[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זאת שאהבה את הביישן
- Weak as I am
no tears for you


אל היצירות בבמה האהובות על זאת שאהבה את הביישןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי זאת שאהבה את הביישןאל היוצרים המעריכים את זאת שאהבה את הביישן
אם אצטרך לכתוב עכשיו איזשהו סיפור אהבה, ספק אם
אצליח, כי אין בלבי אהבה. גם לא לעצמי. מה שאוכל
להציע מעצמי הם אך ורק אהבותיי הישנות והכוזבות.
אהבותיי הבוגדניות והכואבות.
אין אני ממליצה על דבר משום שאין פה מן המשובח, רק
מן הבוסר. בוסר חמוץ.




לרשימת יצירות השירה החדשות
צמות אקלע בשערה ה
זהוב ואלביש אותה
שמלות קטנטנות כשל בובה

בדידות
אתה.
שיש לך מיליוני
פנים ולא
שם אחד.

אהבה
באהבה כמו באהבה
גדילה היא רק
בשאלת הזמן המוותר
על סימני דרך.

בדידות
כך, שבאתי לכאן בשביל לכתוב ובכלל,
פיללה נשמתי לפגוש בך בבוקר נפלא
שכזה ביודעין כי אתה
לא בנמצא.

עצב
הרוח תנשב בקול אך
הרגש המתלקח
יתעצב בדממה
בוש ונכלם

בדידות
בלאט תשימי פעמייך
לעבר חומות עיר הכובש
שנפלו על חלומך

מתוך העלטה נגלים
שמים ניצתים כמו
סיגריה ונאכלים לאיטם
במשך יום.

געגוע
כי המים שלך
יבשו בי מזמן
והגעגועים המיתוני
על מזבח רקפות מוגנות.

געגוע
כשם ששקטה
נפשך בי
הן אני כולי
אהיה שתיקה.

כל כך אינטיליגנטי
כך לקנות ספרים
ומוסיקה שלא זרה אך
צורמת.

הרהור
אושר זו הערה סובייקטיבית

הרהור
צלילי הפסנתר העליזים
עוד מרקידים שיכורי אמש
במקצב החטאים

הרהור
או שמא יתהלך
בחוסר מעש
מרוגז ברחובות
עיר סואנת

בדידות
מפגש בין דמעה לכינרת
שאין בו ולו מעט מן השחרור
שהיה בחיוך שנגוז כלא
היה.

אכזבה
גלים של חום וקור
עלים מעוכים על הקרקע
בדלי סיגריות
בוץ.

אני חושבת עליך,
אפילו שאין לי מה.

מתבדרת כצמרת ברוח
ואוהבת אותך
כולי

כמיהה
נקישות פטישים עדינים על
מיתרי צלילים
מלווים אותי בלכתי
אליך,

נוסטלגיה
אמן מצייר
את דמותנו
במודרניזציית סטילס
ומעניק לנו את עצמנו

את הסודות הכמוסים של
מה שיכולנו לאהוב.
ואתה מכיר אותי טוב מכולם,
טוב מעצמי.

שתשוב מן הקרה ש
במדבר ולא
אעמוד מולך עירומה כ
נצח.

אנחנו מתחלפים לאט לאט
אחד עם השני
אחד בשני
ואיש לא ימצא מנחם.

נאמר כי טיילנו עמוק
באובך היפהפה שלך
אכן היית דומע ושחוק
וזכרת כי ידעתי גם אני.

בדידות
אולי יבוא לו יום
ושפתיים יפגשו שפתיים
פתאום אחוויר, ובכל מאודך
תרצה לאחוז בי קרוב קרוב

רוזה באור ירח
מציירת כוכבים
משוקולד וסוכר

עטפוני אט-אט
עלי שלכת נרטבים
והייתי לאסופית בסמיכה של
טרום חורף.

געגוע
הליכה
לשם תזוזה
אפשר היה וחיפשתי
אותך בזיכרון

כמיהה
רשום לי שיר
צייר אותי בצבעי מים.
נגן אותי בין
ריסיך הנסגרים לעת ליל.

כל כך הרבה להספיק
כי יש דברים שהם חובה
קיים טאבו על
מי אנחנו בעצם.

האם בין השלוליות
בבואתי עולה?

הרהור
אין פה מלבד
התכלת הקורע
הנולד כמו מתוך
של

הרהור
עת אברכים מלטפים
שמיים בוערים
בדמעות של צבע או
חיוורים


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אתה יודע שמגיע לי
חסד אחרון
זכר לחיוכים שלא
קיבלו לפניך או אחריך

רוצה לכעוס על הצבא שהוא קיים ולעשן חשיש שתימני עם שם רוסי
יכול למכור לי בפתח בית קפה שאלתרמן שותה בו בכלל אלכוהול.

מכתב
אפשר לומר, שההתעסקות הבלתי פוסקת במחשבה אם לומר לך, או לא,
ומה לומר, הביאה אותי למצב בו אני מאמינה ש... דף נייר יפתור
בינינו את כל סימני השאלה.

מוזר כל השקט הזה פתאום. רוח וחורף כבר מריח באוויר. אם
מתאמצים אפשר להרגיש את הגשם מטפטף מהעיניים. עדינות יפה כזאת
שאפשר לראות בעיניים של ילדות מאופרות בתוך מסך קטן, מקפצות
ומרוויחות כסף שיכול להחזיק את כל אפריקה חיה עשר שנים.

אם תרצי לדעת מה באמת אני חושבת
עכשיו
או מרגישה
אז תצטרכי לקרוא
כי ככה אני לא פוחדת

ביקורתי
לא ציינו מעולם
כי מאסנו בזאת, אך
לך תמיד הזכות
לקחת מאיתנו את שאין?

פורטרט משונה לך
עלמה יפהפיה ושמה
טרייסי.

ביקורתי
גרוניך וכספי מעלים בפעם המי-יודע-כמה את "מאחורי הצלילים"
לשנת קיבינימט להולדת הנוצרי, אהוד בנאי חוזר בתשובה, שלמה
ארצי מעבד את עצמו לאלקטרוני, הנטאשות בניצנים וצמח חזר
לאופנה!

התבגרות
בואו נדבר על שאיפות. אני ילדה בת שש עשרה, טבעי שיהיו לי
שאיפות, או ככה טבעי שאני אחשוב לא? שאיפות נשיפות ומה
שביניהן. אני אדם פיוטי להפליא, אני חושבת, אבל אני לא משתמשת
בזה.

זו פשוט שאלה של השקפה.
שאלה של השכמה.
משכימי קום ייטיבו להשקיף על העולם באור ראשון.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ועומרי הוא יושב שם
אולי הוא לא
הוא צוחק שם רחוק ואת לא
מצליחה לחייך אפילו.

כשהעולם כולו מצמיח
אהבה לרגל האביב
רק קשה יותר להתמודד
עם הריק

כולם מצטוותים
זוגות זוגות ואני
בצד נותרת
להביט

הג'ינס, החולצה החומה ואפילו נעלי הספורט.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
רציתי לראות
מה יש בדף
הראשון...
כבר ארבעה ימים
אני רוצה עוד
זה לא ניגמר
אני לא יכולה
להפסיק
הצילו

ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה





יוצר מס' 25364. בבמה מאז 25/8/03 3:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לזאת שאהבה את הביישן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה