|
hemo
"לא רוצה לספר על עצמי כשאני נבוך כשמשבחים אותי
ולמזלי זה קורה לעתים רחוקות ואני מרוצה כשמדכאים
אותי וזה נדמה לי קורה לי רוב הזמן ואני צריך כל
הזמן ליצור וליצור כדי שאוכל להמשיך לחיות..." 1887
- A.H.
וחוצמיזה תקראו את השיר "חלל".
תזכרו כי ב 26/11/03 המלצתי עליו
הוא עוד יגיע ר ח ו ק.
מייד לאחר הטבח בנתב"ג, היחידה שלי הוקצתה לשמש בתפקידי שטור
ואבטחה סמויים וגלויים בתוך אולמות נוסעים נכנסים ויוצאים.
נשלחנו לחופשה בת שלושה ימים וחזרנו עם מערכות בגדים אזרחיים
היישר לבסיס ח"א אי שם על מנת להתאמן בלחימה בטרור מחבלים
בסביבה אזרחית.
|
פעם, די מזמן, לדויד ממחלקת המים קראו דודו הקטן והוא הלך כל
יום לגן.
יום אחד כשהתעורר משנת הלילה, אמר לאימא שלו:
"די אימא, היום אני רוצה ללכת ערום בלי בגדים לגן"
|
והמנגינה איתי בוכה
על תקווה שנעכרה
שלוות נפשי שאבדה
בנר שכבה עם אהבה שנכזבה
|
Give it time and the pain will dissolve like the rain
Memories fade then they're gone
And as time passes by you'll forget how to cry
They said it would not take long
|
עם הזמן הכאב יחלוף הם אמרו,
רק תחכי עם הזמן.
עם הזמן לדמעות יהיה סוף, את תראי,
רק תחכי עם הזמן.
|
מה קרה לילד אחד, זה לא רק
ספר, סיפור, ושיר.
מדובר בפטנט סודי-סודי
שעליו מייד נסביר.
בהתחלה היו לנו אלף רעיונות
בערך,
טוב אני מגזים אז היה רק
מליון.
|
נהדר, הדר ודר קוראים לי
ואני בא.
הם כבר בגינה, משחקים איתי
ממש נפלא.
|
בכחול שרים שירים
בורוד חלומות מנשקים
באדום עוצרים עומדים
וכועסים
|
בלילה בלילה, כשכולם כבר ישנים
אחרי...
שאכלתי ביצה מאוד מקושקשת עם קצת מלח,
גם לחם, חמאה צהובה, קצת גבינה לבנה ושתיתי
תה עם קצת קולה וסוכר, זה טעים אבל מוזר.
עשיתי דוש, שזה כמו אמבטיה אבל בעמידה,
|
איך בא לי,
עכשיו,
להיכנס אלייך,
כשהחדר חשוך,
את לא רואה,
אני לא רואה,
את מכוונת אותי בלחש
|
אני עומד בתור לקופת הסופרמרקט שבכפר ומצרכים בידי ופתאום משהי
מאחורי אומרת בקול נמוך "סופרקאליפרג'לסטיקאקספיאלדושס" ברצף
וללא עצירה. אני מסתובב לאחור ואומר "סליחה" והיא חוזרת שוב על
המשפט באותה קלילות ומוסיפה "אתה אור".
|
|
|
- איך מרוקאי
קושר שרוכים?
- ?
- ככה...
("1001 בדיחות
ויזואליות"
בהוצאת בוליביה
ושות'). |
|
