[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זקני הכפר
אם היה צריך לבחור באחד מכולם שימות עכשיו...
לקום, לצחצח שיניים, ללכת לבית ספר, לחזור הבייתה לאכול
צהורים, לדבר מהסוללרי עם חבר/ה ללכת לקניון, לשבת על נרגילה
לחזור הבייתה, להתקלח ללכת לישון. אתה לא לבד יש עוד מליונים
כמוך- אז מה ההבדל בינך לבין השאר?

 
שסתום זמני



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כל-כך רצית ללכת ופתאום נעצרת זה נפל עלייך, יש לך קרחת.
עצוב- ושלמה עם זה עאלק.
אני לא משלמת את הטיפול הפסיכולוגי על זה. מה שמזכיר לי אני
צריכה להתקשר אליה. טוב לפחות תשתלבי יופי בפולין.

"אלוהים? זה אתה באמת אתה?, אני נשלחתי הנה ביסורים דרך תעלות
הכאב האנושיות, במעלית הזמן למעמד הזה. וספר החטאים פתוח ואתה
כאן שופט אותי על היותי אנושית, על הבחירות שלי.

דרכי הייתה דרך שביל המתים החיים, והציפור ניווטה אותי בנהרות
האין חיים.
נשאה אותי על כנפייה הדקיקות במרומי האוקינוסים הכחולים ומעל
ביצות האבדון. ושם היא עזבה אותי לנפשי אך לפני שעזבה אמרה לי
זאת: "אני אילמרדר, ציפור הנפש האחרונה ביקום, באתי מהצד השני


לרשימת יצירות השירה החדשות
הוא עוקב כדרך המקרה
אין שום תכנון.
הקורבן מגיע לאיזור והוא מתחיל לעקוב אחריו.
הם הגיעו אליו והוא התעניין.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ישבת פעם וחשבת מה הספקת בחיים שלך?!
תחשוב על זה!
בן כמה אתה? בן 16, הרבה זמן, מבחינתך כמובן, כי מבחינת הסבתא
שלך 16 שנה זה כלום.
ומבחינת ההיסטוריונים זה קוץ בשדה קוצים, שלא לדבר מבחינת
אלוהים (בהנחה שיש אחד) זה בטח כלום. וזה גם בכלל לא 16 זה 15
ו-9

השאלה הטבעית של האדם, מה טוב ומה רע, מה עדיף ומאיזו גישה
לגשת לדבר הזה, שהבריות קוראות לו חיים.
קמתי בזריזות, אמרתי תודה על האירוח המנומס בבועה שלו והתחלתי
ללכת מבלי להביט לאחור. הרגשתי שכל מאמץ שקיימתי בשנה האחרונה
להינתק סופית מן הבועה הישנה לא היה קיי

סוריאליזם
ההליכה המעיקה ברחוב החם לא הצליחה להגשים את מטרותיי האישיות,
באקט היציאה. אותה הליכה ארוכה שהשחירה את כפות רגלי היחפות
והיגעות.
מלכתחילה מטרתי הייתה קשה להגשמה וללא ספק באותו חום כבד שאפף
את האוויר. יום המודעות האחרון שלי.




על ארץ מוותרים
רק בלב.






שרוליק
ישראלוביץ'
בהפגנה של
התנזים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 23551. בבמה מאז 19/6/03 17:15

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לזקני הכפר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה