברוש
להק שחור,
חושי קצוצי כנפיים
לא אמריא אל מרחבי אופק
|
לחבק רגעי שתיקות
היו לאד כלה,
שברי חלומות קטועים
רצוצי מסר אילם
|
|
|
"מי שיש לו
'למה' לחיות,
יכול להתמודד עם
כמעט כל 'איך'"
צרצר, מתפלא
שניטשה אמר הרבה
יותר מזה
ש"אלוהים מת". |
|
