|
עזבו אתכם.
הכל שטויות.
העיקר זה להיות חופשי.
בפרץ של בעסה שקורה בערך אחת לשנה שמתי את הראש בצד לרגע
והוריתי ללב לתפוס פיקוד. עיני עלו אט למעלה. נעלים, שוקיים,
ירכיים, אגן, בטן, חזה, צוואר, סנטר, פה, אף, ע י נ י
י ם !
היא מסתכלת עלי. פחד, אושר, הפתעה, עצבות. רגע, טעות, סליחה,
עצבות לא
|
אבי ראה את שולי בפינת הרחובות מוריסון וקוביין. הוא היה נופל
במקום ומת אם הוא היה יכול.
אבי הגיע לגן עדן לפני חמישה ימים והיה במסע להכרת המקום. הוא
הרים מהרצפה סיגריה והדליק.
ככה זה בגן עדן, הסיגריות נמצאות על פני השטח באופן חופשי
ובחינם.
|
כולם אצלנו נולדו באותו תאריך במשך 3 דורות. אנחנו אפילו
מופיעים בספר גדול וכבד כזה של מישהו שקוראים לו גינס ופעם הוא
היה מפורסם.
|
פתאום, בזמן שחשבתי על הילדה מהספר, הרגשתי משהו למטה. נו,
ה...הזה שלי זז. הבולבול שלי.
|
רק אותה
זה הכל
רק הפעם הזאת
|
. היא הזיזה אותי, הושיטה את ידה אל השידה ולקחה קונדום.
תחושות בלבול והקלה אחזו בי. שכחתי לגמרי. טוב שהיא זכרה.
הלבשנו אותו עלי ביחד והיא העיפה אותי על גבי ועלתה עלי. ראיתי
את עצמי רוכב על סוס לבן וטהור, דוהר ודוהר. מלפני הזריחה
ומאחורי, במפתיע, השקיעה.
|
לפני כמה ימים כלב אחד נכנס לכלא על זה שהוא הוריד את הבגד ים
במים.
הסתבר שיש ביניהם משת"פים של המשטרה. היה משפט והכלב שהואשם
טען שבא גל גדול ושהבגד ים לא היה מהודק עליו אבל לא היה לו
סיכוי לצאת זכאי. הכלב קיבל שנתיים בפנים ואיסור לחרבן ברחוב
לצמיתות.
|
יש בקרים שאתה קם על צד שמאל. הולך לירוק את הלילה שעבר לכיור,
להציף את הבעיות באסלה, חוזר לחדר מסתכל במראה ומנסה למצוא את
הבן אדם שאתמול הלך לישון במיטה שלך.
|
עיניה הגדולות התחילו לדבר אלי ולהתגרות בי. זה היה קטע מטורף,
ממש כמו בסרטים מצוירים.
|
הדבר הראשון שעולה לי לראש כשאני חושב על שלמה זה אמונות
טפלות, וזה מאוד מתקשר לזה שהוא לא חכם במיוחד (נו, טוב, אז
הוא טיפש). תאמינו לי, הוא מביא את זה לרמה של אמנות. אפשר
להגיד שהוא ה"ואן גוך" של האמונות הטפלות. נו, טוב, שוב
הגזמתי. נחום גוטמן. בערך.
|
רעש הטרקטור מנקה את החוף
שמיים ומים יופי של נוף
הים מפהק הוא עייף מאתמול
בעדינות הוא לוקח צדפים אל החול
|
זה פורץ את הלב
כמו חץ מקשת
|
הפחד אותו הפחד
הקנאה אותה הקנאה
הדמעה באותה הטעם
|
ברחוב הקטן
מול ביתי
ישנו ילד אחד
לבד
מסתכל לשמים
מדי פעם שותה מים
(אמא אומרת שזה בגלל שיש לו "סרטן" במעיים)
|
חלקות דשא ירוקות
מעניקות לי שמחה
נותנות בי שלווה
|
עכשיו
אני רוצה
ג'וינט
אני מוכרח
עכשיו
מיד
|
מעמידה פניך בעולמי החשוך
אינך עוזרת במאום
מעמידה פניך בעולמי החשוך
לבי מתפוגג בעמעום
|
בנבכים הכהים
בקוכים הבוכים
בסמטאות של החיים
שם היא מסתובבת
|
האדמה באפור
היבול בשחור
ומנגד את הנך
בלבן מלוכלך
|
דרך אפרכסת מחייכים
שוחים בים הבנה
שנינו ביחד רוצים
בטוחים באותה כוונה
|
אתמול כשהתקרבת
נגעתי בשערך
ולא הרגשת
ואולי הרגשת
אך לא אמרת
|
הסרטים הם כחולים, הלילות הם שחורים,
השקרים לבנים והאורות אדומים.
|
מדי לילה
כשהשקט מנהיג את החושך
מתגנבת את
משנה דרכך
מרתקת את נפשי
|
ככל הדברים הברורים מאליהם
היא עומדת לצדי
נודעת בידי
|
וכשרותי תקום
היא תחבק אותי חזק
עם הרבה לחות והתפרקות
בין הרגליים
|
עיניה נפלו על עיניי
"אני אחזור"
לחשתי
|
ישנה בחורה
היא עדיין אוהבת אותך
כן, הרגשה נפלאה
אך יש בעיה
אני...רוצה אותה
זה מפריע לך?
|
היא שדיברה במטאפורות
ואני שהקשבתי
|
גלגל שלישיגרתי
קשור בחוט דמיוני
מתגלגל מאחור
|
בסנטרל פארק
על הדשא
ליד האגם
אין כניסה למחשבות רעות
|
אני לבד
ברגע מתמשך
בגשם מתחלף
|
לא משנה מאיזה כיוון תחשבו על זה תמיד תגיעו למסקנה הזאת.
ילדים הם היצירה הגדולה ביותר. היצירה של חיינו.
מזה נובע שכל אחד שעושה ילד הוא יוצר. כלומר כמעט כל אחד בעולם
הזה הוא יוצר. בהחלט. אך היצירה הזאת לא מסתיימת בבית
החולים.
בית החולים הוא רק נקודת השי
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
מי שאמר שהחיים
יפים,
(כן,כן, גם אני
חושב שחסרה כאן
פואנטה) |
|
