[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זוניס זוניס
זה אני, ברגע של תובנה עמוקה.
"כאן לוחצים כדי לצלם ?"

ICQ 191458436 191458436
אל היצירות בבמה האהובות על זוניס זוניסאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי זוניס זוניסאל היוצרים המעריכים את זוניס זוניס

לרשימת יצירות השירה החדשות
One side is moist with residue
of bright ideas long gone
can't remember all of them

but that day is behind
and today I don't mind
about flowers (so what if they're blue?)

No horror will come from that place
I know because none ever did
and yet I so fear that ominous space
the black darkness under the lid

Without looking I know that there is nothing there
about old dust and lost socks I really don't care
so I wonder what fills me with that awful dread
of that silent dark hollow, under my bed

I knew father wasn't angry, or upset
But I took you there - to that same moment
Hope you liked it. Don't know why

shade my vision, let it wet
I don't think I'm ready yet

מינימליסטי
אם היה ליבי איתי

באותה סירת יחיד
איני מישיר מבט לאופק
משתדל לא לעקוב אחרי הדופק

קצרצר
בדרך כלל, אין לי בעיה, לשבת ולהתחיל לכתוב
בדרך כלל, יצא משהו, גם אם בלי פואנטה מזהירה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
מה יהיה? אני אגיע לקו הסיום לבד, מאחוריי גופות של אנשים שלא
הקשיבו.
קברים של אנשים שצחקו. בורות ריקים של זמן מבוזבז. ערימות של
שטויות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
He was crying with horrified rage, not trying to scare them
off, but responding to an insane instinct that didn't
cooperate with his thinking mind any more.

My older brother, I guess. Probably hunting for those things
he likes to hunt.
There are so many I don't really care. He'll never wipe the
whole race out.
Damn things don't exist outside his head anyway.

היא צרחה.
כמו שאתה היית צורח...

לעומת זאת...

היא צרחה. כמו שאתה היית צורח...

מוסיפים לה בהתחלה "בדרך כלל"

דרוו התקרב אל הגבעה, עיניו נעוצות בראש הדרקון הענק שהיה מונח
עליה.
כשהגיע, כרע על ברך רגלו הקדמית, ופרש את ידיו לצידי גופו
במחווה של שלום. כמנהג הקנטאורים.
בתגובה, הרים הדרקון את ראשו באיטיות האופיינית ליצורים
בגודלו, והנהן.

אנחנו נזיל אתכם דמעה. ונתרגש. נתרגש מכמה פשוטים אתם יכולים
להיות. כמה קל להניע אתכם.

אז אני נותן לו לטעום ריבת "מוגרבי", או מוס "קימחי".
אם זה מישהו שאכפת לי ממנו (או שזה לפחות היה ככה עד שהוא
"שכח" או משהו דומה...) אז אני אפילו נותן לו כפית דבש
"ואגנר".

במשך כמה דקות הקשיב ג'וני לרוח שנדחקה מבין הסדקים הקטנים
שבקירות המחסן.
הוא ישב, מקופל, בין ערמות הקש הפזורות סביבו.




ואם אני רוצה
לשלוח באגט?


צרפתייה מתקוממת


תרומה לבמה





יוצר מס' 22451. בבמה מאז 9/5/03 18:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לזוניס זוניס
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה