|
קמתי, הילדים חייכו אלי חיוך של שוקלד. מבחינתם זהו בוקר יפה.
הכל מותר בבוקר כזה. עמדתי באמצע הבלגן. שלושה דורות יחד
דחוסים בדירה קטנה ברמת גן, עם כל הכוונות הטובות שבעולם, לא
היה מקום. אז לקחתי ילד ויצאנו
|
יצאנו לטיול בכרמל. היה זה יום חורף יפה ושמשי...בצעד קליל
ניווטנו דרכנו בין השלוליות שטרם יבשו, נושמים את האוויר הצלול
וממלאים נחירנו בריח החורף הטרי. והנה מעבר לעיקול...
|
מר נ. ב. יקר,
מעולם לא כתבתי לך מכתב
אנחנו בכלל ממעטים בכתיבת הודעות
נשארים רק ברמת התזכורות ההכרחיות
|
חֶטְאָהּ שֶׁל הַ"דֵּמוֹ"
מַתְחִיל בַּ"קְרַטוֹ"
אֵיךְ הָיָה נִרְאֶה "דֵּמוֹ" בְּלִי "קְרַטוֹ"?
|
דממה בחדר הלבן.
4 מיטות סדורות והיא והוא ישובים שם
רק רחש העגלות שב ונשמע
ציפייה דרוכה
|
אם את אסלה
יתיישבו עלייך
אם את פח
יזרקו עליך
|
זה היה עידן הקרח
קרח לא במובן של קור אקלימי
אלא במובן של קור אנושי.
היכולת האמפתית קפאה לחלוטין.
|
אנושית רגילה
מקשקשת דיבורים
מפריחה חזיונות כתובים.
|
חברה יקרה, את אהובה ובלתי נסבלת.
|
מכות חיי
ירדו עלי
כטיפות שהגשימו
והיו ניתחות
|
מישהו צוחק
מישהו פרוע
מישהו בא לו לעשות בלגן
|
עֵינֶיךָ צְרוּבוֹת בְּעַצְבוּת תְּהוֹמִית שֶׁל נִיצּוֹלִים
בְּכָל רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאַתָּה קוֹפֵץ מִצוּק
אַתָּה נֶאֱחָז בּוֹ הָאֶחָד וְהַיָּחִיד שֶׁאֵין מִלְּבַדּוֹ
כָּכָה אַתָּה אוֹמֵר וּמַבָּטְךָ תּוֹפֵס נְקוּדָהּ
נִסְתֶּרֶת
|
הרבה דמעות שהצטברו
והתנקזו לילה אחד מתחת לעין
|
את צונחת בנפילה חופשית
בין כל השפות
אינך מוצאת עצמך באף שפה
ובדיוק ברגע הזה
|
אנחנו רוצים את מתוק
ודוחים את מר
ומר בבדידותו נשאר
ספון בכלאו המר
|
הכוס עם שלולית הקפה -
ניצבת.
עטים סדורים בערבוביה -
חסרת תכלית.
חריקת הכסא,
זמזומו העדין של השקט
רק מי-שעוצרים שומעים.
|
שדים חשוכים מביטים מִצִּלָּן של קרני שמש בוהקות
|
כבסים בוורוד מתרוממים ברוח
מגלים ערוגות
|
זעקה שלא נשמעת
קורעת לב לחתיכות
החיים ממשיכים במסלול אכזרי
כתמים של עיוורון מתפשטים בגוף
|
לידה ומוות שזורים
בקן של נשרים
|
שמשות חוליות
מוכתמות ניגובים
פירורים בשולחנות חרוצים
|
תת אדם יצור
מעומק בור
קליפות תפוחי אדמה
|
קשר מסתורי קושר בינינו
הרצון בתהילה, העיוורון בכישלון
|
שמרי לבך ושירתך
מסכינם החדה
של יודעי דבר
|
מַר ד.ת יָקָר,
חָשַׁבְתִּי לָאַחֲרוֹנָה עַל הָאֱמוּנָה הַדָּתִית
הַבִּלְתִּי נִדְלֵית שֶׁלְּךָ
בְּעַצְמְךָ בְּעִקָּר
|
אני רואה אותך
יש בפניך חכמה של זקנים
יש בך איכות של מורה רוחני
ובו בזמן הנך בן דמותו של השטן
|
|
|
יש אצלנו קירות
דקים.
בהתחלה השכנים
חשבו שאני רוצחת
סדרתית.
-הנימפומנית |
|
