[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על זהר מיכאליאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי זהר מיכאליאל היוצרים המעריכים את זהר מיכאלי
המילים המאוגדות לשיר, מזכירות לי את עצמי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מפזר פירורים פירורים ליד הספסל, מנסה לחלק שווה בשווה לכל
היונים.
והן מקרקרות ומנקרות פירור אחר פירור.

...כי האיש הגדול גר בקצה העיר,
קצת רחוק.
כי הוא כזה גדול שהוא יכול לדרוך בטעות על מישהו.

סיפור בחרוזים
תלתל שובב החליט לשנות את הגורל
לכן עזב את הראש המתולתל

אַתְּ צוֹעֶדֶת בְּדֶרֶךְ לֹא סְלוּלָה
יְחֵפָה
דּוֹרֶכֶת עַל פְּרָחִים


לרשימת יצירות השירה החדשות
והעיניים, כן העיניים
כחולות ככחול הים
והשמש, כן השמש
מסנוורת את חטאיו

אבא, אתה תפליג לארץ הדמיון"
"לאיזה ארץ?" שאלתי
"לארץ הדמיון" צחקה

עזבונות הרוח מפוזרים עכשיו
גלויים לכל מי שיחפוץ בכך.
איש איש לביתו שב
ריקים למחצה מלאים באכזב.

אהבה רכה מי ייתן לעץ שבגן
שמזדקן

אהבה רכה מי יתן לעץ שבגן
שמזדקן

כגלים מתנפצים כברקים רועמים
את הופעת כך פתאום בחלום

במרחק שמפריד אותי ממך
אני יכול להביט לעינייך
ולמצוא,
שעינייך לא מנחשות אותי

מחייך, בעל דעת וחכם,
מבין את כוחו על נשמתי.
על גופי
על רוחי
ועל ליבי

רציתי לדבר אתכם.
לשבת לשולחן
בינינו כוס קפה שחור ותה

השיר הזה נכתב בשבילך
ניתן לך במתנה למאה שנה.

אהבה כלואה מחפשת מוצא
כמו אריה בכלוב אהבה רעבה

עכשיו כבר מאוחר מדי.

קודם, היה יכול להיות.

אם לא תצחקי
אני אבכה בשבילך
בילדותך בזבזתי את כל הצחוקים

את החזרת אלי תגובה כה צנועה.
עם סימן מחייך כמו פרצוף

בוקר ראשון
ואת לא נגעת
וידעתי כי כל הנחלים שזורמים אליך
ייבשו
והחריבו עולם שלם

בין קרוב לרחוק
את סמוכה אלי
בין מחר לאתמול
את עכשיו

מיום ליום פרצופך מתבגר
ידייך מבינות יותר ויותר
את גדלה לי בין האצבעות

המים זורמים ואני עומד עירום
את עומדת עירומה עם הגב

אני מחזיק אותי חזק בפנים
מנסה לא לחשוף את הסוד הגדול

בים הבהירות של הזמן את שוחה לעבר הלא נודע
מביטה והפנים שחורות והידיים גדולות ומאיימות

תתארו לכם את אלוהים בוכה
על אותם ילדים שלא גדלו
על אותם נערים שלא אהבו
תתארו לכם את אלוהים מזיל דמעה.

הרהור
זה לא חכמה להיות חזקה כמו אימא
עם כוחות מיוחדים
מישהו נתן לה את המתנה
ולא לאחרים

מהלכת יחפה,
ממהרת לפינה בטוחה.
משאירה שובל ריח הדוחס את האווירה

בצעדי רגליה הארוכות
מיהרה והלכה
מיהרה והלכה
מיהרה והלכה
למקום אחר

...הנסיכה מירזוזה הופיעה כך פתאום הגיחה מתוך האפלה ואיתה אור
גדול
שלחה הנסיכה מירזוזה קרן חזקה שסינוורה את העיניים והליצן בחצר
הסתנוור
ומאז אינו רואה יותר...

מחול השנים יוצא במחול השדים
השד מחייך וקורא לי לבוא

הרכבת מתקרבת
הרכבת ממהרת

נפש ריקה חוצה סלון של בית
באותה שעה, באותו רגע מדויק,
האם זה כך?

אלי, האם זה כך?

