|
"...משורר הדלות והעצב
הייתי, חשבתי להיות
עיקר הדיבור הוא הנפש
אני ידעתי ושכחתי להודות..."
(מועדון החולמים על צדק- פורטיסחרוף)
נזכרת שעמדת באור הצהוב
והאמת הייתה עטויה
ליטפתי בעיניך את גופך החשוף
מתענגת על שלווה חצויה...
|
אמש ליטפה אותי הרוח בפראות
וחשת איתי את קלילותה וחומה
ראשך מונח על מחטי ארנים
וראשי בחיקך בדממה
|
חושך-
תאוותנו
המסתה של המציאות
|
לאון השליטה הרגעי
שטוף חמלה וכיסופים
|
קווים עגולים
קווים מקבילים
בלבול המילים
סתירות, טלטולים
|
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
