|
בבית אני מתיישבת ליד המחשב, מסך המחשב מהבהב והזמזום שלו
מוציא אותי מריכוז. כל האנרגיות שלי מגויסות כדי לשמוע את
המחשבות שלי. אני קמה וחוזרת, מנסה להתחבר שוב למחשבות. כלום.
אני יודעת שברגע שאתייאש ואלך לישון, רגע לפני שבאה השינה,
יזרמו המילים.
|
"אתה צריך לקחת אותי אתך." הוא הרים את הראש מהמחברת הצהובה
והסתכל עליי. "פריז זה לא מקום להיות בו לבד", התגריתי בו.
|
אל תוך הריק היומיומי
מחכה לו שיבוא
מן המרחק התהומי
שביני לבינו
|
|
|
זמן אפעם לא
מבוזבז, אי אפשר
לשמור אותו,
הזמן עובר וגם
זה מבלי שתרגיש
שאול מהמוסד
מסביר פנים
ליוצר בבמה
חדשה. |
|