הב שחור פורץ בחוזקה
זהב שחור מכה חזרה באדמה

זוחלת ומסתובבת
עוצרת ומתיישבת
מסתכלת

וכשאבן אחת נפלה בודדה
על הרצפה
בכית ונבהלת
נבהלת ובכית

אור ראשון נפקחות עיניים
מתגלגל על השפתיים
גלוי עירום ועריה.
ובשטיפת האישונים

ראיתי אותך חולפת, ממהרת כרגיל
הקעקוע שמקועקע על כף הרגל
הדגיש קצת את הגיל

יושב וחושב
מה היה קורה אילו

הפנים מחייכות ויש סיבה טובה
האוטובוס נוסע למקום עם הפתעה
חלום לילי בגן החיות איזה הנאה
מקום עם חברים מקום עם אהבה

ואמא אינה היחידה שמחכה
שמחכה בסוף הגשר
לחבק

יום בהיר נופל על העיר
יום בהיר
ואת מהלכת בחיוך זהיר
ביום בהיר

הלב שלי למי הוא שייך ?

מבטך ההמום לא מבין למה אני נעלם

לילדים שלי קניתי פיג'מה עם פסים
אפילו לא חיכיתי שיבקשו
קניתי באיזה מבצע חיסול שראיתי

בקרוב תהיה פגישה
מתוכננת בקפידה

אינטרוספקטיבי
לפני שנים
כתבתי מילים
ולמרות השנים
למרות הבלבולים

הייתי רוצה לחזור בזמן ולראות אותך ילדה
משחקת בחצר עם גומי וחבל קפיצה
מחייכת לשמיים מסתנוורת בעיניים
מאותה קרן שמש חביבה

הייתי רוצה לחזור בזמן ולראות אותך ילדה
משחקת בחצר עם גומי וחבל קפיצה
מחייכת לשמיים מסתנוורת בעיניים
מאותה קרן שמש חביבה

מביט במראה
זה אני לא אני
משתקף במראה
קו הגבול

בין הרחובות
וכל קיצורי הדרך
דרך חצרות
דרך מגרשי משחקים

עשרים ס"מ זהו כל עולמה
עשרים ס"מ של אהבה

היא יודעת שהיא ללא כתר
מולכת בזמן
מקפיאה תמונה עם חיוך
תמונה עם דמעה
שוב מציצה
רוצה

מאבד אותך מתרחק ממך
למרות שאף פעם לא היית שלי
מאבד אותך מתרחק ממך
את עפה לבד לנקודת השיא

מסובבת את הראש מפזרת שיער
לך אין כאן מקום
מטופפת על העקבים
מתפזרת באוויר עם חיוך לא זהיר

ואף אחד לא אמיץ כמוני
ואף אחד לא אמיץ כמוך

נפתולים בחיים מתעתעים
צעדים בנעליים יחפות
חולצות שקופות שמכסות

נק נק נק נקניקיות
נק נק נק נקניקיות

אני לא השכלתי ללמוד אותך לי אין את הסבלנות לחכות
אני לא עקבתי אחר הצעדים לי אין את הזמן לחלומות

ראיתי אותך בטלוויזיה סבא
ראיתי את פרצופך המקומט זב דם
ראיתי איך אתה רועד ומשקשק בשיניים
ראיתי איך גמגמת מול מראיין מנומנם

הולכים בין הטיפות מנסים להישאר יבשים
קופצים לשלוליות במגפיים גבוהים

את אוהבת להקניט את אוהבת לזרוק
מגעים זמניים

אני שומע את הקריאות האילמות שלך
אני רואה את המבט החטוף המבקש
אני מבחין באיתותים, בקריאות המצוקה
ואני לא יודע אם זה אני או אם זה אמתי

המבצר השמור איתן ישכון
ואתה לא תבוא בשערו
רק קולות הצחוק והלעג
יצלחו את גבה החומה

רציתי אבא שילטף אותי כאשר בכיתי
רציתי אבא שיחבק אותי כאשר היה לי קר
רציתי אבא עם סיפור לפני שינה

התחלה חדשה מריחה כמו פרחים
נזרעו הזרעים אותם ישקו הגשמים
התחלה חדשה מאירה כמו כוכבים
אלפי מיליון שנות אור הכוכבים

ובמכה אחת הנחית מכה
וזהו סוף,
סוף לאגדה סוף למסע

מול שמלה כחולה אין לי מה לעשות
זה לא הוגן לערב במערכה שמלה כחולה
כזאת עם רגליים חשופות
ומחשוף

שתי ילדת מתחבאות מתחת לשמיכה
צוחקות הי הי
צוחקות הא הא




שנו רבותינו:
עשרה קבין של
טעם רע נפלו
לעולם.
תשעה נטל זה
שמאשר את
הסלוגנים, אחד
נטל מס הכנסה


תרומה לבמה





יוצר מס' 50511. בבמה מאז 16/5/05 14:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לזהר מיכאלי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה