|
נולדה כפליטה
וכפליטה תלך לעולמה
כל חייה - מנוסה.
רדופה ומאויימת
מושפלת ופגועה
|
בחלומי
אלומת אור מתנפצת על פני האדמה
נשברת לרסיסי צבע בוהק
|
אם תסתכלו היטב,
אם תתאמצו,
אולי תבחינו במשקולת כבדה התפורה לעפעפי עיניי.
כרוכה סביב גרוני כנחש חנק גדול
|
היום אני כבר מבין
את אשר יגורתי מפניו -
רגש ניבזה, אשר ינקתיו משד אימי
אותו ברזל מלהט החורך בשרי החי
מלווה אותי מבראשית
|
|
|
אני מכיר את
הגבר ההוא שהלך
לאיבוד דרך
מרפסת . . .
כולם צוחקים
עליו:
איך?
איך אפשר ללכת
לאיבוד דרך
מרפסת הם שואלים
בגיחוך קר
ומתאכזר.
אז רק שתדעו לכם
שזאת הייתה
מרפסת ענננקית. |
|
