|
אני שוזרת כל צבע למרבד של אהבה וכל צבע מזכיר לי כל רגע איתך
מן עולם של צבעים שנותן לך להבין שלגעת בקשת לא צריך להגיע
לעננים. כשאתה לצידי הכול אפשרי להמריא גבוהה לעוף כמו ציפורים
לגעת בקסם של הכוכבים.
|
ניצבת אל מול המראה מביטה בדמות הנשקפת אליי דמותה של בחורה
יפה וצעירה.
חושבת לעצמי כיצד זה ייתכן אוהבת אותך עד טרוף ואתה מבוגר
מגילי (ואפילו די זקן) בשנות ה50 ואולי יותר אך הגיל לא ניכר
בך וברוח גם כן (כאילו שאמרת אני צעיר אני לא מזדקן)
אך סרבת בכל
|
עכשיו זה וידוי (אתה אולי מפרש זאת כמציאות של חלומות אני קראת
לזה רגשות)....
אמרת לי שיש מילים שאסור להגיד, מחשבות שאסור להגשים ...
|
ואולי נפגשנו והזמן לא היה מתאים
גם כאשר הזמן עובר - קשה לי לוותר
גם שאין תקווה - רוצה אותך
באופק של שמים עם רוח קלה - רוצה לעטוף אותך
רוצה לאהוב אותך
|
היינו יכולים לשבת עכשיו יחדיו מכורבלים אבל אתה העדפת את
נדידת הציפורים עפת רחוק כל כך ואיני יודעת אם תצליח לחזור
איני נלחמת ברוח למדתי שהגשם שוטף הכול.
|
לאור נרות על חוף בלי ירח כשמנגינת הים מלווה את הריקוד
נשקת את גופי בתשוקה נסחפתי בריקוד שלך - לא תמימה ויודעת
שאיתך אמריא לשחקים שלצידך אגע בירח
|
ברגעים השקטים שרק נשימותיי נשמעות בחלל החדר והמחשבות מטיילות
להם לכל עבר
דמותך מצטיירת לנגד עיניי - עיניים שובבות וחיוך חם
קמטים קטנים בזוויות העיניים ובשלהי הפנים שהזמן לא פסח עם
חלוף השנים
|
לבטח חשבתם שנפלתי על הראש - ואיך זה שכתבתי כך מבלי לבוש
תוך כדאי שמשהו מכם מרים גבה אצלו לבטח הלב החסיר פעימה
|
|
|
אולי היום.
אולי רק...
היום.
אני אעשה
משהו... חדש
אולי היום, אכין
מרק?
הטבח של במה
מחפש דרכים
חדשות לבטא את
עצמו |
|
