|
אתה האיש שלי, מתי האהוב,
ואני האלמנה שלך
|
אל מלא רחמים,
שוכן במרומים,
קבל אל חיקך את אהובי משכבר
אמצהו אליך ושמור עליו שלא יהיה לו קר
|
אתה - עזבת במותך
אתה - בחרת.
אני - התאלמנתי
אתה - עליי כפית מצבי
|
בחסות החשיכה פרצו דמעותיי,
בדידותי התייצבה במחשך.
הלבין עורי בחשכת חיי,
בחשכה שחיבקה עולם.
|
כולם הלכו,
עזבו
בית האבלים
האלמנה
|
היית לי גומת חן
ונבלו הפרחים בגומת החן
|
דממת תאי
כדממת קברך,
אין נכנס בה.
ואני לבדי
כמוך במותך
|
דממת תאי
כדממת קברך
אין נכנס בה.
ואני לבדי
כמוך במותך
|
מראת חיי נותרה אטומה
חלולה, שחורה
ללא מראה,
|
אינך פה עימי עוד
לשמוח
אינך פה עימי עוד
לחלוק
|
ואינני מוצאת את שמחפשת אני
כי אתה כבר בעולם הבא, רעי ואלופי.
לי עדיין אין לשם כניסה
אולם אנא שמע קולי והמתן לי קמעה...
|
צרור יגוני עלי אבן דוממה
שם קולך לא נשמע,
נפקד מעת מותך.
|
הזעקה, זו של הכאב הנורא,
נשארה כלואה בגופי.
זעקה אסורה מאחורי סורג.
אסירה בגופי, ונפשי לה סוהרת.
|
בזעקת געגועי אליך
קולי לא נשמע
קורעת את השקט
בקול דממה זועקת
|
ואני איתך באדמתך הקרה
בבור העמוק שמתחת למצבה
|
מעגל מתגלגל לו בעולם החישוקים
בתנופתו הסיבובית
ממגנט בחישוקו את החיים והמתים
|
בשלוותך מול שברי
נותרנו מחוברים לעד
מאוזנים ביקום הרחב
|
עטפת אותי באהבתך,
כקליפה מגנה
|
וידבק בי מתי
יסרב לעזבני
ואזעק לו אייכה
|
ואתה,
סרבן מתנות היית מטבעך
|
קורא לי בשמי
מרקד לפני
מפתה ומגרה
"בואי אלי..."
|
בקור ההר
העוטף אותי באהבתו הקרה.
|
לא השארת פתח
לא צוהר
לא חרך.
לא אפשרת הצצה
|
אברהם העלה את בנו יצחק לעולה,
אברהם שלי העלה את עצמו על העקידה...
|
ערב חג
תוגת קדושה
אני לבד.
ואתה?
|
פרח סגול הדיף ריח משכר
וחלל פני התמלא
הרוח הניעה עלי כותרתו
|
ציפור קטנה התעקשה להישאר על שלבי תריסי
|
תוגת השישי בשלווה ירדה על שדותינו
|
|
|
עברתי עכשיו על
כל אותיות האל"ף
בי"ת, על כל
המילים הקיימות
במילון אבן שושן
החדש, וגיליתי
ברוב חימה
שהמילה סתרשף
עדיין לא מופיע
בשום סלוגן...
אז בבקשה...
המטיף מחדש אוצר
מילים ופועל
כנגד הפיקוח |
|
