וְעִם קְצָת פָּחוֹת לָשׁוֹן
הִיא רְחוֹב שֶׁל שִׁיר אֶחָד
one way street of love

אִשָּׁה לְכָל נָמֵל
לְהִתְאַהֵב בָּך נוֹאֲשוֹת
לִמְצוֹא אוֹתָך הַנְטוּשָה
בְּמוֹעֲדוֹן "נָשִׁים-נְשׁוֹת"

הָיֹה הָיָה
הֲלֹא הָיָה
שְהִתְפּוֹצֵץ בְּאַהֲבָה לְ
רְסִיסֵי אִשָּׁה רַבִּים
שֶׁאַתְּ

אמת עירומה
יפה אל מול הראי
בזכות השקר

אגף חקירות
מפלג הונאה עצמית
מדור רכילות

אדום בלבן
ארץ עוץ ודובדבן
הייקו לך יפן

לְרָבִיד יִהְיוּ אֲסוּרָי
עַקְרַבִּים וְשׁוֹטִים
עֵת תּוּשָת בִּי שַׁלְשֶׁלֶת כְּבָלָי
לַחַיִּים הַפְּשוּטִים

אהבות חיי
שתיים מן האלוהי
אמן ואמן

אלפיים שבועות
נדרים בני ארבעים
חוזרים למדבר

"אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָך"
גַּם כָּך הוּא צֵירוּף הֲבָרוֹת לֵילִי
שְיוֹמִי אֵינוֹ סוֹבֵל

מוֹשֵׁל בַּמָּשָׁל
אֲנִי אֲשָׁקֵם אוֹתְךָ
מָשׁוּל לַנִּמְשָּׁל

אֲנִי בֶּן בְּרִיתוֹ הֶעָרֵל שֶל הָדַף הַלָבָן
בִּבְדִידוּתוֹ
אֶת זֹאת כָּתַבְתִּי עַל פִּיסַת עוֹלָמִי
קִימַטְתִי כִּידַרְתִי קָבַרְתִּי

אֲנִי הַתּוֹהֵה
הֵד מַשְׁמָעוּת גוֹוֵעַ
הֵה הַיְדִיעָה

אֲנִי הוּא שֵׁם זְמַנִּי
לְצֶלֶם אוֹבְדַנִּי הַנֶּחְפָּז לְהוֹצִיא
אֶת הַטְּרָגֶדְיָה הָאִישִית שֶׁלִּי לַרְחוֹבוֹת

אֲנִי סוֹפֵר סְּתָם
חוֹרֵץ מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן
שׁוֹמֵר הָחוֹתָם

אנחנו מדברים
אנחנו אבודים
מעבר לרגש השווה
מתחלפים ביניהם

ובשלכת של
רגש קונפטי
רך מנשור הוא
צחוקה של נערה ביער

חבילה בועטת על המפתן
נשארה לי ממך
מנחתך באשר תלכי

אִינְדִיבִידוּאַל
אֲנִי אֲנִי וַאֲנִי
אוֹתוֹ פֶּרְסוֹנַאל

המילים מתקצרות במירוץ המסע
והכל וורוד ומבטיח סביב
באור פוסט מודרני.
נפגשנו בחצי הדרך,

באודם אספרגר על פני קשת האוטיזם
אומנותי סתומה
חלל התערוכה מבוך חידות

אפכא מסתברא
נפקא מינה אדברה
אברא קדברא

כִּי אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלָּך
בָּלַעְתִי בֵּינָתַיִים
וְאֶת שֶׁלִּי אֶת מַסְתִּירָה
מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן

אישי הקטן כועס אלוהים
בכפות רגליו הוא בוטש ורוקע
מטיח כוכבים זה בזה
ומעלם באבק

וּכְמִי שְחַיַיב לְעַצְמוֹ אֶת עֲתִידִי
הַהוֹוֶה הוּא לִי מוֹעֵד אַחֲרוֹן לְתַשְׁלוּם הַאֲגְרָה
לְדִידִי

בחום שפתיך
הצת גופך בגופי
אשרי הגפרור

ממציא תנוחה נכונה
במעלות קדושים
וטהורים של השכנה
אשת רחמים

איש עשיר מדיי
נחוג יום הולדתו
וגם יום מותו.

אדם בן בלי גיל
איש עם רצף תודעה
עומד בזמנים

אִישׁ שֶׁל רַגְלַיִים
לֹא נִמְשָׁך לִבְנוֹת הַיָּם
רֹאשׁ לַאֲגָדוֹת

אין לי כוונה
והחיים יפים לי
ללא מאמץ

אם יש בקיים
עוד כמוני בעולם
איפה הם כולם

המוות על תנאי
אם יש חיים אחרים
ממה נפשך

אִמִּי זִכְרוֹן חוּשַׁי
שְׁמוּרַת הַנְגִיעָה אִשָּׁה
וְהַחַיִּים שֶׁמֵּעַתָה

ובשתים התעטפה בעצב האדמה
שגזר עליה טבורו של עולם
בראשיתי

אִשָּׁה אַחַת תְּהוֹם אַחַת
הִיא הֶמְשֵכוֹ שֶׁל הַקָּצֶה

שִיגֲעוֹן זְמַנִּי
אִשָּׁה חָנְטָה פַּגֶּיהָ
עָלֵה תְּאֵנָה

דֶּרֶך הַצֶּדֶק בַּאֱמֶת
כְּדֶרֶך גֶּבֶר בְּאִשָׁה
שַלְמוֹנֵי חֲסָדָיו

רְפָאִים מִפְרָשֵיהַ
סְפִינַת הַיַּלְדוּת
אִישָּׁה לֹא נוֹשֶׁבֶת
תְּרָנֵיהַ בְּדִידוּת

העולם הבא
געגועי לעצמי
עברי פי פחת

אַבָּא בִּיבִּי גֶּבֶר-גֶּבֶר
אֵין כָּמוֹהוּ גֶּבֶר
אַבָּא בִּיבִּי מִתְחַזֵּק
וְהוּא הַרְבֵּה מֵעֵבֶר

אֵין כָּרִישׁ לָאִי
אֵין סְנַפִּיר לָחוּג סְבִיבִי
אֵין לִי אִישׁ שֶׁלִּי

אֵין כִּינוֹר גָּדוֹל
בְּתוֹרַת הַמֵּיתָרִים
אֵין וְזֶה הַכֹּול

אֲנִי מִתְעַלֵּל בַּמִּילִים וַיּוֹצֵא מְבָרֵך
מוֹעִיל בְּטוּבִי וַיּוֹצֵא מְקַלֵּל
מַעֲלִיב וּמִתְחַרְיֵין

אין לי עוד חיים
אין גם מי שילווה לי
מת על זמן שאול

אֶפֶס מְאוּפַּס
אֵין סוֹף עָגוֹל וּמוּשְלַם
אֶחָד וְיָחִיד

אין שניים סינים
זו מידה קטנה מדי
תחת גודל פלאנק

הָיִית נוֹתֶנֶת לוֹ לִפְרוֹח אֶל חָלָל הַחֶדֶר
נֶחְבַּט אֶל מוּל הַחַלּוֹנוֹת
נִתְקַל בִּמְאָוְורְרֵי הַתִּקְרָה

אין תער כה חד
אלו שולי הדברים
והכל אחד

אֵינִי קִיכְלִי כְּתִיבָה
צִיפּוֹר שִׁירָה
אֵינֶנִּי עֵט קוּלְמוּס
צִיפּוֹרֶן שִׁיר

אֵיפֹה הַבִּזְבּוּז
שְׁפוֹך זַרְעֲךָ כִּי טוֹב לָהּ
שָוְוא זֶה גַּם עַכּוּז

איפה הכסף
הבוחר רץ לקופה
אולי יש עתיד

אלו הבנים שלי, אלו הבנים
שבוחרים לעצמם סלולרי
חכם גדול מכדי לשקוע
בנופלו לאסלה

סְתָם וְלֹא בִּכְדִי
לַיְקוּם אֵין תַּת מוּדָע
אֵין לְאֵל יָדִי

אֵל נָכוֹן
הַמְצֵא לִי אַהֲבָה נָכוֹנָה
אֲנִי לֹא בּוֹעֶרֶת

האקליפטוס
תרופה לייבוש ביצות
כימותרפיה

יורה רותחת
לבה לווה גועשת
פניה אבן

אבן נגולה
מדום לב הקונצנסוס
שברנו שמאלה

אבן קוראת לי שיכור כשאני ניגף בה
קיר צורח אידיוט ואני מתנצל

אֶגְלֵי הָאָדָם
מַיִם רַבִּים נֵאֵדִים
לְכָל מְאוֹדָם

"אנוכי-אנוכי"
עונה ההד -
אחד לאחד
ואחד לאיד

לֹא תּוֹדָה הַיּוֹם
אֶתְמוֹל עוֹד הָיָה זֶה
יוֹם תּוֹדָה בְּהֶחְלֵט

בֵּין חָרְטוֹם לְיַרְכְּתַיִיך
עוֹמֵד לִי וּבוֹחֵן
סוּסוֹן יָם וְעָנָנָה
חוֹזֵה בָּך נַעַה נַדַה

אֶרֶץ בְּאָדוֹם
אֵין מִיטָה פְנוּיָה בִּסְדוֹם
הַבָּרִיא ייִדּוֹם

נכון שזה מצחיק נורא ?

אֶת גּוּפָתִי שִירְפוּ
וְאֶת אֵפְרִי פָּזְרוּ בִּקְצֵה הַלַּיְלָה
בִּזְנָבוֹ שֶׁל פַּס הַכֶּסֶף
עֲלֵי גַלָּיו

אַבָּא בָּגַד
אַבָּא בָּגַד
אַבָּא אַבָּגַדַּה

יַחַד עִם המילים הַתְקוּעוֹת לָך בְּגָרוֹן וְלֹא יוֹצְאוֹת
נִרְאֶה שִילוּב הַיָדַיִים הַמְהוּדָק אֶל חָזֵך כְּמוֹ
הַתְחָלָה שֶׁל תִּירְגוֹלֶת הָיְימְלִיך שְבְּסוֹפַה

אגדה חיה
רוב הבל יופי וחן
בזהות בדייה

אהבת בוסר
עוד לפני הראשונה
כבר מכה שנית

היא לוחמת חופש
ובשפה פרטיזנית גבוהה
לנשק ולסגת זה לומר
"אני אוהבת אותך, יעד מבוצר"

נשים נשים
רובן מסוממות באהבת אם
והשאר שתויות

לעת ערב בסוף החום
תישפע עלי אהבתך שחורה
עם קשת אורה וצמה על העורף
קרירה משיפול מערב

כהגר
במדבר מיטתי
נענית וננטשת
שפחה לגבר אכזב

הָיִיתִי מְאַבֶּדֶת אֶת אַהֲבָתִי בְּיַעַר בֶּן שֶׁמֶן
אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַת שֶׁתִמְצָא הִיא אוֹתִי
לְאַמֵּץ אֶל בַּדֶּיהָ אֶת גֶזַע חֵיקִי

וּמִיהוּ הַיּוֹשֵׁב שִׁבְעָה על דִימוּיוֹ הָעַצְמִי של מִי
שְנִפְטַר בְּמִיתָה לֹא שֶׁלִּי
וְהִתְעוֹרֵר בְּמִיטָתֵך

דלילה ושמשון
אהבה בשדה קוצים
חרול וקימשון

אחמדינג'אד
חומייני עם ראש בקיר
תקל ופרסין

אחרי ניטשה
אין אלוהים להרוג
יש פילוסופיה

אחת לעדן
שנת הרחם יורדת
עלי אדמות

מִצְאִי יוֹם טוֹב לְהַצִּית לִי שֶׁמֶשׁ נִצְחִית בְּחַיַּיך
מִצְאִי לֵיל יָרֵחַ לִהְיוֹת לִי לְנֵר הַתָּמִיד בְּגַנִּי

הן אלו מבלי עולם
בלי צעיף של תמימות ליכסותה

אל קעידה שרוף
דאעש עושה מערוף
נוסרה בטירוף

אל תלך לשם
ברוך אתה אדוני
מגן אברהם

אַל תָּשִׁיבִי אַהֲבָה
הֲיִי מוֹדָה
אֲ.הֹ.ב הוֹוֵה בִּנְיָין פָּ.עַ.ל
מִזְּמָן עָבַר

גל קטן בא לחבק
את הארמון בחול
וכך -

נִדְרָשְתִּי לְבַקֵּשׁ וְלַחֲזוֹר וּלְבַקֵּשׁ
לְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ בְּבֵית הַדִּין הָרַבָּנִי
עָשִיתִי אֶת זֶה יָפֶה וְגוֹרַשְנוּ
מִגַּן הָעֵדֶן שֶׁל רֹאשׁ הַתּוֹר

הָאוֹר לְמַטָּה מְחַכֶּה
בִּרְחוֹב לְאָן פִּינַת הַשַּׁחַר
צִבְעוֹ שָׁחוֹר וְהוּא מַכֵּה
בַּעֲמוּדִים אֶת צְלָלִיתוֹ

אַתְּ שִׁיר וְסִיפּוּר
שִׁיר הוּא שְפָתַיִים
לִפְעוֹר אוֹ לִקְפּוֹץ
לַחַיִּים וְלַמָּוֶות

הַחֶלֶב נָטָף
הַפְּתִיל עוֹד נִשְרָף
לֶאֱסוֹף אֵשׁ כָּבָה

מְהַמָצוּי אֶל הָרָצוּי
מְהַשָלֵם אֶל הָחָצוּי
לְמָזָלִי אֲנִי תָּלוּשׁ מְהֵקְשֵרִי

סוף טוב הכל טוב
אמרו מתים ממני
כולם חכמים

ידעתי עד מה כמהה ריקנותו למלאה במלים
כמה התאוותה ערבתו לכסותה בישימון
תמהתי מה קוראים האנשים באותיות הנשמה שלו

ואיך מוצאים הם את קולם בשירת השיממון הזו

אמרת שאת נוסעת
לראות עולם ולא חוזרת
וצחקת

עיני העצומה צרה בך
כך,
אני רוצה אותך

רֹאשׁ קֵירֵחַ עַל מוֹט צַוָואר
מַרְתִּיעַ כָּל אוֹרֵב שָׁחוֹר
(אֶת בַּעַל הַמָּקוֹר
אֶת בַּעַל הָחֶרְמֶש)
עֲמוֹד וְהִתְעַקֵש

יפקוד הפרפר את הפרח
ויצמח פורקני

אנו החיים,
בדרכנו לגרדום
מדלגים על פני השלוליות,
פן נירטב,

אסיף החומר
שיבולת לשיבולת
יביעו עומר

אפקט הפרפר
דרך חולין היא לומר
כנפי השכינה

אני מנחש
ארובה של מה אני
ושוב מעשן

אֲנָשִׁים יְקָרִים צָפוּ בָּאֲוִיר
בְּשׁוּבִי מִשְדוֹת הַכּוֹחַ שֶׁל סִיזִיפְיָה
עִם סֶלַע אַהֲבָה כָּבֵד מִנְשוֹא אוֹתוֹ בִּשְׁנַיִים

אובייקט או סובייקט
מציאות היא המושא
הדמיון נושא

מְאוּתְגַר רִגְשִית
אוֹהֵב בְּמוּמוֹ אוֹהֵב
נָכֵה וְעוֹזֵב

אוי וויי עלינו
הסורים על הגדר
אויבי אויבינו

שָׁמַיִם שֶׁנּוֹפְלִים חַסְרֵי יָרֵחַ
יָרֵחַ שֶׁנּוֹפֵל חֲסַר שָׁמַיִם
אַהֲבָה לֹא טוֹבָה לוֹ לְּלַיְלָה כָּזֶה

במעיל רוכבים קיומי
בתוככי קסדה קשיחה
הנצח הוא רגש נזיל
של תוכחה שפוכה

עֵין הַסְּעָרָה
חוֹף הַצַּעַר לְיָמָי
בַּת רוּחִי סָרָה

אוֹשְׁיוֹת הַמִּשְחָק
נִיצָבִים בַּמַּחֲזֶה
עַל עוֹבְדֵי הַדְּחָק

חִילוּל שֵׁם הַשֵּׁם
מִבּוּר עַד יָאִיר לַפִּיד
אוֹתוֹ אַנְטִי שֵׁם

מִי שֶּׁכְּבָר לֹא מְחַיֶּיכֶת אֵלַי
וּבָעָתִיד תִמְנַע מִמֶּנִּי סֶקְס
רְאִי רְאִי אוֹתִי
אֲנִי שֶׁעַל הַקִּיר

תנורי הרחוב
מפיצים אש טובה
אדומה, בניחוח
קפה מדרכות

כְּתוֹב שִׁיר שָׁלֵם עַל קוֹל נִשְׁבַּר
מְחָק בּוֹ כָּל שׁוּרָה שְׁנִייָה

שְׁנִייָה

איד עם ברווז תחת בית שחיו
עף עלי
אוץ לי רכילאי

אֲנַחְנוּ מְאוֹהָבִים בְּאוֹתוֹ עַמּוּד חַשְׁמַל
וְאֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלֹא לִהְיוֹת
עָלֵיהָ לְהִישָּׁאֵר מְאוֹהֶבֶת
וְאִם אֵין בְּמִי

לִבִּי יוֹצֵא לַמִרְפָּסוֹת, לְסוֹדוֹתֵיהֵם הֶעָבִים
לָאוֹנֶס הַמַּר שֶׁאִם הָיָה אוֹ לֹא הָיָה
לְכָל עִנְיַין וְדָבָר אָכֵן עָבַר עַל תֵּל אָבִיב
וּמִתַחְתַה נִקְבַּר

בְּהַתְאָמָה
צִבְעֵי קוֹנְדוֹם

לַיְלָה מַכֵּה
שַׁחַר פּוֹצֵעַ
בּוֹקֶר חוֹבֵשׁ
יוֹם מְרַפֵּא

בְּחֶרְמֵש חַיָּיו
עַד מוֹתוֹ יִקְצוֹר אָדָם
אֶת אַחֲרִיתוֹ

יָחִיד וְטִיפֵּש
בְּחוֹכְמַת הַהֲמוֹנִים
אֲנִי מַאֲמִין

חכמת היחיד
הלוואי היתה המון
חכמת הרבים

בימים ההם נהרו הלילות בפלגי כוכבים
והרוח נגעה בשמים בכפותיה החמות
אהבות על החול נערמו גרגר לגרגר

למנצח
הפסדתי בכוונה
מפלתי כפולה

ארץ נושבת
בכורייך נוף מולדת
לא עץ השדה

הַיּוֹם אָזִיל דִּמְעָה
זֶה בְּסֵדֶר
דִּמְעַת תַּנִּין קָרָה
לֹא נוֹרָא

בסיבוב פרסה
מחטט הוא באפו
בוהה ברמזור

כל שנה קצרה מקודמותיה שהתמשכו למענה בְּעוּל הימים

בעינית החוק
מראית הדמוקרטיה
זו חזות הכול

ביחסים הפיתגוריים האלה
אנו צלע הכתר
באלכסון הקשר

אדום או שחור
שחור או אדום
כולה תהיה שלך

קליפתי נישאת
על גלי ההצלחה
של הטיטאניק

בתחייה הגדולה
כשאחזור מן המתים
ובזכות הכרטיס של "אדי" בכיס

בֵּית הַשִּׁירָה הַגָּבוֹהַּ לְסֵדֶר
מָאתַיִם עַמּוּדִים חֲסֵר אֶחָד לַמִבְנֵה
הֵיכָל שִׁירַת דִּינָה שֶׁל עֲקִירַת בִּינָה

סוד חיי עולה
מאחורי הקלעים

בְּאֶרֶץ הַפְּלָאִים שֶׁלִּי
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַכֹּל מִכָּל
תַּנִּין הוּא בֵּן קָטָן שֶׁל תַּן
וּפַר הוּא בֵּן פַּרְפָּר גָּדוֹל

בְּאָחוֹרַיִיך
בְּעַל וּבְתַחְתַיִיך
אֲנִי הָעוֹמֵד

שירת אהבה
באולימפוס הכתיבה
נזר היוצר

בגיל שמונים ויום אחד
אגיע לירח
בנמל התעופה על שם הירושימה החדשה
אפרד מרעשם המחריש של החיים

גֵּרוּשׁ הַלֵּב, זָרוּת הַמַּבָּט
מֶרְחַק הַנְגִיעָה, תַּעֲנִית הַדִּיבּוּר
אֵלוּ סִימָנֵי הַגָּלוּת

כָּאן לְמַעְלָה גָּר הֶעָצוּב וְהַבּוֹדֵד
קָרוֹב לַשָּׁמָיִם וְרָחוֹק מְהַאֲדָמָה

מָה מַצְחִיק פֹּה
עָלָה בְּקוֹלוֹ הַמָּקוֹם
בִּנְזִיפָה וְאָשָׁם

כשידך ממלאה את כפי בירך
אני אז עוצם את עיני
מחייך
מגשש ויורד בדרך ידך
והולך

נְהַג בּיוֹשֵר
בְּדֶרֶך מִתְפַּתֶּלֶת
דֶּרֶך הַכּוֹשֶׁר

הַקְלֵק בּוֹ וּנְצוֹר
מְהִירוּת לֹא הוֹרֶגֶת
רַק הַמַעֲצוֹר

בְּטַבַּעַת סָנְטוּרִינִי
בְּיָם סַפִּירִים
בְּעֵינָהּ הַכְּחוּלָה

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָטוּ שָׁמַיִם יָגוֹן
נֶעֱטְפוּ בְּטַבּוּרָם וְחָפוּ

קברו אותו בין חמש לשבע,
העיקר שקברו

החיים עברו על פני ארונו
העיקר שעברו

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
אוֹב מַעֲלָה בְּגָאוֹן
זְהָבָה גַּלְאוֹן

בכל הדתות
הרוב הכורע הוא
עובדי אלילים

בלב מנסרה
חורשת עצים לטעת
אני מאמין

בְּלֵב הַיַּעַר
תַּחַת מִטְרִיָיה שְׁקוּפָה
נָהַם הַסַּעַר

בְּלֵכְתְּךָ אֵלֵי מוֹתְךָ
עַל עֶרֶש דְּוָוי
קְרָא "אַחֲרָי!
אַחֲרָי! אַחֲרָי!"

בְּמִגְדָּל הַשֵּׁן
פִּי מֵפִיק מַרְגְּלִיּוֹת
קִישְרוּ לִי כְּתָרִים

מִילוּל תְּנוּכֵי מִילִים
פִּרְפּוּר נֶפֶשׁ וְהוֹלֶם גּוּף
בְּמִשְׁכָּב זָכָר עִם מְשׁוֹרֶרֶת מֵתָה

חבריי חוֹצְבֵי השירה כותבי השירה נוֹהֵי השירה,
קהל נכבד
"אֵינִי יָכוֹל עוֹד" כָּך כָּתַב הוּא
הָיָה לָנוּ וְאָבַד

בְּנוֹגֵעַ אֵלֶיהָ
רָצִיתִי לוֹמַר לָהּ
שֶׁאֲנִי עוֹד מַרְגִּישׁ וְ
שֶׁאֲנִי עוֹד חוֹשֵׁב שֶׁ

קומץ מגודל
מצמיח עשב שוטה
האוויל משריש

בְּעוֹלָם הָהֵפֶך

למה לנו פירמידות בחרמון,
לחיות כמו פרעונים אפשר בכל קבר
למות בתאונת סקי אפשר בתל אביב,

לְיוּבָל שֶׁהוּעֲלָה
שֵה לְעוֹרְלָה אִינָאעָן דִינוֹ
טְפוּ טְפוּ טְפוּ בְּלִי זַיִּין הָרַע
וְסוֹף עַל הַקָּטִינוֹ

כשהתוהו בכל שוב אשוב ואפול בחלקם של ריסי עפעפיך להיות
בחיקם החמים לחלוחית בראשית עריסת דמעותיך

בְּנֵי בְּרַק עִיר גְּבָרִים
בְּרָמַת גָּן יְלָדִים
לְעֶזְרַת נָשִׁים

מוֹנוֹתֵאִיסְטִי
אֶל בָּדָד בְּטַעַם מָן
אֱמוּנָה טְפֵלָה

בתולת המזל
מריה האלוהית
הרת הגורל

בִּיבִּי בִּנְיָמִין
מְשַׁמֵר אֶת הַיָּמִין
חַי בְּנַפְתָּלִי

סְפִינַת הַמִּדְבָּר
יָם נָוֵוה וְדַּבֶּשֶׁת
בִּנְמַל הֶעָבָר

חָסִיד עוֹלָם הַאֱמוּנָה
בֵּין אֶרֶץ לַשָּׁמָיִם
בֵּין צוּק אֱמוּנָתוֹ לַתְּהוֹם
תָּלוּי וְעַל בְּלִימָה

כִּי יַחֲסֵי דִּין-דָן-דָיָין
לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָין
הֵם כְרוֹנִיקַה שֶׁל כְּאֵב

כָּאן הָאֵיבָרִים
פֹּה מֵעֲבָרִים
וַאֲנִי בֵּין הַבְּתָרִים
בֵּין הַדְּבָרִים

בין היחפן ונעליו
כל התשובות הנואלות לפתרונות,
כל פילוסוף ואלוהיו

מִיְּדֵי כְּבוֹדוֹ יָרוּם הוֹדוֹ
זוֹ מִשְׁאַלְתָם -
אֶת יוֹם מוֹתָם הֵם מְבַקְשִׁים

בַּדֶּרֶך לְמַטָּה
מוּזִיקַת מָעֲלִיוֹת סוֹעֶרֶת
מָעֲצִימָה אֶת הַכְּאֵב בֵּינִי לְעַצְמִי
וּמְיַיסֶּרֶת אוֹתִי עַל הַקִּירְבָה הַפִיזִית

אנחנו שניים
משולשים
ממגיני דוד
תלושים
גבר אהבה
אשה
חללים בין פרישה
לפגישה
בסימן הנצח

גֶּלֶם שֶׁל גֶּבֶר
אִשָּׁה מְשַׁמֶּשֶׁת בּוֹ
חוֹמֶר שֶׁל בַּיִת

ילד קטן נשאר לי ממך
אשלח אותו לגן לבוש לבן
עם בלון זיכרון שחור כרוך
סביב אצבעו המורה

בַּעַל לְזוֹנָה
עֶבֶד לְפִיתְחַהּ נִרְצָע
אַרְבָּעִים שָׁנָה

עוֹרֵב לָבָן הֵטִיל צֵל מַעַל
בַּרְבּוּר שֶׁל דְּיוֹ טָבַל אָפוֹר
צִילָהּ שָׁחוֹר

בורא פרי בטני
שמחוץ לרחמים
אני עקרה

בָּאג שְׁנוֹת אַלְפַּיִים
לֹא 42
8200

בורא פרי העץ
בא העפר אל קירבו
נקטף באיבו

באנו לשרת
באנו לממש רצון
לו יהי אדון

יְצִיר הַפְּלִיאָה
בַּדִּמְיוֹן קָם לְאוֹפֶק
יָמֶיהָ שָׁמֶיהָ
שָׁמֶיהָ טָבוּל

יֵשׁ לִי קָנְבָס שָׁמַיִם
מָתוּחַ לִשְׁנַיִים
וְאַתְּ

התליין מלהט
בלרינה רוקדת
גופה מסתחרר
שמלתה
מתנופפת

כלי ריק מתמלא
בבואתי בדמותי
ומתרוקנת

על שפת חורים שחורים
של אמונה, אני הולך
ובעזרת השמש
לא אפול שם,

הַלְוַואי שֶׁהָיָה הַעוֹלָם בּוּעַת קֶצֶף
אַחַת מִנִּי יָם

בּוּשָׁה שֶלִי פּוֹלָנִיַה שֶלִי אִשָּׁה שֶלִי בָּחוֹשֶך
אֲנִי יוֹצֵאת לָאוֹר
לְהִשְתַטוֹת בֵּין הַשִׁיטִין
וּלְשָחֵק לָך בַּכְּתֻובָּה

אָמָנוּת מֵהֵיכַל הָאֶתְמוֹל
אוֹ אִכְפַּת לְמִקְדָּשׁ הַמָּחָר
מִי נִשְׁאַר
מַה לַפַּח מִי לַפַּחַת

גוויה מחפשת ארון
בעולם החיים
היא רוצה מצבה
היא תהיה מזוזה

גְלִיל הַטּוּאָלֵט
רָץ בַּסּוֹף מַהֵר יוֹתֵר
הָחַיִּים קוֹמְפְּלֵט

חֶבְרָה עִם גְנוֹם שֶׁל גֵיהִנּוֹם
עִם אֲמִירָה מְעֲמוֹרָה בָּהּ
הַאֲשָׁמָה הִיא הַאַשְׁמָה
הַאֲוִוירָה הִיא הַעֲבֵירָה

אשפת כדורי מאג לגריסה
על שולחנו שבמשרד השיגעון,
השר לענייני האישיים מתראיין עתה
על המכלאה הלאומית לביטחון

גָּן עֵדֶן אַכְזָר
גֵהִינוֹם נוֹטֶה חֶסֶד
עֲלֵי אֲדָמוֹת

כּוֹרֵת וְגַרְדוֹם
חֶרְמֵשׁ וּבַרְדָס אָדוֹם
לְחַיִּים עַד תּוֹם

שִׁירָה הָיְתָה יְדִידַתוֹ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם
וְהַמְשׁוֹרֵר הָיָה הַשָּׁכֵן הָרַע

כנרת שלי
כל זכויותייך שמורות
את גאון הירדן

גבולות לבשו שמלות מדים
שוליהן כחול לבן
הקפתי את עצמי בארץ קטנה
ושרתי לה שירים

גִינוּנֵי נִימוּס
מַגְזֵמוֹת לֹא לְיִחוּס
גְּבוּלוֹת הַשִּיחַ

גְּדָל הָאֱמוּנָה
בְּחָוֹכְמַת הַהָמוֹנִים
מַצְבִּיעַ נִמְנָע

חציי חייל שלם
מהודקים במדים
עטורים בקפידה
בסמלי יחידה

עַם שֶׁכָּכָה לוֹ
שֶׁאֲדוֹנָי אֱלוֹהָיו
טוֹב לוֹ וְאַשְׁרָיו

תְּהוֹם הַסָפֵק
גֶּשֶׁר הַמוּחְלַט קוֹרֵס
לֹא לְפַחֵד כְּלָל

גַּם כְּלָבִים חוֹלְמִים
מְחַכִּים לְהִתְגַּלּוּת
שֶׁל אֲדוֹנֵיהֶם

גם נסיך אוהב
גם צפרדע נאהב
אין חצי אני

בְּשַק וָאֵפֶר
גַּעֲגּוּעֵי לְבֶּנֶט
עַכְשָׁיו הַסֵּפֶר

סְטִיַית הַתֶּקֶן
שוּלַיִים תְּצִילֵנָה
גָּן הַפַּעֲמוֹן

גּוֹזָל בֶּן יוֹמוֹ
עַד שְיָעוּף עַל עַצְמוֹ
נֶאֱחָז בְּקַשׁ

גולם הפרפר
מרפרף בין עולמות
בין המחשבות

גּוֹנְג לְאוּמָנִי
שִׁימוּשִׁי וְעֲצְמוֹנִי
טָם טָם הָעֶצְנִי

גּוּף אִשָּׁה שְׁמוּרָה
אֲפִיקוֹמָן שֶׁעוֹלֶה
בְּכֶסֶף מָלֵא

אני חי בסרט ורוצה
לדבר עם הבמאי

סדרנים מטעם
ממהרים לקראתי עם שורה וכיסא

גּוּף הָאֲסַפְסוּף
זְנַב הָרוֹב הַמֵכַשְכֵּש
אֶת פָּנָיו כּוֹבֵשׁ

גּוּף רִאשׁוֹן נִסְתָּר
בְּנוֹגֵעַ אֵלַיִך
אַתְּ שֶׁלּא שֶׁלִּי

הָיָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
וְהוּא הָיָה פֹּה מִתָּמִיד
וּמֵהַחֶדֶר שְׁמוֹ נִקְרָא

כְּפָפַת מֶשִׁי עַל אֶצְבָּעִי הָחוֹדְרָנִית
תְּחוּבָה עָמוֹק בְּחוֹר תּוֹלָע יְקוּמִּי

לִהְיוֹת יְהוּדִי חָסִיד אוּמוֹת עוֹלָם
לְהַצִּיל מִשְׁפָּחָה שֶׁל מַכְּחִישֵי שׁוֹאָה
שֶׁבַּאָרוֹן מְלָכְלְכִים עַל אָנָה פְרָנְק
וּמִתַּחַת לְרִיצְפַּת הָעֵץ מְלָגְלְגִים עַל טָרָנְטִינוֹ

סִפְרִי מְעֶשֶר עַד אֶחָד
אוֹ מֵאֶחָד עַד עֶשֶר
וְלֹא אוֹתָם דְּבָרִים יִקְרוּ

ורק אם לא -
אני
בוכה

בְּנֵבֶל גְלִימוֹת טַלִּית נוֹפֵפוֹת
מִפְּנֵי נָשִׁים בְּבֵית מִדְרָשָן
אַתְּ דְּבוֹרָה בֵּין הַגְּבָרִים לְאָמִילָם
הַמַּרְשִׁימָה מִכּוּלָם

מוֹסָסְתִי שֶׁן מָרָה
לָגַמְתִי מִכּוֹס הַתּוֹתָבוֹת
נָשַכְתִי תַּרְדֵּמָה

פָּרְחָה נִשְׁמָתִי
אִם אֵין אֲנִי בִּי מִי בִּי
גּוּף שְׁלִישִׁי יָחִיד

הַקָּהָל
שְׁשָׁחַט
עוֹד תָּלוּי

וְעוֹמֵד

יָבְשָׁה הָעַיִן
דֶּמַע זָכַך וְעָלַה
יֵשׁ מִן הָאַיִן

והצער נוהג בעגבה וירך אלי עונג עמוק
והעצב עורג לפתלתול קעקוע נישא

שביל קליפות ביצים
מדרכות של יבלות
דרך המלך

דרך התורה
מסע של תרי"ג פרסה
על רגל אחת

עוֹנַת נְדִידָה
דֶּרֶך הָעוֹף בַּמָּעוֹף
אֵין נוֹף לוֹ לַסּוֹף

דַּי וְהוֹתֶרֶת
טוֹב לִי בְּמִי שֶׁאֲנִי
וְלֹא אַחֶרֶת

דל הוא השלם
והאדם
מתנוצץ בשבריו

הָיֹה הָיוּ עוֹלִים עֵצִים בְּחֶרֶט אוֹהֲבִים, אֵי פַּעַם
וְהַיָּרוֹק הָיָה יָפֶה לְצֶבַע דֶּשֶׁא הַכָּרִים

עלי כותרת
גביע אלוף צהוב
דם המכבים

בְּטַבַּעַת זוּ
הֲרֵי אַתְּ מְקַדֶּשֶׁת
דָּמִים שֶׁפָּזוּ

קְרָא אֶת הַיָּמִים
דָּפְדֵּף לָעוֹלָם הַבָּא
הָפוֹך עוֹלָמוֹת

עַל נִיתוּחַ שִׁירָה לְקַבֵּל דּוֹקְטוֹרָט
זֶה אוֹמֵר

מִי יִיתֵּן וְיָקוּם מְשׁוֹרֵר מְחַדֵּשׁ
לֹא חוֹשֵׁשׁ לְהַכְנִיס אֶת יָדָיו אֶל הָאֵשׁ

סוּפַת רְמִיָּה
פִּתֵּיתִי שֶׁקֶר לְבָנִים
דּוּבִּים וְיָעַר

דּוֹדִי אֲמְסַלֶם
עִם חֲזוֹן הַעֲצָמוֹת
מוֹשֵׁך בַּצָּמוֹת

דונה אהבה
חלב דמעה על לחי
מאדאם שעווה

בשני הקטבים
דובי קרח לבנים
לטוב ולרע

הֲיִי חַדְרָנִית מְזַנֶּבֶת בְּסִינָר וּמִטְפַּחַת
חוֹמֶקֶת כַּצֵּל מִמָּלוֹן לְמָלוֹן
לְחֲלוֹם מְשוּתָף בְּאוֹרֶך מָלֵא
"נָא לֹא לְהַפְרִיעַ" מִחוּץ לְדֶלֶת הַדִּמְיוֹן

הֲיִי שִׁירָתִי הַנֶּחְשֶפֶת
הֲיִי חֲשְפָנִית

רָבָה הַדֶּרֶך
כְּשֶאֱחְפּוֹץ לְהַגִּיעַ
פָּשׁוּט אֶעֱצוֹר

שובי אהבה
ובואי איתי חשבון
נקם ושילם

מֵעַרְסֶלֶת שַׁד
הִיא הַזְּמָן לְאִישׁ אַחֵר
אֲנִי לֹא דַּי לָהּ

הַבְטָחוֹת יֵשׁ תָּמִיד לְקַיֵים
הִיא תַּחֲזוֹר וְתוֹסִיף
לְהַבְטִיחַ

היא אומרת שאף פעם
לא נשבר לה געגוע
כשהיא עם מישהו אחר

היא עוד בשיאה
היא בשלה נשארת
היא שעת רצונה

היפוכונדריה
היפוכם של דברים
עיטוש לבריאות

במי את נוגעת
אל מי את מתגעגעת
מי לוחש בך
בחלומך

הרחקתי לכת
בדרך הופכי ארץ
ואני עוד כאן

לְכָאן אָנוּ חוֹזְרִים בִּתְּפִילָה
לִמְצוֹא אֶת הַנַּעֲלֶה
אֵין לָנוּ אֶת הַלִינְק
אֲבָל יֵשׁ לָנוּ אֶת מִילוֹת הַחִיפוּש

נָפַל כּוֹכָב בֵּינֵינוּ
וְאִישוֹ הַזָּרָה
מְשׁוֹרֶרֶת בִּשְנֵינוּ

נְשוּאָתִי מוֹשִׁיעָתִי
מְשוֹש יָמַי
וְלֵילוֹתַי

הַגַּעֲגוּעַ
הַרֶגֶשׁ הַמּוֹתֵחַ
אֶת גְּבוּלוֹת הַזְּמָן

שָׁלוֹשׁ מִי יוֹדֵעַ
שָׁלוֹשׁ הוּא יוֹדֵעַ
וְהֶחָלָב

וביחד, בכולנו
משאלת הלב פועמת:
"רגעים,
היו איתנו
עוד כמה..."

מותי אחרי
כל החיים לפני
אני ההלך

פרידה היא לנו
יאוש מכונן של אהבה
ומופע קברט מחמם
לבוא שיאו של ערב

החובה לחיות
עושים חוקן למוות
רופאים בלי גבולות

הטיפה לים
האדם לאלוהיו
אני אליך

הייקו הפשטות
שיר קצר לאין ערוך
יסולא בפז

רגע קפוא של תמי
הוא אופק רחוק מנמל אם
דרך חלון סוכר קרוש
משקיף לממתקים

הַיּוֹם אוֹבֶדֶת אוֹת
מָחָר תֹּאבֵד מִלָּה
לַשְּׁתִיקָה

לבי גל נשבר
הים ראה ויינוס
חוף ימים חזר

הַכְּסִיל הַנָּאוֹר
רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכַבּוֹת
לַשֵּׁנִי אֶת הָאוֹר

נילווה בריבית
שהכסף יענה
אנחנו נשאל

לצייר אותך
הכל בכל מכחול כל
משוך אהבה

מלך וחייל
הכל חוזר לקופסה
זה סוף כל משחק

איפה ואיפה
למעיד על עיסתו
בעיסקת טיעון

הלוואי שתגדל לי רגל
רגל שלישית חזקה במקום זו
שלישית חזקה במקום זו שהלכה לי
שהלכה לי לפני שאמרה,
מזלזלת: " הלוואי,
הלוואי שתגדל"

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָך מִדַּי
מַה שֶׁאוֹמֵר מְעַט מִדַּי
לָע אִבְּקִי עָלֵכְּ בֶּכִי

הלוואי שתקום לי אבן
שתקום לי אבן אוהבת עפר
אבן אוהבת עפר מתגוללת
מתגוללת עלי במותי, מקללת

הַלְוָואי שֶׁכֵּן
חֲבָל מְאֹד אֲבָל אֵין
אֶלוֹהִים אָמֵן

שעון הלוגיקה שלך, חבר,
עומד בלי הפסקה

צדק ואמת
חיילים של שליטים
צבא סדר - הקשב!

אֶל הַקִּיר הַגּוֹאֵל
אֶל קִיר הַמָּרְגוֹע
אֵלָיו הוּא מֵסֵב אֶת פָּנָיו

אַשְׁרֵי הַמַּמְלָכָה הַעֵירוֹמָה
אַשְׁרֵי שַר הַאוֹפִים שֶׁיֵּפָדֵר
אַבְקַת סוּכָּר עַל אָף הַנְּשָׁמָה

יֶשׁוּ וּפָאקִיר
הַמַּסְמֵר הוּא הַסִּיפּוּר
גַּם כְּשֶׁאֵין לוֹ קִיר

הַמָּוֶות הוֹרֵג
עַד הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
וְנִשְׁאָר לְנַחֵם גַּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי

בֶּגֶד שַׁעַטְנֵז
הַמּוֹצִיא מָתוֹק מְעָז
גּוֹי מְעָם לוֹעֵז

הַנִּבְחָר נוֹעֵר
לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר
מִקּוֹל הַבּוֹחֵר

בכל וויכוח
הנושא תמיד אחר
ממה שחושבים

הסודות גלים
פי ים שפתיים כחולים
קרות המילים

הסוס הדוהר
מפני ריתמתו הוא רץ
שלא ישתחרר

דָּשׁ הַטָּלִית
הַמֵּעִיד עַל הַבֶּגֶד
הַפְּשָׁט
אוֹר הַדֶּגֶל

קשור בטפריו
שבוי בשקריו
שללו וטרפו הבגידה והמעל

כַּוֶונֶת רוֹבֶה
הָאַלִּימוּת הִיא הַנּוֹף
שָׁמַיִם נָוֶוה

החוצה נרטב
כך הוא נהר הסרטן
אין נותר יבש

כתרנגולת התרה אחר גרגיר, נרכון
ונקיים את טקס חיפוש האבן הקטנה
להניח על הקבר הנכון

כווץ שפתיים
הטה לחי אל לחי
ארך אפיים

פה גדול
לשון עגול
מתוק עגול

השכל שואל
האמונה יודעת
אין מדע בלי אל

השער סוגר
פסע ביני לבינך
מחוץ לגדר

שֶׁבַע תֵּיבוֹת
שְׁלוֹשָׁה גַּרְגִירִים
אֶלֶף טִיפּוֹת
אֶפֶס מִילִים

הַתִּקְשׁוֹרֶת שְׁפִּיץ
לַזִּירְמָה שֶׁמְּקוּבָּל
לְהַתִּיז בְּשְׁפְּרִיץ

לצד הצהוב
הכחול כחול יותר

תהום רצינות
תנ"ך בלי טיפת הומור
אחשדרפנים

מִן הַטַּעַם
לִהְיוֹת אִישׁ קְצָת רַע
עַל שׁוּל דֶּרֶך הַטּוֹב
(לְהַכְשִׁיר אֶת הָרַע מִידֵי פַּעַם)

בַּחֲלוֹמִי אֲנִי תּוֹפֶסֶת אֶת עַצְמִי בְּקָרְנָי
רְכוּבָה עַל שׁוֹר הַמַּחְשָבָה הַטְּהוֹרָה
וּמִתְעוֹרֶרֶת מוּטֶלֶת עַל גַּבִּי
וְהוּא גוֹהֵר מֵעָלָי

היא חופרת גומה,
ממלאה עד תומה
ושועה לירח המר

אַתְּ הִיא וְאַפְסִי עַד הַשִּיא
הָיִינוּ לְעָנָק הַזְּמַנִּים
בְּקוּמוֹ

יִתַּמְנוּ אֶת בְּנוֹתֵינוּ בְּעֲרִיסָה שֶׁל חֲלוֹמוֹת
רָכַבְנוּ אִיתָן עַל רַחְפָנֵי עֲנָנִים
הִצָּפְנוּ אוֹתָן בְּיָם שֶׁל הַבְטָחוֹת עַל

הנובל הבא
העשרת אירניום
פרס לשלום

העץ המצהיב
ספסל גן חלוד מוריק
צבעי סוף הזמן

אִם שׁוּלָיו הָרְחוֹקִים שֶׁל הַכְּבִישׁ
מְלַמְּדִים עַל הַדֶּרֶך
וַאֲנִי רוֹאֵה
אוֹתָך שֶׁמֵּעֶבֶר לַחַלּוֹן הַסָּגוּר

הָעוֹלָם הוּא לִי מְאַהֵב
צָעִיר מִכְּפִי גִּילוֹ
תְהִילָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד

אני ועצמי בדרך לסדנת
טיפול בהפרעת התאהבות
מלהמשיך להתמכר לך

הווה המדבר
מטיל עוגן דבשת
בנמל העבר

הוּא שְקָטַף לִי פֶּרַח
הוּא שְׁכָּתַב לִי שִׁיר
הוּא שְטָעַם מִקְלִיפָּתִי וְאֶת פִּרְיִי הִשִּׁיר

בשכונת ארנונה גוֹבִים הפקחים את דמי חסות העיריה מִדֵּי לילה
בִּשְכוּנַת הַפָּחִים מַחְלִידִים אֲנָשִׁים חוּמִים

בְּאֶרֶץ הַמַּרְאוֹת שֶׁל הִשְׁתַּקְּפוּת הַמַּחֲשָׁבוֹת
יֵשׁ בּוֹ פּוֹשֵׁעַ חוֹבֵק עוֹלָם חוֹבֵק אִשָּׁה

אֵין לֹא כְלוּם בִּמְלוֹא
יֵשׁ מִן הַאֵַין כּוּלוֹ
וְזֶה לֹא שֶׁלּא

מִי שֶׁאֵין עוֹד מָחָר לְשִׁמְשׁוֹ הַשּׁוֹקַעַת
וְהִיא לוֹ תִּקְוַותּוֹ שֶׁגּוֹוַעַת
זֶה הָאִישׁ לֹא יִשְרוֹד אֶת לֵיְלוֹ
אַף לֵיְלוֹ

בין כל שתי נקודות מחשבה
בי לא עובר אף איש
ישר אחד

רְאִיָּיה שֵׁשׁ שֵׁשׁ
וַהֲרֵי הַחֲשָׁשׁוֹת
שֵׁשׁ שֵׁשׁ עֲשֵׁשׁוֹת

השעה שמונה
והרי החדשות
השעה תשע

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב
תְּנוּחַת הַתְנוּחוֹת שֶׁלִּי
דַּע אֶת הָאוֹהֵב

מַחְשָׁבָה שְהוּקַל לָהּ בַּמֵעִי הַגָּס
מִן הֶעָתִיד הוּא שֶׁלּא תִּרְצֶה לַחֲזוֹר אֵלָיו
זהו סודו של המשפט הסתום בלי וו החיבור לפסיק ההמשך עד לקוצר
הַנְשִימָה

ונתנה תוקף
אין אללה מלבד אללה
נורא ואיום

הזכויות שמורות
לחתול על השלט
הכלב נושך

מַה לַעֲשוֹת עִם הַרֶגֶש הַזֶּה
וּמַה לֹא לַעֲשוֹת
וְאֵיך לֹא לָצֵאת מִזֶּה צַדִּיק
וְאֵיך כֵּן לָצֵאת

