|
זיוה רוצה לשתף את כולם במאורעות ילדותה, שהשפיעו
עליה ויצרו אדם אופיטמי עם חיוך גדול כמו השמיים...
נזכרת בך, רואה אותך
עינייך שדיברו מתוך הלב שלך
הרוך שבך, בלתי נשכח...
לו רק הייתי יכולה
רק לחבק אותך.
|
כך חלפו להם חייך -
הם היו כאן, בלעדייך.
|
...היא מאמינה באהבה , היא מקווה
ולא, היא לא פוחדת
|
בתוך חדרי ליבי אתה פוסע
מהלך בטוח כאילו כאן ביתך
|
עינייך שדיברו מתוך הלב שלך
הרוך שבך, בלתי נשכח
לו רק הייתי יכולה רק לחבק אותך
|
הבית שהיה לי
היה קצת לא נורמלי
|
כל העננים שברקיע
מכסים אותי שוב באפור
ואולי השמש שתפציע
היא תביא איתה גם את האור
|
הכי חשוב למצוא את הדרך שתעשה לך טוב...
|
שוב אני מחפשת לי טיפת שמיים
|
אני יודעת שאתה
מזכיר לי אותי, אתה דומה לי
אני קוראת את כל המחשבות שלך
|
כבר לא כבולה, את חופשייה
את יכולה להיפרד מהשתיקה,
|
|
|
לא ממותי אני
מפחד כי אם
מערוותי |
|
