|
עפתי למלאכי הצפון הם ביקשו ממני לא לחזור כי הרסתי הכל.
ואז עפתי למלאכי הדרום שם כבר לא היה מקום לחלום.
ועפתי גם למלאכי המזרח שם באמת הכל זרח והשמש האירה לי פנים,
אבל לא היית שם אז הבנתי שבלעדיך שום זריחה כבר לא חשובה.
|
דרך השמיים בתוך הכחול,
יש חדר שקוף שבו רואים הכל.
דרך השמיים לבין כוכבי היקום,
יושבים מלאכים עם כנפיים לבנים
ומציירים כל מיני עולמות וכוכבים,
|
רק זכרונך שנשאר בליבי נכרת ונישמר.
|
היא מסתכלת על התמונות ומעלה זכרונות ושוב העיניים אדומות
והפנים שמגלות כאב שעדיין נישאר בתוך הלב.
|
אני עכשיו לבד וגשם עוד מעט, דרך החלון מסתכל ורוח נושבת
לכיוון מזרח כמו תפילה על אהבה איך להמשיך להאמין במה שעוד לא
|
לפני חמישים שנה הייתי אומר.
|
נשמה שיוצאת מתוך הגוף
נשמה שרוצה לעוף,
נשמה שעולה ומתרחקת מעל פני האדמה,
נשמה ששומעת מנגינה של ציפור קטנה
|
על דימעתי השתקפותך כמו ראי
|
את רחוקה ממני עכשיו כמו השמש,
אני רואה אותך מרחוק ולא יכול לגעת בך,
ועם אעיז רק להתקרב הלהבות התנפצו לתוך הלב,
התנפצו כמו כאב.
|
לפני שהבחורה קמה ממקומה, הבחור שואל אותה אם אפשר להיות איתה
בקשר, הבחורה אומרת שיש לה חבר.
הבחור אומר בצחקוק תשמעי חבר זה לא קיר ומרים גבה אחת.
|
בן משפחה אחד נכנס הביתה ועל פרצופו חיוך מר מאוד הוא יושב על
הספה בסלון והמשפחה מתקרבת ולא מבינה מה קרה לו...
|
הילדה עם הגומות שוברת לבבות,
הילדה עם הפנים היפות כשגברים מסתכלים אליה
כבר מפסיקים לחלום חלומות, ונמאס כבר לחכות.
גברים שהיו רוצים לזכור את החיוך שלך
|
|
|
-כמה זמן אבאש'ך
ערומקו?
-כבר איזה 42
שנה, אני חושב.
-נו, עכשיו
באים?!
ד"ר ז'יוואגו
לאפרוח ורוד, כי
גילוי מוקדם
חשוב לריפוי. |
|
