[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זהר ניר
מה שנותן לנו את כל הכח
מה שאומר לנו מתי לברוח
מה שאומר נמאס, כשאין כבר כח
הלא אין זה אחר, מאשר המוח

ICQ 168071093 168071093
אל היצירות בבמה האהובות על זהר ניראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי זהר ניראל היוצרים המעריכים את זהר ניר
יליד 1989 ועל כן הוא שמח, כי היתה זו שנה נהדרת
עבורו.
נלקח לדרום ארה"ב בגיל 4, לשנה, ומשם יודע את מקצת
האנגלית שהוא יודע.

מאמין בפציפיזם, רק כי זה מגניב, וחושב שהיפים זה
נחמד.
תומך באנארכיזם אינדיבידואליסטי ובדיסטופיה לשמה,
ולא מחבב את הפרוקטרייניזמים.
[חח קצת אירוני בהתחשב בעובדה שכיום אני טבעוני..]

ובמיוחד אוהב לשים בדפיוצר שלו מילים ארוכות וחסרות
משמעות שאף אחד בעצם לא יודע מה הן אומרות.

ציטוט נבחר:
"אמממממ
לא איכפת לי מהומואים אם זה מה שאת שואלת,
אבל שוב,
ביולוגית זה טרגדיה:'( "

והנה, מספר פתגמים חכמים:
-"אל תלך בדרך הרעה, צפוף שם"
-"אלוהים ברא את צרפת, ארץ יפהפיה וטובה. ובכדי
לאזן, הוא ברא את הצרפתים"
-"הדת- אופיום להמונים"
-"האמת כבדה על כן נושאיה מועטים"
-"אלוהים לא משחק בקוביות"
-"פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה"
-"כאשר אתה עומד להרוג אדם, זה לא עולה להיות
מנומס"

וכמובן, הגדול מכולם:
"איש אחד הלך בום!!! שניצל חסה"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אלגוריה
הוא החזיר את עיניו אל הירח הכמעט-מלא, היפהפה והעצום בגודלו,
כמעט באופן בלתי רגיל. המחזה שיווה לו תכונה פנטסטית.
הוא הבין, רק כעת, עד כמה רחוק ממנו עמד הגוף השמימי ההוא.
ובכל זאת, לא הרגיש כלל מרוחק. הוא אפילו הרגיש קרבה כלשהי,
הבנה אולי.

מוסר השכל
בהתחלה הוא נוצר, ורק הוא היה.
אחר כך, מפאת שעמום כנראה, הוא יצר אותם.

הומור
"כ # # ע # # ק !!!" קיללתי לעצמי בשקט, כשפתאום נחתה על ראשי
כף ידה של אמי, תוך שהיא מביעה את כעסה בכוכביות משלה.
לקחתי אותה לחדרי ונעלתי את הדלת. רציתי לנצח, רציתי לסיים עם
זה כבר.
אני מת מרעב ואמא קוראת לי לאכול.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ערפילי
You reach from above
So far away from your love
The feeling is so cold
Disgusting and appalled

Sons and daughters run to battle
Slaughtered there, as no more than cattle
The Reaper there awaits
And even he, cannot bare this waste

פוליטית
יש לי חלום
גדול מהמציאות
אני רק רוצה שלום
ולעצור את השחיתות

חלום
It drops you in the midst of battle
A one you can't hear of in the history channel
Fighting mighty wizards, and dragons too
You fend for your kingdom, for it is sacred to you

מורבידי
You open your eyes
And lift your hand quickly
You stab in surprise
And slice your throat swiftly

A thing, so wild
Buried within a child
Engraved long ago
By a friend, not a foe

הומור
if there was a price for every soul
mine would be equal to the price of coal
anger and frustration
leading to self damnation

ביקורת
אם יש אלוהים
הוא וודאי עוזר לחלשים,
ואם הוא אדון העולם
הוא כנראה המושלם מכולם

הוא מנסה לצאת מהמעגל בכח
והבין בסופו של דבר שאין למה לטרוח
חושש כל הזמן על מר גורלו
התחיל לבכות כי ממש רע לו

בדידות
עומד שם בפינה החשוכה,
משפיל מבט אל הריצפה,
חושב להתחיל לברוח,
אבל פשוט נגמר כבר הכח,

