|
המילים המאוגדות לשיר, מזכירות לי את עצמי.
מפזר פירורים פירורים ליד הספסל, מנסה לחלק שווה בשווה לכל
היונים.
והן מקרקרות ומנקרות פירור אחר פירור.
|
...כי האיש הגדול גר בקצה העיר,
קצת רחוק.
כי הוא כזה גדול שהוא יכול לדרוך בטעות על מישהו.
|
תלתל שובב החליט לשנות את הגורל
לכן עזב את הראש המתולתל
|
אַתְּ צוֹעֶדֶת בְּדֶרֶךְ לֹא סְלוּלָה
יְחֵפָה
דּוֹרֶכֶת עַל פְּרָחִים
|
והעיניים, כן העיניים
כחולות ככחול הים
והשמש, כן השמש
מסנוורת את חטאיו
|
אבא, אתה תפליג לארץ הדמיון"
"לאיזה ארץ?" שאלתי
"לארץ הדמיון" צחקה
|
עזבונות הרוח מפוזרים עכשיו
גלויים לכל מי שיחפוץ בכך.
איש איש לביתו שב
ריקים למחצה מלאים באכזב.
|
אהבה רכה מי ייתן לעץ שבגן
שמזדקן
|
אהבה רכה מי יתן לעץ שבגן
שמזדקן
|
כגלים מתנפצים כברקים רועמים
את הופעת כך פתאום בחלום
|
במרחק שמפריד אותי ממך
אני יכול להביט לעינייך
ולמצוא,
שעינייך לא מנחשות אותי
|
מחייך, בעל דעת וחכם,
מבין את כוחו על נשמתי.
על גופי
על רוחי
ועל ליבי
|
רציתי לדבר אתכם.
לשבת לשולחן
בינינו כוס קפה שחור ותה
|
השיר הזה נכתב בשבילך
ניתן לך במתנה למאה שנה.
|
אהבה כלואה מחפשת מוצא
כמו אריה בכלוב אהבה רעבה
|
עכשיו כבר מאוחר מדי.
קודם, היה יכול להיות.
|
אם לא תצחקי
אני אבכה בשבילך
בילדותך בזבזתי את כל הצחוקים
|
את החזרת אלי תגובה כה צנועה.
עם סימן מחייך כמו פרצוף
|
בוקר ראשון
ואת לא נגעת
וידעתי כי כל הנחלים שזורמים אליך
ייבשו
והחריבו עולם שלם
|
בין קרוב לרחוק
את סמוכה אלי
בין מחר לאתמול
את עכשיו
|
מיום ליום פרצופך מתבגר
ידייך מבינות יותר ויותר
את גדלה לי בין האצבעות
|
המים זורמים ואני עומד עירום
את עומדת עירומה עם הגב
אני מחזיק אותי חזק בפנים
מנסה לא לחשוף את הסוד הגדול
|
בים הבהירות של הזמן את שוחה לעבר הלא נודע
מביטה והפנים שחורות והידיים גדולות ומאיימות
|
תתארו לכם את אלוהים בוכה
על אותם ילדים שלא גדלו
על אותם נערים שלא אהבו
תתארו לכם את אלוהים מזיל דמעה.
|
זה לא חכמה להיות חזקה כמו אימא
עם כוחות מיוחדים
מישהו נתן לה את המתנה
ולא לאחרים
|
מהלכת יחפה,
ממהרת לפינה בטוחה.
משאירה שובל ריח הדוחס את האווירה
|
בצעדי רגליה הארוכות
מיהרה והלכה
מיהרה והלכה
מיהרה והלכה
למקום אחר
|
...הנסיכה מירזוזה הופיעה כך פתאום הגיחה מתוך האפלה ואיתה אור
גדול
שלחה הנסיכה מירזוזה קרן חזקה שסינוורה את העיניים והליצן בחצר
הסתנוור
ומאז אינו רואה יותר...
|
מחול השנים יוצא במחול השדים
השד מחייך וקורא לי לבוא
|
נפש ריקה חוצה סלון של בית
באותה שעה, באותו רגע מדויק,
האם זה כך?
אלי, האם זה כך?
|
הב שחור פורץ בחוזקה
זהב שחור מכה חזרה באדמה
|
זוחלת ומסתובבת
עוצרת ומתיישבת
מסתכלת
|
וכשאבן אחת נפלה בודדה
על הרצפה
בכית ונבהלת
נבהלת ובכית
|
אור ראשון נפקחות עיניים
מתגלגל על השפתיים
גלוי עירום ועריה.
ובשטיפת האישונים
|
ראיתי אותך חולפת, ממהרת כרגיל
הקעקוע שמקועקע על כף הרגל
הדגיש קצת את הגיל
|
יושב וחושב
מה היה קורה אילו
|
הפנים מחייכות ויש סיבה טובה
האוטובוס נוסע למקום עם הפתעה
חלום לילי בגן החיות איזה הנאה
מקום עם חברים מקום עם אהבה
|
ואמא אינה היחידה שמחכה
שמחכה בסוף הגשר
לחבק
|
יום בהיר נופל על העיר
יום בהיר
ואת מהלכת בחיוך זהיר
ביום בהיר
|
מבטך ההמום לא מבין למה אני נעלם
|
לילדים שלי קניתי פיג'מה עם פסים
אפילו לא חיכיתי שיבקשו
קניתי באיזה מבצע חיסול שראיתי
|
בקרוב תהיה פגישה
מתוכננת בקפידה
|
לפני שנים
כתבתי מילים
ולמרות השנים
למרות הבלבולים
|
הייתי רוצה לחזור בזמן ולראות אותך ילדה
משחקת בחצר עם גומי וחבל קפיצה
מחייכת לשמיים מסתנוורת בעיניים
מאותה קרן שמש חביבה
|
הייתי רוצה לחזור בזמן ולראות אותך ילדה
משחקת בחצר עם גומי וחבל קפיצה
מחייכת לשמיים מסתנוורת בעיניים
מאותה קרן שמש חביבה
|
מביט במראה
זה אני לא אני
משתקף במראה
קו הגבול
|
בין הרחובות
וכל קיצורי הדרך
דרך חצרות
דרך מגרשי משחקים
|
עשרים ס"מ זהו כל עולמה
עשרים ס"מ של אהבה
|
היא יודעת שהיא ללא כתר
מולכת בזמן
מקפיאה תמונה עם חיוך
תמונה עם דמעה
שוב מציצה
רוצה
|
מאבד אותך מתרחק ממך
למרות שאף פעם לא היית שלי
מאבד אותך מתרחק ממך
את עפה לבד לנקודת השיא
|
מסובבת את הראש מפזרת שיער
לך אין כאן מקום
מטופפת על העקבים
מתפזרת באוויר עם חיוך לא זהיר
|
ואף אחד לא אמיץ כמוני
ואף אחד לא אמיץ כמוך
|
נפתולים בחיים מתעתעים
צעדים בנעליים יחפות
חולצות שקופות שמכסות
|
נק נק נק נקניקיות
נק נק נק נקניקיות
|
אני לא השכלתי ללמוד אותך לי אין את הסבלנות לחכות
אני לא עקבתי אחר הצעדים לי אין את הזמן לחלומות
|
ראיתי אותך בטלוויזיה סבא
ראיתי את פרצופך המקומט זב דם
ראיתי איך אתה רועד ומשקשק בשיניים
ראיתי איך גמגמת מול מראיין מנומנם
|
הולכים בין הטיפות מנסים להישאר יבשים
קופצים לשלוליות במגפיים גבוהים
|
את אוהבת להקניט את אוהבת לזרוק
מגעים זמניים
|
אני שומע את הקריאות האילמות שלך
אני רואה את המבט החטוף המבקש
אני מבחין באיתותים, בקריאות המצוקה
ואני לא יודע אם זה אני או אם זה אמתי
|
המבצר השמור איתן ישכון
ואתה לא תבוא בשערו
רק קולות הצחוק והלעג
יצלחו את גבה החומה
|
רציתי אבא שילטף אותי כאשר בכיתי
רציתי אבא שיחבק אותי כאשר היה לי קר
רציתי אבא עם סיפור לפני שינה
|
התחלה חדשה מריחה כמו פרחים
נזרעו הזרעים אותם ישקו הגשמים
התחלה חדשה מאירה כמו כוכבים
אלפי מיליון שנות אור הכוכבים
|
ובמכה אחת הנחית מכה
וזהו סוף,
סוף לאגדה סוף למסע
|
מול שמלה כחולה אין לי מה לעשות
זה לא הוגן לערב במערכה שמלה כחולה
כזאת עם רגליים חשופות
ומחשוף
|
שתי ילדת מתחבאות מתחת לשמיכה
צוחקות הי הי
צוחקות הא הא
|
|
|
לילה טוב דוד!
לילה טוב
גולית! |
|