זְהַר וְהִיזַהֵר
שֶׁמֶשׁ לֹא רוֹאֶה כּוֹכָב
אַף כּוֹכָב אַחֵר

זמן משכפל

זֶה אֲנִי שֶׁמְּלַטֵף מִילִים וּמַעֲבִיר
מַסְרְקוֹת שֶׁל פִּיסוּק מְפַנֵּק
בַּשִּירָה הַשּוֹפַעַת

חֲתִימָה טוֹבָה
זֶהוּ חֲצִי הָעִקָּר
עָלִינוּ לַגְּמָר

חֲצִי מַעֲשֵר
זֶה נֶהֱנֵה וְזֶה לֹא
דְּבָרִים שֶּׁחָסֵר

שוב לחדר החקירות,
שוב לחדר ההיגיון
עם חידה אחת נוקבת:
מי פורץ אל תוך ביתו שלו,

כרוכית מלוקה
מקושקשת או שלוקה
אות למבולקה

זמני את דרכי
חיי בהילוך איתי
התינסעי לי

בְּשֶׁלּוֹ הוּא קוֹנֶה עוֹד שְׁקָרִים מֵנִיבִים
בְּשֶלָּך אַתְּ קוֹנֶה אֶת הַזְּמָן
וּפוֹרֶטֶת לְשֶקֶר קָטָן

מַתִּיר סַרְסוּרִים
בָּרוּך אַתָּה הַשַּׁבָּ"ס
זוֹנֵה אֲסוּרִים

זוֹרֵעַ קְבָרִים
הַמַּלְאָך בְּחֶרְמֶשוֹ
קוֹצֵר אֵיבָרִים

נִישָא וְנוֹשֵא
זוּג צְהֻובִּים זֶה לָזֶה
כִּיסֵּא עַל כִּיסֵּא

זו השאלה על
כל הדברים החשובים שקורים לגבר
לפני זיקפת הבוקר או אחריה

הָרְחוֹב מִיתְדַפֵּק בְּגַעֲגוּעַ לְלֹא מוֹצָא
עַל דֶּלֶת בֵּיתֵנוּ
הַנִּתְנַשֵׁק

חיזבאללה-לה-לנד
בדאחיה עם נסראללה
פארק שעשועיו

חִיזוּק חִיּוּבִי בְּגָדוֹל לַחוֹטְבִים
הַמְּנַסְרִים עֵצִים שְׁבָבִים
הַבּוּז לְגִזְעָנִים טִפְּשִׁים

תִּיעֲתוּק רָ.נָ.ה
שִדְרוּג גְּדִילִים שֶׁל דָ.נָ.ה
חִילוּפֵי זוּגוֹת

עֲרוּכוֹת הָאוֹתִיּוֹת כְּגָבִיש
לִפְסוֹק לִי שׁוּרַת בְּשוֹרָה

הַכַּתָבְתָ וְגַם נִיקַדְתָ, סִימָן שְׁאֵלָה

כתר עבד לראשי
אני רוצה להיות אדון
עולם למעשיי

חבלי אהבות
לשון נופל על לשון
מתיר חרצובות

חֶבֶל מִתְעַקֵם
לְיַישֵׁר אֶת הַתָּלוּי
הַיְיקוּ מִתְחַכֵּם

חלמון על הראש
מכה קלה בכנף
ביצת קולומבוס

על פני המים
התנועה היא הרוח
השקט נחשול

על האור, על המים,
החול והים
וכל מאודם

עַד הַבּוֹקֶר לֹא יִיוַותְרוּ לִי חַיִּים לְצַטֵּט
וְיָדִי שְתִיפּוֹל מִכּוֹבֵד הָעֵט
עוֹד תַסְפִּיק וְתִכְתוֹב עֲתִידוֹת

טִיפּוֹת זְרוּעוֹת עֶצֶב
שֶׁל חַיִּים עַל הַרֶצֶף
רֶצֶף עַל רֶצֶף

אַתְּ מָרַת בִּטָּחוֹן וְרֹאשַת הַדָּבָר הַנָּכוֹן
אֲנִי חַיָּיל הַבְּדִיל בִּצְבָאֵך

חלון אמתי
מפתיע מדי בוקר
עם ציור חדש

חַסְרֵי הַחְלָטָה
חֶלְקֵי חַסְרֵי הֲבָנָה
אָחוּז בְּעָתָה

מַה רַב הַנִּסְתָּר
הֶעָתִיד הַלֹּא נוֹדַע
חֲסַר תַּקָּנָה

חָטָא לָאֱמֶת
וְגָמַר לְהִתְעַמֵת
לֹא חַשּׁוּב כַּמֵּת

כבשה חולמנית
חליל רועים גרמני
צד ונובח

דִילֶמַת אֲסִיר
עוּבַּר קְוַונְטִי חַי אוֹ מֵת
גִּידוּל לְהָסִיר

אֲנִי זָקֵן
אֲנִי רוֹאֶה רַק אֲנָשִׁים מֵתִים
כְּמוֹ בַּסְרָטִים

חָרִישׁ הַקִּנְאָה
קְצִיר מְדָנִים זָרוּעַ
דַּיִשׁ פּוֹרְעָנוּת

הַמַצְבִּיעָנִים
חָשוּדֵי דֵּמוֹקְרַטְיָה
בְּמִסְדַר זִיהוּי

הִיא שֶׁעָמְדָה לְנַפְשָׁהּ
לְבָנָה בְּשִמְלַת כְּלוּלוֹתֶיהָ

מַאֲמָר דֵּעָה
בֶּן כַּסְפִּית שְׁמוֹנִים/עֶשְרִים
פֶּשַׁע הַמֵּאָה

חולה חש בטוב
הוא מתלוצץ עם רוצחיו
דור דור ורופאיו

חוֹפֶש הַבִּיטוּי
לְהִזְדַיֵּין בְּשֶׁקֶט
מָה אַתְּ דּוֹפֶקֶת

חור שחור משחור
קוצר יחד עם האור
זמן נכבד מאד

כְּשֶחִיוּכוֹ שֶׁל הֶחָתוּל וְלוּאִיס קָרוֹל
נכנסים לְבַּר בְּפְרִישְמָן ויוצאים מִבַּר בְּבָּאזֶל
זֶה לֹא פָּתִיחַ שֶׁל בְּדִיחָה וְלֹא סוֹפַה

חושך מצרים
פירמידה הפוכה
אביב ערבי

אַתְּ מִתְחָשֶקֶת.
אֲנִי מִתְנַצֵל עַל הַשָפָה הַנְמוּכָה
אַתְּ הִיא חוּלְשָתִי הַמְנוּמֶקֶת

חוּמוּס מִקוּפְסָא
חֲמוּצִים רַק בַּעוֹנָה
אִיסְלַנְד זֶה שְׁכוּנָה

מה שבועז הבטיח לנועה
וקיים איתה על האופנוע,
עם לחן קליט
ועיבוד לתסריט
יהיה ללהיט בקולנוע

מִמְּרוֹם הֶעָנָף
צִיפּוֹר שִׁיר מְצַיֶיצֶת
טְווִיט אִימְרוֹת כָּנָף

טלאי עננים
עדרי כבשים וצמר
רועה שמים

רפרוף עיניים
טפיחת כנפי אהבה
משק שפתיים

פועה נואשת שכמותי
"זאב!",
בקול אירוני,
דק

לֹא תָּחְמוֹד, הוּא עוֹמֵד לִי
לֹא תָּחְמוֹד

רֹאש לַצִמְחוֹנִים
לִשְאָגַת הָאֲרָיוֹת
מִי קוֹפֵץ בָּרֹאשׁ

חֶפְצָהּ שֶׁל אִשָּׁה
טַבּוּר חֲשָקִים נָתִיק
בְּגוּף הַגֶּבֶר

טַל עַל שְדֵי תְּרוּמוֹת
מִישֶׁהוּ מֵעָלֵינוּ
מַגְּשִׁים חֲלוֹמוֹת

הִיא עַל הַרֶצֶף
וַאֲנִי מִי יוֹדֵעַ
אַבְרָם
הָגָר

טופפי מחול
נופפי צעיף לבן
את ההולכת

יחי המוות
היי נשמתי צרורה
בצרור החיים

עֵינַי נֶצַח נָקְרוּ הַיָּמִים צַלֶּקֶת
רְטִיָּיה שְׁקוּעָה טְבוּעָה בְּצֶלֶם יַלְדוּתֵך
אַך קִיפְלֵי זְמַן בְּפִלְחֵי חִיּוּך מָתוּחַ
אָדְמוּמִי עוֹגְבָנִי

נהג ביושר
זו ישורת האושר
דרך ישרים

יהיו ימי
מתחת לשמים
חוף לגלייך

של נעליך
ישראל היא תסמונת
כאב רפאים

אֵיך זֶה שֶׁסַּעַר
גָּדוֹל מִשּׁוּם בּוֹחָרַיו
יֵהוֹם הַבַּעַר

שְׁתֵּי אוּנוֹת מוֹחִי קוֹלָב לְדַעַת מְצוֹעֶפֶת
בִּינָה לְלֹא חוֹכְמָה הִיא עֲנִיבָה חוֹנֶקֶת
וַאֲנִי תְּלוּתִי מִדַּי

שְדַעַת קְהָלִים הִיא צַלֶּקֶת חֶבְרַתִית
חוֹכְמַת הָהָמוֹנִים הִיא חֲבּוּרָה וַפֶּצַע
וַאֲנִי נֶחְרָץ מִדַּי

יש לי סוד כמוס לרקום
וחוט של דיו סתרים בקוף המחט

ההיגיון הוא רסן שיגעון ליצר מתפרע
המודעות היא בגד כפת בראש מיטה
ואני קשור מדי.

הַמַּפָּץ שֶׁל לֵידָתִי כְּבָר נֶאֱסָף אֶל רוב יָמָיו
עָבַר זְמַנִּי תָּפוּר לְחוֹר שָׁחוֹר בְּמִכְנָסָיו
וַאֲנִי בֶּן תְּמוּתָה מִדַּי

וּויפָּאסַנַה הִיא שֶׁקֶט עַד אוֹבְדַן הַיֵשׁ
מְדִיטַצְיָה מוֹנוֹטוֹנִית עַד הָאֵין
וַאֲנִי מָנְטְרָה אֲרוּכָּה מִידַי

שבן דמותי המאובן על כן
הוא תעתיק של יצירת מופת
ואני הוא הדיוקן

אָדוֹם צוֹבֵעַ אֶת הָרוּחַ בְּאִינְפְרָה מוּדָעוֹת
סָגוֹל צוֹרֵב אֶת עוֹר הַגּוּף בְּאוּלְטְרָה תּוֹבָנָה
וַאֲנִי שָׁקוּף מִידַי

שֶלֵאוּמַת הַנֶּצַח הַמַּגֵן שָׁקוּל לַחֶרֶב
עַל כָּך אֲנִי פָּחוֹת יְהוּדִי
וְאוּלַי יִשְּרְאֵלִי מִדַּי

הַדַּעַת מְדַפְדֶפֶת בִּי אֶת שְׁאֵר הָרוּחַ
הַמְצִיאוּת קוֹרֵאת אוֹתִי כַסֵּפֶר הַפָּתוּחַ
וַאֲנִי נָדוֹשׁ מִדַּי

שְגוֹדֶל לֹא עוֹזֵר בִּמְאוּם לְטֶרֶף הַפִּירַנְיָיה
טַרְפּוֹ שֶׁל לִיוְויָיתַן עָצוּם הוּא חַד תָּאִי זָעִיר
וַאֲנִי פִּתְיוֹן אָנִין מִדַּי

שהדמיון סדין רקום של סיפורי בדים
המציאות מצע פרום של קש ושחת
ואני מזרן קשה מדי

יש לי את המילים להתמסר בהן
ומחשבה נחבטת אל הרשת

אוֹרְנָה בָּרְבִּיבָאי
יֵשׁ לַפִּיד יֵשׁ אֱלוֹהִים
יֵשׁ קְצִינַת הֲוַוי

יֵשׁ מְשׁוֹרְרִים בִּירוּשָׁלַיִם
אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁאָר חוֹתְמִים עַל יְצִירַת פֵּאֵר
שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת דַּפִּים אָוֹרְכָּה
עַל אֵיך לְהַפְרִיד אֵם מְתִינוֹקַהּ

יש רק היינו הך
לא קיים אותו דבר
אין וטוב שכך

כַּעַס בְּעֵין עוֹלֵב
מַבָּט צוֹלֵב
יַצְמִיתוּ לֵב רַך וּבְעֵטְיוֹ
יַכְבִּיר מִרְיוֹ

יד נעלמה
אין לה עם מי למחוא כף
עונה על הכל

טבעת דמים
הרי את

יערות הדבש
סבוני סבבוני
ולא אמילם

מלאך המוות
יחזור אליי בתשובה
כן, עכשיו באים

מה פה קורה פה
יענה מפקפקת
מטילה ספק

יַעֲרָה הִיא הַיַּעַר
עֲבוֹתָה וּמְסוּקֶסֶת
יוֹנֶקֶת אֶת חָלָל נִקְבִּיוּתַה
מִפִּטְמֵי שוֹרְשֵיהָ

יער מאוהב
לבו נועץ בסלע
מכה ומשריש

עד שוך הסער
יער נתלש מעלי
נערם תחתי

בְּכַפּוֹת רַגְלַי אֲנִי צוֹבֵט בְּמוֹתְנֵי הַחוֹל
מִתְגָּרֶה בִּלְשוֹנוֹת הַמַּיִם הָעוֹגְבִים
וּמַזְמִין אֶת הָאוֹפֶק לְנַשֵּׁק אֶת שְפָתַי
כִּי לֹא נָבוֹא

יָרֵחַ עוֹלֵה
מַלְבִּין פַּס חֶלְקַת מַיִם
בְּכֶסֶף מָלֵא

מקדים בשקיעה
אף מתאחר בזריחה
כה קצר היום

יָשָׁר לַפָּנִים
בְּאָדוֹם יָרוֹק צָהוֹב
אֶגְרוֹפַן רְחוֹב

שֶׁבֶר הַחֲלוֹם
יוֹם אָחֵר לְהִתְעוֹרֵר
מְהַמְּצִיאוּת

יוֹם הַחִיזוּר וְהַחִיזוּק
יוֹם הַחִיבּוּר וְהַחִיבּוּק
יוֹם הַיַּחַד וְהַלְּחוּד
יוֹם צִמּוּד הַזּוּגוֹת לַמִּין הַלֹּא לָכוּד

זריחה אדומה
יום מעלה על פני
את סומק לבי

יוֹשֵׁב עַל אַסְלָה
צוֹבֵעַ עַצְמִי צָהוֹב
יוֹרֵד בַּמַּיִם

בכל ערב לפני השינה
עפר מכין וטורח
הוא מסדר את המיטה
מיישר את הסדין
ומותח ואחר כך
הוא מתיישב
או נשכב וסתם חושב
ומחכה לירח

יוּלִי אוֹגוּסְטְשְטֶיְין
צְנִינִים בְּעֵין הַלִּיכּוּד
לָהִיט לְאִיבּוּד

שְהַגִלְגוּל הוּא חִיזָיוֹן בַּדֶּרֶך אֶל הַדַּעַת
הַקִיבָּעוֹן הוּא הַמוּפַע שֶׁל רַעֲיוֹן עִיוְועִים
וַאֲנִי עָטוּף מִדַּי

צחוקה של אשה
סגולה לחיי עדן,
אין בו גיהינום

המתאים שורד
כשצפוף בחפיסה
נטרפים קלפים

אֲנִי מוֹצֶצֶת עַד לְשַׁד
בְּרֶגֶשׁ חַף מִנִיקוֹטִין
כִּמְעַט סִיגָר שֶׁאֵין בּוֹ לֶהָבָה

כבר שבוע
משתוללת הנירוונה שלי
ביערות הכרמל

כְּבָר הָיְיתָה לִי
אָבְדָה לִי
חָזְרָה לִי וְשָׁבָה

כמו יין ישן
משתבח האתמול
בייקבי הזמן

כלל בעסקים
רק תלמידים נכשלים
הם מורים טובים

הַסְּטָטִיסְטִיקָה
כְּמוֹ אֶת גּוּגְל לְמָזָל
קְוַואנְט לְכָל שׁוֹטֶה

כְּשֶׁאֲנִי נוֹגֵעַ
יָחֵף לִי בְּכַף הַיָּד
יָחֵף לִי גַּם בֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהַ

כְּתֻובָּה בַּקְּלָפִים
יַהֲלוֹם כּוֹבֵשׁ תִּלְתָּן
וְכַלָּה חָתָן

הָאָדָם לִפְנֵי שֶׁהוּא נֶעֱלָם בַּחוֹר הַשָּׁחוֹר
מַקְרִין אֶת שְׁאֵרִית אַהֲבָתוֹ לָעוֹלָם
כִּי יֵשׁ מְחִיר לִמְהִירוּת הָאוֹר
כָּך לָמַדְנוּ

איזו מלה שרויה היא מאוהב
טבולה לה בשילייה מחבקת
שקועה לה בתנוחה עוברית

גלגל המזל
כיף התקווה הטובה
מגלן עולם

הוּא מוּנָע מְהַאֶגוֹ
מְגַלֵּה אִישׁ הַאֶגוֹ
עַל הַאִישׁ עִם הַאֶגוֹ

זֶה יוֹדֶה בִּי רֵה
וְזֶה יוֹרֶה בִּי דוֹ

כֶּלֶא הִיגָיוֹן
הַסּוֹהֵר הַנִּיסָיוֹן
הָאַסִּיר דִּמְיוֹן

כמה צל צריך אדם,
כף תמר אחת פרושה
היא לו סוכת שלומו, כרית מראשותיו ומשענת גוו

כתב רכילאי
אין רגליים לדבר
ברווז עיתולעי

קָפַצְתִּי עַל הַמְּלוּכָה
כִּי הָיִיתִי מַמְלַכְתִּי

נִשְׁכָּבְתִי עַל הַמַּלְכָּה
כִּי אַתְּ מַלְכָּתִי

טְלַאי מְשָׁכְפֵּל טְלַאי
בְּלַאי מְשָּׁכְפֵּל בְּלַאי בִּבְלַאי
כָּך עַד גְּמָר הַמְלָאי

ככה צב הזמן
לא הקדמתי את זמני
כבר לא אחרתי

כל ערכת חירום
רצוי שתהיה בה
גם זריקת עידוד

מִלַּיְלָה רָקוּעַ שָׁמַיִם שְחֹורִים
שָׁלְחוּ לִי שְׁמָשׁוֹת שֶגָּוְועוּ
בְּקוֹד שֶׁל נִיצוֹצוֹת רָפִים
הוֹדָעַת אֱמֶת

כל צד מייחל
שהשופט יכשל
אך לטובתו

יָדַיִיך בְּעוֹרְלַת עוֹרִי קַו חַיִּים נוֹגֵעַ
כָּרִית בְּכָפִּית
צַמָּה בְּצַמָּה

כָּרִים הַשִּׁיר וְרַב יִצְרוֹ לַמְשׁוֹרֵר בְּסוֹדוֹתַיו
פִּינוֹת הַחֵן שֶׁבּוֹ
גִינוֹת חָמוּדוֹתַיו

לִגְזָרַיו
אוֹ לְגוּפוֹ

מְאוֹתָה קִנְאָה בּוֹעֶרֶת לְיַם הַמִשְאֲלוֹת
שֶּׁהָיִיתִי מְאָחֵל לָהּ מוֹת נְשִׁיקָה
מְצַלְצֶלֶת

זֶה מִכְּבָר אֲנִי חָשׁ
שֶׁאֲנִי מַעְתִּיק אֶת כּוּלִי מֵחָדָשׁ

אֵינֶנִּי חַת, אֵינִי חָרֵד
שְעֵדוּתֵינוּ שְׁנֵינוּ עַל אוֹתוֹ מַדָּף
פּוֹזִיטְרִיפְּ וְנֶגַטְרִיפְּ שֶׁל אֱמוּנוֹת זָרוֹת
בְּמִטְעָנִים מְנוּגָדִים

לְאֵם וְעוֹלָל
צַעֲצוּעַ מְשׁוּכְלָל
אַבָּא מְטוּרְלָל

יָרוֹק שָׁאַל יָרוֹק נִישָא בָּרוּחַ
אָדוֹם שָׁאַל אָדוֹם נָשוּא עַל מַיִם
לְאָן הוֹלְכִים הֶעָלִים הַצְהוּבִים
הִיא שָאֲלָה מִנַיִין

דְּרוּשִׁים
אֱלוֹהִים

שְׁלוֹשָׁה

לְהַשְׁכִּיבֵך עַל הַגַּב קִיפּוֹדֶת
וּלְלַטֵף אֶת בִּטְנֵך הוּא קָם
לַהֲפוֹך בָּך וּלְפַתוֹת

מועל יד ולב
למלל הימנון גבורות
ולהצדיע

עַיִן בְּעַיִן
פּוֹזֶלֶת חַמְסַה-חַמְסַה
בְּלִי מַזָּל הָרַע

שִיא הָהַצְלָחָה
לִהְיוֹת נִיצָב רִאשׁוֹן
בַּמַּעֲרָכָה

בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה
לִטְמוֹן יַד בַּצַּלָּחַת
אֵיזוֹ עֲרֵימָה

ליישני עפר
בלי סדין שמיכה וכר
שלט פה נקבר

מתייל דק
של פתיל יקום
שזור בשניים
בגוף נורה
על התקרה
בריק שמים
אורה ליבת אהבתי
נשמת אפיים

מפעל המזל מגוייס לפיקוד העורף בצו
המספר הנוסף הוא 8, אגב,
לידיעת הטפשות והרשע

לקנות את האישה שלך בכסף מלא
מהדורה ראשונה
בלי פתק החלפה
בקופה

לִתְשוּקָתֵך הַנִדְרֶכֶת
קֶשֶׁת אָהֲבָתִי מְשׁוּכָה לְאָחוֹר
וְתָאֲוָותִי נִבְלַעַת בָּהּ
וּמִתְעָצֶמֶת

טיסת רגשות
לב ממריא לשום מקום
חרדת נחיתות

כוח משיכה
תעוקה כפויית רגש
נפילה חופשית

בְּבֵית הָחוֹלִי הַזֶּה
הִיא מְלַמֶּדֶת אוֹתִי לְרַפֵּא פִּצְעֵי אַהֲבָה
בְּתַחְבּוֹשוֹת סֶקְס

אֲנִי רֶחֶם מִשְׁאֲלוֹת בִּדְמָמָה כּוֹרַעַת
אַתְּ בָּצִיר קֵיסָרִי
וְאַתֶּם בְּמֶלְקָחָיים שׁוֹלְפִים
אֶת רֹאשׁ חַיַּי מִבִּפְנִים הַחוּצָה

בַּלֵּב הָאוֹהֵב אֵין פַּחַד מְאַבֵּד
וְהוּא נוֹרָא וְנִפְלָא גַּם יַחַד

דָּקוֹתָיִים חָמֵשׁ
פַּעֲמָיִים תְּרֵיסָר
שֶׁל אוֹשֶׁר צָרוּף

לַגֶּבֶר תַּחַת הַמִיטָה וְהַגֶּבֶר מֵעָלֶיהָ
הַנּוֹעָדִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם

נָשִׁית עִם מַזָּל הִיא חָלוֹמָנְיָה
גָּבְרִית עִם חֲלוֹם הִיא מָזָלוֹמָנְיָה
וּשְׁתֵיהֶן הַסִּימֶטְרִיָה שֶׁל חַיַּי

גֶּבֶר מְלַקֵּט
אִשָּׁה בּוֹ הַצַּיֶּידֶת
לַיְלָה מְלַהֵט

שֶׁבַע שְׁנוֹת אֲפִיקוֹמַן מְגֵירָה
בְּמִשְמוֹרֶת שִׁירָה
שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת אַחֲרוֹנוֹת
שֶׁל שִיגְיוֹן נְעוּרִים לִפְנֵי שִיכְחָה

זֶה הַמַּצָּב יֹאמַר הַיּוֹם
לַעֲמוֹד וְלָשֶׁבֶת יַגִּיד הַזְּמָן
לְטַאְטֵא שְׁאֵרִיּוֹת מִילִים
מְהַרִיצְפָּה הַקְּרוֹבָה

לעג לאומר
גדשה סאת הרוח
מוץ קל וחומר

בְּחֲצַר אַחֲרִיתִי, חמש אבני ילדות נֶעֱרָמוֹת לְגַל-עֵד
עָדִיף שֶׁאֶהְיֶה
וְעַל מַצֶּבֶת עֲבָרִי נֶחְרַט וְהוֹלֵך
מוּטָב שְאֶחְדוֹל

הוא חבל הטבור שלי
כרוך על צווארי
הדוק מדי

חֻוּלְשׁוֹתַי נוֹגְעוֹת בְּחֻוּלְשׁוֹתַיִך
יָמִין בְּיָמִין אַחַת לְאַחַת
שִּׁוְועַת אֶצְבָּעוֹת יְתוֹמוֹת
לָגַעַת

מִי שֶׁנְשִׁיקַתָּהּ חִיבּוּקָהּ חִיוּכָהּ
הֱשִׁיבוֹ אֶת זְמַנִּי לְאָחוֹר
לָהּ אֲנִי חַיָּיב אֶת הַשְּׁתִיקָה

צ'חצ'חים בונבון
לפלפים בכפכפים
צחצחות לשון

שמועה עסיסית
לשון נופל על לשון
לזות שפתיים

לֹא אֲנִי חֲצִי
אִם אֲנִי נִרְאֶה קָטוּם
הַרְאִי שָתוּם

אֵיך מְקִימִים אֲנָשִׁים אַהֲבָה מְאֵפְרָהּ
בְּעֵין מִי מִמֶּנּוּ עַל רְמִיָּיה תְּכַסֶּה
דִּימְעָה רְטִיָּיה

לֹא אִיחַלְתִי לְעַצְמִי
לֹא אֶת הַסּוֹד וְלֹא עוֹד
בִּקְצֵה הַלָּשׁוֹן
לְהִתְנַשֶׁק עִם פִּיטְמַת לִבֵּך
וְצֶמֶד עָגְבוֹתָיו

לֹא הוֹלֵך עִם שִׁיר בַּכִּיס
שֶׁלּא יָקוּם בִּי וְלֹא יְפוֹרֵר

לא חלום הוא זה
להתעורר אליך
מהמציאות

עַד שֶׁבָּאתִי
עַד שֶׁבָּאת

לְהֵבְהֵר הַתְּמוּנָה -
לֹא נוֹשֵא וְנָשוּא
כָּך אֲנַחְנוּ בִּשְׁנֵינוּ

אבוד מכל אדם, הוא זה
אשר יאחז בו המלאך
לבל יסוב אחור

הָיִיתִי חוֹרֵץ וְחוֹרֵט
הָיִיתִי כּוֹרֵת וְתוֹלֵש וּמוֹרֵט

הָיִיתִי

תִּהְיֶה הַמִּלָּה הָאַחַת מֵעַל שְׁמִי
לֹא זַל לֹא זַלְזַל

לו יהי אני
הרצון מלפניך
בזרועותיך

לוּ כָּל הַטוֹרְפִים
מַכִּים עַל חֵטְא הָהֶרֶג
מִי הָיָה אַרְיֵה

לוּ פָּסַעְתִי אֲנִי לְפָנַיִיך
לוֹ רָאִית אֶת שְרָאִיתִי אֲנִי
הָיָה אָז לִיבֵּך נוֹקֵף וּמַחְסִיר

עִם חוֹפֶן רְגָעִים בַּיָּד
לְשַמְטַם אֶחָד אֶחָד
חֲלוּלִים רֵיקִים וּמְבוּזְבָּזִים
כְּמוֹ שֶׁהָיוּ וּבָאוּ

לו שתי משאלות
וותר על כל מה שיש
בקש אהבה

על דעת המקום
ועל דעת הזמן
אני כאן
לעשות לביתי
לסרסר את בתי
בחדר מלון
לפקוד עוון
אבות על בנות
ולשכוח מעדן חלון

עורך הסדר
כבר

כְּשֶמָוֶות אֵינוֹ בְּעָיָה, חַיִּים אֵינָם פִּתְרוֹן
וּמִי שֶחָלְמָה בְּשִידוּר חַי וּמֵתָהּ לָמוּת
מִי שֶאַהֲבָתָהּ הָרְתָה לָהּ בְּתוּלִים וְחֲלוֹן

מנת פואה גרה
לפום צערא אגרא
מעלה גרה

כְּשֶהָיוּ רַק מִלִּים
וְאָבַד פַּעַם נְקִיפוֹת לֵב וּמְגִּינַּת רוּחַ
שָׁאַלְתִּי מַהִי אַחֲרִית
וְעַל מָה הָהַלְוָויָידָה