הומור
את יפה,
את חכמה,
את ענוגה,
את מתוקה

מחאה
מיליוני חיילים רצים במדים
צועקים וצווחים, מנפנפים בדגלים
ובקלות דעת לא מובנת
יורים באויביהם שמבעד לכוונת

מחאה
תרועות המלחמה נשמעות למרחקים
צועדים עוד צעד אל תוך קיברי אחים
ומריחים את הגופות
שבזיכרוננו כבר נצח נרקבות

הומור
שבועות וחודשים מדיף ציחנה
כולם חושבים שהוא האיש המסריח של המאה
כל הזמן עוטף אותו ענן של זוהמה
יחד עם זבל השוכן לידו בערימה

הרהור
מי אמר ששירי שואה
צריכים להיות עצובים נורא?
ואולי, אם נשתדל
הם יילטו פחות בערפל

ערפילי
שלל מילים וסימני ניקוד
בהם אני לכוד
מנסה לפרוץ החוצה
וכל מה שהצלחתי הוא להגרר חזרה

הומור
והתווים שנמלטו עוד בתחילתה של הסימפוניה
נראו לאחרונה באולם חסר הרמוניה
הסתלקו להם בדילוגים
מילאו את הרחוב בחיוכים

אכזבה
כך פתאום כבו האורות
לא האמנתי שזה יכול סתם כך לקרות
גיששתי בחושך כדי למצוא כמה נרות
כשקפץ עליי אדם ואת ראשי ניסה לכרות

הומור
רואה איש גדול ובריא
"העניבה לא מסודרת"
אמר קול בראשי
רצתי מיד לקרוא לעוזרת

הרהור
כשאין מה להגיד
אז שותקים

סאטירה
אולי הם לא יודעים
שהם צריכים להושיט עזרה
אבל בעיית סמים
זה לא כל כך נורא

ג'ננה
מצו"ק פה, מצו"ק שם
רגע, לאן מוט ההילוכים נעלם!
מסדיר את הנשימה
ומנסה שנית זינוק בעלייה

הומור
רסיסים ירוקים מתעופפים לכל מקום
והוא נשבע כעת, שהוא ינקום
מהרהר ימים ושבועות
בשביל מה נותר לחיות

ביקורת
משפיל מבט אל הריצפה
לא מסוגל להסתכל במראה
דבר כל כך נורא
בוהה בי מתוכה

שואה
צלילי הרכבות
שמרחוק נשמעות
אוזניים מחרישות, כל כך חזקות
מעירות אותנו מחלום הבלהות

שואה
קול הצופר
מבשר על חלום שנגמר
ומראות הבורות שנחפרו
מעידים על המספרים שנחרטו

ייסורים
שלום לך, חבר יקר,
זה פלוני אלמוני, נשמע מוכר?
חשבתי לכתוב לך, שתיזכר,
אז קרא היטב, אל תמהר.

ביום אחד בבוקר
אקום ואתעורר
אצא מן המיטה
ואפתח את המקרר

ביקורת
מדוע כבשה מנסה
לטפס מעל החומה
כשהיא פשוט יכולה
ללכת מסביבה.

סאטירה
אלוהים ציווה, ועל דבר אחד אסר
לאכול מעץ אחד, ומכל השאר מותר
ואז בא לו הנחש
ובשקט-בשקט לחוה לחש

הרהור
יש האומרים שהיא נפלה מהשמיים
או שאבא שלה גנן
ואולי זה שילוב של השניים
ואולי אלה דיבורים של ילד קטן

גן עדן
עדיין נראה חיי,
התסתכל לתוך עיניי?
אולי זה לא כדאי,
האם זה יופיע בחלומותיי?
אולי...
גופתך כבר הפכה לבלאי,
האם תשובי לתוך חיי?
הלוואי!

מינימליסטי
יש מצבים
שאנחנו לא אוהבים
כי ככה זה בחיים

החיים עוברים מהר
מאוד
אני פוחד להתעורר
לעוד
סיוט בו אני אמות

סאטירה
עוד חוזר החירבון שהטלת עכשיו
והדלת עודנה נפתחת מהריח
וסתימה באסלה ומקל בידך
מצפים עוד ממך, שתנקה את האסלה

שואה
ציפורניים חורקות על הקירות
אבל אני, אפילו עייף מכדי לבכות
אחרים כבר נופלים בכל שניה שעוברת
ואלה שנותרים מתפללים באמונה עיוורת

פואמה
היוולדה של האלה הל,
אשר במתים תישלח לטפל
ובאחרית הימים תתרום את חייליה
במלחמה האגדית לצד לוקי, אביה.

