|
מה, אתם באמת רוצים להכיר אותי? וואו, איך אני
מתרגשת, באמת, לא הייתם צריכים, זאת אומרת, טוב
שבאתם, שלא תבינו אותי לא נכון פשוט לא ציפיתי
לאורחים בדיוק, הבית מבולגן, אבל יופי, באמת טוב
לראות אתכם, תשבו, תיכנסו, תרגישו בבית, תשתו משהו..
שתיתם לפני שהגעתם? אולי בכל זאת כוס תה?
על עצמי? טוב, שיהיה:
ילדה טובה ירושלים (1973), עם משיכה מתגברת אל
הביזאר. בולעת ספרים, ממלאת מגרות ומשתתפת בסדנאות
כתיבה עצמאיות. מקומות בילוי אהובים: במרתפי הסינמטק
ועל מזרון היוגה. בעלת אהבה גדולה לחיים, ורצוי, כמו
בעברית, מרובים. מכאן התשוקה העזה לשפות, דמויות
ועלילות, הרפתקאות, ארצות ושאר התרגשויות.
בלילה ההוא, במיטה, אציע ליורגן שנגיד שהוא יהודי. הוא יצחק
ויצביע על איבר המין שלא, אני אצחק ואגיד שלא בודקים אצלנו.
ומה עם הצבע? הוא ישאל ויעביר את ידי בשערו הבהיר, ואני אגיד
ששטויות. אחר-כך אסוג ליהודי למחצה
|
גם בערב ההוא, האחרון, ישבנו ליד השולחן: אני עם הפיל, אתה עם
הארמני. דיברנו, בעיקר אתה. בכינו, בעיקר אני. כשקמת מהשולחן
לקחת אתך, כמו אינסטינקט, את הארמני אל הכיור. נשארת ילד טוב.
גם אני, שליוויתי אותך אל הדלת.
|
"הי, זה לא ילד מה שיש לך שם?"
"כן, זה ילד, אז מה?"
"לא, כלום, פשוט.. הוא שלך?"
"לא, הוא בא עם האוטו".
|
לבגדים שלו היה ריח של מלחמה...
|
ואם אליכם היו באים פתאום ומציעים?
|
|
|
נ
נח
נחמ
נחמן מאומן
נחמ
נח
נ
מה מזכירה לכם
הצורה הזו?
צרצר |
|
