|
הדברים הנאמרים בהינף יד
סובבים במחול על שולחני
גם מילים לפעמים הן מטרד
אפילו אם הן על עצמי
התשוקה בוערת לספר סיפורים
ולשכב על מרבד בשירת אצילים
כל נפתול ונבך נפשי
מגולל סיפור אישי
בעצלתיים אפוש למולל קילוחים
אך שפתי חתומות ועל כך מברכים
דלוחים הקירות סביב מפתן נשמתי
מתפתלים בריקוד, מסתלסלים לתוכי
כמו שושנת מחמדים אין בן תפנוקים
יגון עקלקל נשפך לצדדים
|
כמו תוף ריק
נובר בחלל
שקט בוהק
ההבל ככלל.
|
|
|
לא ניתן לטרור
לנצח!
מקסימום תיקו
זהו, גמרתי. |
|
