|
כמה שהתגעגעתי לחיוך הזה.
בלי עיניים מושפלות מטה, חצי חיוך מזוייף-רבע מתנשא-ורבע
מבוייש.
חיוך שמגיע מבפנים, ולא רוצה לפרוץ יותר מדי...
|
ואתה תנשוף לי בתוך האוזן, ותאחוז במותניי בחוזקה, תאסוף את
שערי כדי שלא יפריע לך לנשק את כל-כולי, יקירי.
קצת יותר ממה שהיה, וקצת פחות ממה שציפתי שיהיה.
|
לא רציתי לכתוב עליך יקירי, רציתי לסגור מעגל.
אבל ככה זה כששומעים שיר ישן.
|
הדלקת סיגריה - מן מדד חברתי שכזה, שמקנה איזה ביטחון מסויים.
|
כל בוקר שאני מגיעה לבית ספר, אנחנו יושבות על האספלט ליד השער
של בית-ספר סוקרות את כל הבאים לפתח בית הספר,
בוחנות כל אחד ומראהו.
|
ידעתי שזו תהיה הפעם האחרונה שאני אפגוש את יונתן, שנינו לבד.
אני יודעת שזה לא מתאים הסיפור הזה בינינו. יונתן נראה,
כביכול, ילד טוב, עם עיניי התכלת האלו שיודעות לסובב את כל
הבנות.
|
|
|
מה!!!? היה
פיגוע???!
איפה???
יגאל עמיר, משחק
אותה מופתע. |
|