חלום
רק פעם אחרונה לבכות,
זה בא כבר טיבעי אין מה לעשות,
מסתכל על הכביש ושוב תולה תקוות,
האלים והאלות לקחו את כל המכוניות,

הייקו
סופה מתקרבת

התקווה
אשר מקומה בעולם נעלם
ובלעדיה, בכל ליל אני נרדם

שואה
איך אתה יושב וצופה
מסתכל ושומע, רואה ולא בוכה
מקשיב לכל טיפה
שניתזת על האדמה
בעוד שמספר נוסף נכנס לרשימה

ייסורים
רואה כבר רק שחור
ורועד כעת מקור
מנסה להתעלם מהאור
שקורא לי לחזור.

סאטירה
לכתוב כך לעצמך
לפרסם כך בלי סיבה

להסתכל על עצמך
בדפי הבמה הפתוחה

ביקורת
זהו שיר ברכה לאלוהים
אשר נתן לי בריאות, משפחה וחברים
ובזכותו אני כאן כותב שירים

ייסורים
העט
הוא הכלי הכי שימושי בעולם
איתו יש האפשרות לשתף את כולם
שהכל יהיה כתוב מתחת לאפם.

אכזבה
באותו פברואר הנורא
כאשר כל העולם עמד וצפה
וכגוף אחד התפתל ובכה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
חוזר לביתי והדלת פתוחה לרווחה.
נכנס פנימה עם המון תיקווה, מחפש את אחד ההורים או אחד מבני
המשפחה.
אין אף אחד. כאילו בלעה אותם האדמה.

ביקורתי
הולך לי לבדי.
כשפתאום היא לצדי,
ואו היא יפהפייה, למה היא אתי?
מסתובבים במעגלים, מביטים בכוכבים.

הרהור
טוב, אני חייב להתרכז , הרי זה לא יגמר אם אני לא אטפל בזה
עכשיו- אחת ולתמיד.
אבל ההחלטה כה קשה. איך אני אחליט דבר שכזה לגמרי לבדי?

יסורים
האם עיניי פתוחות, או בעצם סגורות?
או פשוט לא מסתכלות...
לא זה הדבר...
זה אולי רק תירוץ עלוב,

סוריאליזם
איך אני מסוגל בכלל לעמוד כאן בלי לבכות?
להסתכל עליה בחלומות, פשוט לבהות.
להבין לגמרי את מה שעשיתי,
ולא להזיל דמעה, לא להתחרט על הנעשה.

סופני
רחובות צרים, בניינים נמוכים.
הולך בין בתים, מחפש אנשים.
נפש חיה,
לא זאת לא המילה.
מביט סביב, סותם את האף, מסתכל על ענף שעם הרוח נסחף.

פוליטי
אתם בטח מכירים את המצב הזה שהחבר הכי טוב שלכם שוכב לידכם מלא
בדם ומיילל, והכל באשמתכם.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
יושב לי לבד בלי אף אחד, מסתכל על השמיים ומתחיל לראות הכל
פעמיים.
מנסה להתמקד אבל בקושי פוקח עיניים.
אז ככה זה כשיש חברים.

הקהל מתרגש כאילו הוא מנע אסון, או לפחות פיטר את שרת החינוך.


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום בעפרונות
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
יציר מחשב
אל היצירה

רינדור תלת-מימד
אל היצירה
It's Cold As Ice!:)

סידרה
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה
עבודה למגמת אמנות בנושא פופארט.

רינדור תלת-מימד
אל היצירה
My Only SunShine...

צביעה דיגיטלית
אל היצירה
שוב הגולגולת, והפעם - בפוטושופ

רינדור תלת-מימד
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
לא לחינם אלאדין
הוא סיפור ילדים
ולא לחינם מסופר
על שד מבוגר
שממלא משאלות
למי שמשפשף לו
את המנורה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 48609. בבמה מאז 7/3/05 6:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לזהר ניר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה