|
אם אי פעם הוא היה כותב איזה שהוא ספר, הוא היה נכתב
עבורו, ללא כריכה וללא מילים על הצד האחורי. הוא היה
נכתב בשפתו, ללא סגנון רשמי, וללא מסרים סמויים עבור
אף אחד. הוא היה מוותר ונוסע, רחוק, לאן שאין מילים,
לאן שאין אנשים. והדפים מהספר, היו משמשים לחימום
הידיים, בלילות הקרים.
היום החלטתי להתקשר לבורא עולם. לא הייתי מתקשר אליו לעיתים
קרובות, רק כשהרגשתי שאני צריך, והיום הייתי צריך.
|
הוא לא זז
הוא לא ממצמץ
הוא רק ממשיך להביט עליי, מלמעלה.
|
אל הארכיון האישי (18 יצירות מאורכבות)
|
|
מבקיע כמוני
מגיע פעם בדור,
אולי אפילו פעם
בעשור.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
