|
 179312303
שפתנו חשה בחוכמה בשני הפנים של להיות לבד.
היא יצרה את המילה בדידות כדי לבטא את הכאב של להיות
לבד,
ויצרה את המילה יחידות כדי לבטא את האושר העילאי של
להיות לבד.
פול טיליץ'.
היא לגמה קלות מכוס קפה הפוך וישבה על הפסנתר לנגן איזה פרלוד
ישן שפעם עבדה עליו קשה.
כבר הגיעה שעת בין ערביים והדמדומים של הסתיו האירו את חלונה
בטפטופים של כתום ואדום.
זו הייתה השעה האהובה עליה ביום.
|
כבר כמה דקות שהוא מחכה על קצה המדרגות, הלחץ מתחיל לפעום
ברקותיו - והנה היא יוצאת.
ברגע אחד שכח את כל הצרות שהטרידו אותו, את הלחץ והעצבנות
המעקצצת.
|
חוטים של זהב
שזורים יחד יחד
כמו שתי וערב שנאהב
את הקשר שנרקם בינינו.
|
דף חדש בספר קצת ישן
מתערבבים להם טחב, סיגריה ועשן.
|
עם מרדף שאבד בו הטעם
והזמן שטפטף והשכיח את "פעם",
אתה חושב אולי עם הזרם לנוע
יש הרבה דגיגות בים, חכה שנה, חכה שבוע.
|
כמו מנסרה מזכוכית
אתה אוסף אותי, כאור עמום
לכל צבעי הקשת
|
גל אחרי גל
אני נאספת בשתיקה
לכחול הגדול.
|
והיית לי עץ וגדר ומישור
עוקר כל שוטה מעלי אדמתי
|
בבית עם מיליון המתגים שמבלבלים אותי בלי סוף,
מכורה למגע ולריח במקום לד. קולה והמינור.
|
במגדל השן
בין הארץ ובין השמיים
לא יכלה הזהב
לא תיבש טיפת המים
|
תן מילים
לחבר מחשבות ברקה
תשחרר מה שמיותר,
דרך חורים בשמיכה דקה.
|
פתח את תיבת סודותיי
עדיין לא פנדורה
ובכל זאת, גדושה - פרפרים פרפרים
|
כבר אין לילה שאני לא חושבת בו עליך.
הרבה זמן. הרבה מדי.
הבנתי שאתה כבר חלק ממני. לא משנה איפה אתה או מתי.
בטח בחיים לא תנחש.
|
תמיד רציתי שתרפא את הכאב הזה שבי ואז כשבאת חשבתי שבאמת מצאתי
תרופה, אבל יש בעיות שכל משככי הכאבים שבעולם לא יצליחו
לרפא...
|
כולם זזים בקצב, נכנסים אל תוך המוסיקה של עצמם. הנה גם אני
נכנסת אל עצמי, מנסה להקשיב באמת לגלגלים שמסתובבים לי בראש,
לצלילים המופקים, וכל מה שאני שומעת זה רק רעש מחריש אוזניים
ונטול מוסיקה ברורה.
|
|
|
אם הייתם פוגשים
את אלוהים, מה
הייתם אומרים לו
או שואלים אותו? |
|
