| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 
 
   זֹאת הַיְּצִירָהבְּהֶחְלֵט כְּבָר לֹא גְּמוּרָה
 כָּאוֹס הַשִּׁירָה
 
 
 
 | 
 מִמְּרוֹם הֶעָנָףצִיפּוֹר שִׁיר מְצַיֶיצֶת
 טְווִיט אִימְרוֹת כָּנָף
 
 | 
 | וְעִם קְצָת פָּחוֹת לָשׁוֹן הִיא רְחוֹב שֶׁל שִׁיר אֶחָד
 one way street of love
 
 | 
 | אִשָּׁה לְכָל נָמֵללְהִתְאַהֵב בָּך נוֹאֲשוֹת
 לִמְצוֹא אוֹתָך הַנְטוּשָה
 בְּמוֹעֲדוֹן "נָשִׁים-נְשׁוֹת"
 
 | 
 | "אחי, אני איתך - גג, עוד שעה ורבעה-"WAZE" אומר שזה יקח בין שש שעות לשבע"
 
 | 
 | אֱהוֹב אוֹתָהּ גַּם אִם הִיא לֹא אוֹהֶבֶת
 עֲזוֹב אוֹתָהּ
 גַּם אִם הִיא לֹא רוֹצָה
 
 | 
 | הָיֹה הָיָה הֲלֹא הָיָה
 שְהִתְפּוֹצֵץ בְּאַהֲבָה לְ
 רְסִיסֵי אִשָּׁה רַבִּים
 שֶׁאַתְּ
 
 | 
 | חברי למיתהמהראש עד צוואר
 מזוין באמת,
 החבר
 
 | 
 | אמת עירומהיפה אל מול הראי
 בזכות השקר
 
 | 
 | אגף חקירותמפלג הונאה עצמית
 מדור רכילות
 
 | 
 | אדוני אחדתחת כל עץ רענן
 נחמן מאומן
 
 | 
 | אהבות חיישתיים מן האלוהי
 אמן ואמן
 
 | 
 | לִלְמוֹד לְאֱהוֹבזֶה כְּמוֹ לִלְמוֹד לִנְשוֹם
 מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה פָּשׁוּט
 מִי שֶׁמֵּנַסֵה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא אֶפְשָׁרִי
 
 | 
 | יום הכי פוריםשמח ומבדח
 לא כל יום מתים
 
 | 
 | אלכסון רחובאור זרזיפי מטפטף
 צהוב ורטוב
 
 | 
 | אֲלוּפִים בְּמִילמִיְמֵי הָחוֹר בַּגְּרוּשׁ
 לֹא שָׁוִוים בְּמִיל
 
 | 
 | "אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָך"גַּם כָּך הוּא צֵירוּף הֲבָרוֹת לֵילִי
 שְיוֹמִי אֵינוֹ סוֹבֵל
 
 | 
 | מוֹשֵׁל בַּמָּשָׁלאֲנִי אֲשָׁקֵם אוֹתְךָ
 מָשׁוּל לַנִּמְשָּׁל
 
 | 
 | אִימְרַת הַפְּנִינָהאֲנִי אֲשָׁקֵם אוֹתְךָ
 מָשָׁל וּשְׁנִינָה
 
 | 
 | אֲנִי בֶּן בְּרִיתוֹ הֶעָרֵל שֶל הָדַף הַלָבָןבִּבְדִידוּתוֹ
 אֶת זֹאת כָּתַבְתִּי עַל פִּיסַת עוֹלָמִי
 קִימַטְתִי כִּידַרְתִי קָבַרְתִּי
 
 | 
 | אֲנִי הַפָּמָלְיָה שֶׁל עָמָלְיָה ורוצה להיות כל עוֹלָמָהבַּפָּמָלְיָה שֶׁל עָמָלְיָה היא עוֹלָמִי וַאֲנִי לה בָמָה
 שֶדוֹן בְּהִילוּלַת אָדוֹן, מֶלְצַר הַתַקְרִיב וְהַיַּיִן
 
 | 
 | אני הזין המעופףאני זרג-על מכונף
 לא איזה מאצ'ו-זין מגולף
 מזויף, מתייפייף,
 
 | 
 | וַאֲנִי הַקָּטָןסוֹד גָּדוֹל אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ עִימִי
 ש-ֶאֵת הַכֹּל יֵשׁ לְנַסֵּחַ
 כְּפוּנְקְצְיַה שֶׁל הַזְּמָן
 
 | 
 | אני האניהעני מכל מעש
 נרעש ונפחד
 
 | 
 | אֲנִי הוּא שֵׁם זְמַנִּי לְצֶלֶם אוֹבְדַנִּי הַנֶּחְפָּז לְהוֹצִיא
 אֶת הַטְּרָגֶדְיָה הָאִישִית שֶׁלִּי לַרְחוֹבוֹת
 
 | 
 | די בארץ הגטו שלנוארץ מוזיאון שוועת הניצולים
 די לי להשקיף בצנצנות
 לקרוא בפורמלין
 
 | 
 | קָשׁ וּגְבָבָה הוּאהָחַרַא שֶׁלָּך
 וְסָךְ כִּישׁוּרַיִךְ כַּיּוֹצֶרֶת
 
 | 
 | רובה פולט בעיוורון.  אני שואל אתכם
 תגידו מי ההדק
 
 | 
 | בחלוק נקמתיבמעיל שגעוני
 ובכפת בושתי
 אני מאמין
 
 | 
 | אֲנִי סוֹפֵר סְּתָםחוֹרֵץ מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן
 שׁוֹמֵר הָחוֹתָם
 
 | 
 | אנחנו מדבריםאנחנו אבודים
 מעבר לרגש השווה
 מתחלפים ביניהם
 
 | 
 | "אנוכי-אנוכי" עונה ההד -
 אחד לאחד
 ואחד לאיד
 
 | 
 | אֲרִיאֵל שָׁרוֹןתִּנְשֶמֶת לֹא עַצְמוֹנִית
 אֵין חַיָּה כָּזֹאת
 
 | 
 | עם קלף אחריותנשיקה וזה עובר
 ארון מזוזה
 
 | 
 | אִיכְס בָּרִיבּוּעַעַזָּה הַמְּעוּקֶבֶת
 וּמְרוּכֶּבֶת
 
 | 
 | אִינְדִיבִידוּאַלאֲנִי אֲנִי וַאֲנִי
 אוֹתוֹ פֶּרְסוֹנַאל
 
 | 
 | באודם אספרגר על פני קשת האוטיזםאומנותי סתומה
 חלל התערוכה מבוך חידות
 
 | 
 | ואני דימיתישחלב הוא
 ושתיתי
 
 חייכתי לחלב
 
 | 
 | כִּי אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלָּך בָּלַעְתִי בֵּינָתַיִים
 וְאֶת שֶׁלִּי אֶת מַסְתִּירָה
 מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן
 
 | 
 | אישי הקטן כועס אלוהיםבכפות רגליו הוא בוטש ורוקע
 מטיח כוכבים זה בזה
 ומעלם באבק
 
 | 
 | שִיגֲעוֹן זְמַנִּיאִשָּׁה חָנְטָה פַּגֶּיהָ
 עָלֵה תְּאֵנָה
 
 | 
 | מי שיבקיע מתמרפק ברחבה
 לא בועט קרן
 
 | 
 | וּכְמִי שְחַיַיב לְעַצְמוֹ אֶת עֲתִידִיהַהוֹוֶה הוּא לִי מוֹעֵד אַחֲרוֹן לְתַשְׁלוּם הַאֲגְרָה
 לְדִידִי
 
 | 
 | ממציא תנוחה נכונהבמעלות קדושים
 וטהורים של השכנה
 אשת רחמים
 
 | 
 | שומו שמייםאיש מוכה בסנוורים
 שמש העמים
 
 | 
 | איש עשיר מדיינחוג יום הולדתו
 וגם יום מותו.
 
 | 
 | אדם בן בלי גילאיש עם רצף תודעה
 עומד בזמנים
 
 | 
 | אִי יָרֵחַ אוֹ גָּן נֵר דּוֹלֵק אוֹ חַלּוֹן
 אִי לָאִי אוֹר רִאשׁוֹן
 אִי שֵׁנִי
 
 | 
 | אין לי כוונה  והחיים יפים לי
 ללא מאמץ
 
 | 
 | אם יש בקייםעוד כמוני בעולם
 איפה הם כולם
 
 | 
 | המוות על תנאיאם יש חיים אחרים
 ממה נפשך
 
 | 
 | אם רק אעמודאכפת לי עם מטריייה
 גשם אחולל
 
 | 
 | אֲנִי שֶעֲנָדְתִי לָהּ אֶת שְׁעוֹן הַעֱצֶר שֶׁל חַיֶּיהָ
 בְּהִיוַולְדִי
 
 | 
 | אִשָּׁה אַחַת תְּהוֹם אַחַת הִיא הֶמְשֵכוֹ שֶׁל הַקָּצֶה
 
 | 
 | דֶּרֶך הַצֶּדֶק בַּאֱמֶתכְּדֶרֶך גֶּבֶר בְּאִשָׁה
 שַלְמוֹנֵי חֲסָדָיו
 
 | 
 | אִשָּׁה עֶשֶׁת אֵשׁכָּזֹאת רְאֵה וְקָדֵשׁ
 לִקְרִיאַת "יֵשׁ-יֵשׁ"
 
 | 
 | אִשָּׁה רוֹוַחַתפּוֹשֶטֶת בַּד וְכַפְתוֹר
 דִיוָוה פּוֹרַחַת
 
 | 
 | העולם הבאגעגועי לעצמי
 עברי פי פחת
 
 | 
 | אֵהוּדֵי בָּרָקאָנָרְכִיסְט עָמוֹק כִּיסִים
 עַל הַמִּתְרַסִים
 
 | 
 | הָרֹאשׁ רוֹצֶה שֶׁאֲדַבֵּרהַלֵּב שְׁשֶׁקֶט יִשָׁמֵר
 וְהַדִּיבּוּר שֶׁיִּשָּׁאֵר חוֹשֵׁב
 וְלֹא אוֹמֵר
 
 | 
 | מכל העמיםברוך אתה אדוניי
 באת לקלל
 
 | 
 | אֵיך הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי רוֹחָה' אֵיךעִם תְּשׁוּקָה מִזְרָחִית
 בְּטַעַם שֶׁל אֵבָרֵי גּוּף
 שֶׁסַע נוֹפֶת וְצוּף בְּשָׁגַעַת
 
 | 
 | בחרי לעצמך את היום הכי טוב בקופסה תמיד את בוקרו של היום היפה ביותר
 משכי את הקלף הגבוה בכל חפיסה
 
 | 
 | אצלנו בחבר'ה, נשים וגבריםרובנו ידענו את עושר,
 וכולנו יצאו מאיתה מספרים
 שאצלה לא תמצא את האושר
 
 | 
 | לא חלום הוא זהלהתעורר אליך
 מהמציאות
 
 | 
 | פְּרִיט לְאֲסְפָנִיםפִּתְקֵי מֶרֶצ לְבָנִים
 אֵין יוֹתֵר שְׁפָנִים
 
 | 
 | אֶפֶס מְאוּפַּסאֵין סוֹף עָגוֹל וּמוּשְלַם
 אֶחָד וְיָחִיד
 
 | 
 | אַבָּא בִּיבִּי גֶּבֶר-גֶּבֶראֵין כָּמוֹהוּ גֶּבֶר
 אַבָּא בִּיבִּי מִתְחַזֵּק
 וְהוּא הַרְבֵּה מֵעֵבֶר
 
 | 
 | אֵין כִּינוֹר גָּדוֹלבְּתוֹרַת הַמֵּיתָרִים
 אֵין וְזֶה הַכֹּול
 
 | 
 | אז אין דבר, אני אמשיךלהיות עצוב, משום
 שלכולם כבר יש הכל
 ורק לי אין עוד כלום !...
 
 | 
 | אֲנִי מִתְעַלֵּל בַּמִּילִים וַיּוֹצֵא מְבָרֵךמוֹעִיל בְּטוּבִי וַיּוֹצֵא מְקַלֵּל
 מַעֲלִיב וּמִתְחַרְיֵין
 
 | 
 | שִׁיר הַמַּעֲלוֹתאֵין מִיטָה פְנוּיָה בִּסְדוֹם
 גַּם בְּ"אֵשֶׁת לוֹט"
 
 | 
 | אין עוד כמוניראש וראשון לעולם
 איפה הסולם
 
 | 
 | בדל שכנות טובהשוות פרס נובלס לשלווה
 שכונת התקווה
 
 | 
 | אֶרֶץ בְּאָדוֹםאֵין מִיטָה פְנוּיָה בִּסְדוֹם
 הַבָּרִיא  ייִדּוֹם
 
 | 
 | כתב רכילאיאין רגליים לדבר
 ברווז עיתולעי
 
 | 
 | אין שניים סיניםזו מידה קטנה מדי
 תחת גודל פלאנק
 
 | 
 | הָיִית נוֹתֶנֶת לוֹ לִפְרוֹח אֶל חָלָל הַחֶדֶרנֶחְבַּט אֶל מוּל הַחַלּוֹנוֹת
 נִתְקַל בִּמְאָוְורְרֵי הַתִּקְרָה
 
 | 
 | אין תער כה חדאלו שולי הדברים
 והכל אחד
 
 | 
 | איפה הכסףהבוחר רץ לקופה
 אולי יש עתיד
 
 | 
 | אלו הבנים שלי, אלו הבניםשבוחרים לעצמם סלולרי
 חכם גדול מכדי לשקוע
 בנופלו לאסלה
 
 | 
 | אֵל נָכוֹןהַמְצֵא לִי אַהֲבָה נָכוֹנָה
 אֲנִי לֹא בּוֹעֶרֶת
 
 | 
 | הבל גופך, אשהיעלה כנחש בכדי
 וישופני על פי
 ויקישני חידה
 
 | 
 | נָשִׁית עִם מַזָּל הִיא חָלוֹמָנְיָהגָּבְרִית עִם חֲלוֹם הִיא מָזָלוֹמָנְיָה
 וּשְׁתֵיהֶן הַסִּימֶטְרִיָה שֶׁל חַיַּי
 
 | 
 | שִׁיר בְּהִיוַוצְרוֹאִם אֵינוֹ בּוֹרֵא עוֹלָם
 אוֹי לוֹ לְיוֹצְרוֹ
 
 | 
 | קָנֶה מְצוֹדֵדאֶל אִישָּׁה מְצוֹדֶדֶת
 אֵשׁ לְבוֹדֶדֶת
 
 | 
 | אבן קוראת לי שיכור כשאני ניגף בהקיר צורח אידיוט ואני מתנצל
 
 | 
 | יָשָׁר לַפָּנִיםבְּאָדוֹם יָרוֹק צָהוֹב
 אֶגְרוֹפַן רְחוֹב
 
 | 
 | שֵׁם לֹא תִּתֵּן בּוֹוְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ
 אֲנִי הוּא אֶגֹּו
 
 | 
 | מֹשֶׁה בַּתֵּיבָהאֶלִיק נוֹלַד מִן הַיָּם
 שָׁמִיר וָשָׁיִט
 
 | 
 | אלף נשים מקושטותעל מובייל
 מנופפות בדקיקותן
 אלף נשים
 באלבום שורשים
 צעיפים על פניהן
 בצחוקן
 
 | 
 | תעלות בלאומילךאלף מחילות חמס
 מינהר שגיונות
 
 | 
 | אֶלֶף סוֹבְלָנוּתאֶפֶס מִשְחֲקֵי דָּמִים
 אַחֲרִית יָמִים
 
 | 
 | לֹא תּוֹדָה הַיּוֹםאֶתְמוֹל עוֹד הָיָה זֶה
 יוֹם תּוֹדָה בְּהֶחְלֵט
 
 | 
 | הָאִישׁ אַגָּדָהאֶצְלוֹ מִילָה זֶה מִילָה
 דָה לִיבֶּרְמַן דָה
 
 | 
 | בֵּין חָרְטוֹם לְיַרְכְּתַיִיךעוֹמֵד לִי וּבוֹחֵן
 סוּסוֹן יָם וְעָנָנָה
 חוֹזֵה בָּך נַעַה נַדַה
 
 | 
 | כווץ שפתייםהטה לחי אל לחי
 ארך אפיים
 
 | 
 | אִימַצְתִּי וָורְיָאנְטאֶתִּיקַה פּוּנְדְקָאִית
 אֲנִי עָוָורְיָאנְט
 
 | 
 | לְאֶתִּיקָה שְׁמֶתִּיקָה יֵשׁ תּוֹכְנִית חַיִּיםלִחְיוֹת עִם פָּרָדוֹקְס
 לְהִשְׁתַּגֵּעַ עַל קוֹמְפְּלֶקְס
 
 | 
 | אַבָּא בָּגַד אַבָּא בָּגַד
 אַבָּא אַבָּגַדַּה
 
 | 
 | יַחַד עִם המילים הַתְקוּעוֹת לָך בְּגָרוֹן וְלֹא יוֹצְאוֹתנִרְאֶה שִילוּב הַיָדַיִים הַמְהוּדָק אֶל חָזֵך כְּמוֹ
 הַתְחָלָה שֶׁל תִּירְגוֹלֶת הָיְימְלִיך שְבְּסוֹפַה
 
 | 
 | אגדה חיה רוב הבל יופי וחן
 בזהות בדייה
 
 | 
 | אהבת בוסרעוד לפני הראשונה
 כבר מכה שנית
 
 | 
 | היא לוחמת חופשובשפה פרטיזנית גבוהה
 לנשק ולסגת זה לומר
 "אני אוהבת אותך, יעד מבוצר"
 
 | 
 | נשים נשיםרובן מסוממות באהבת אם
 והשאר שתויות
 
 | 
 | בסימטאות הסנווריםאור סלונים ניתז ברשף
 ניבים נוגסים בפנסים
 והמאדאם
 מושחת את חודם
 בצבע דם
 
 | 
 | לעת ערב בסוף החוםתישפע עלי אהבתך שחורה
 עם קשת אורה וצמה על העורף
 קרירה משיפול מערב
 
 | 
 | לצייר אותךהכל בכל מכחול כל
 משוך אהבה
 
 | 
 | דלילה ושמשוןאהבה בשדה קוצים
 חרול וקימשון
 
 | 
 | אַהֲבָה הִיא זְכוּתלִקְבּוֹעַ לְעַצְמֵנוּ
 אֲחוּזֵי נָכוּת
 
 | 
 | אחרי ניטשהאין אלוהים להרוג
 יש פילוסופיה
 
 | 
 | בְּלֵכְתְּךָ אֵלֵי מוֹתְךָעַל עֶרֶש דְּוָוי
 קְרָא "אַחֲרָי!
 אַחֲרָי! אַחֲרָי!"
 
 | 
 | אחת לעדןשנת הרחם יורדת
 עלי אדמות
 
 | 
 | סִפְרִי מְעֶשֶר עַד אֶחָד אוֹ מֵאֶחָד עַד עֶשֶר
 וְלֹא אוֹתָם דְּבָרִים יִקְרוּ
 
 | 
 | מִצְאִי יוֹם טוֹב לְהַצִּית לִי שֶׁמֶשׁ נִצְחִית בְּחַיַּיךמִצְאִי לֵיל יָרֵחַ לִהְיוֹת לִי לְנֵר הַתָּמִיד בְּגַנִּי
 
 | 
 | הן אלו מבלי עולםבלי צעיף של תמימות ליכסותה
 
 | 
 | אל קעידה שרוףדאעש עושה מערוף
 נוסרה בטירוף
 
 | 
 | אל תלך לשםברוך אתה אדוני
 מגן אברהם
 
 | 
 | אוּמָ גַּ'מִילָהאַנָּא נוּר הַסָּעוּדִית
 הָבָה נַרְגִּילָה
 
 | 
 | שִׁיר שֶׁל אַחֲרֵישְהַשְתִיקָה יָפָה לוֹ
 אֵינוֹ מַסְפִּיק שִׁיר
 
 | 
 | כי בלי תחפושתמי יבלע אותך אמא
 מי יהיה זאב
 
 | 
 | גל קטן בא לחבקאת הארמון בחול
 וכך -
 
 | 
 | אַרְצָן וְחוּצָןמַרְעִיפִים עַל חֲטוּפִים
 דֶּלֶק וְחַמְצָן
 
 | 
 | נִדְרָשְתִּי לְבַקֵּשׁ וְלַחֲזוֹר וּלְבַקֵּשׁלְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ בְּבֵית הַדִּין הָרַבָּנִי
 עָשִיתִי אֶת זֶה יָפֶה וְגוֹרַשְנוּ
 מִגַּן הָעֵדֶן שֶׁל רֹאשׁ הַתּוֹר
 
 | 
 | אַתְּ בְּגוּף שֵׁנִי קִנְיָינֵך הָרוּחָנִי
 שֶׁלִּי וַאֲנִי
 
 | 
 | הָאוֹר לְמַטָּה מְחַכֶּהבִּרְחוֹב לְאָן פִּינַת הַשַּׁחַר
 צִבְעוֹ שָׁחוֹר וְהוּא מַכֵּה
 בַּעֲמוּדִים אֶת צְלָלִיתוֹ
 
 | 
 | אָבַד הַכֶּלַחפִּיטְמַת לִימוֹן וַפֶּלַח
 גַּרְגֵּר מֵי מֶלַח
 
 | 
 | אֶת דַיָילוֹת הַגְּבָהִים שֶׁלִּי הַמִתְמַזְמְזוֹת עִם רוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
 בְּחֶנֶק אֲוִיר דָּלִיל וּבְעוֹנֶג נִשְׁלַט אֲנִי שׁוֹאֵל
 
 | 
 | הַחֶלֶב נָטָףהַפְּתִיל עוֹד נִשְרָף
 לֶאֱסוֹף אֵשׁ כָּבָה
 
 | 
 | רצחת אותיזה לא צחוק
 
 רצחת, ועלייך
 לשלם עבור הקבר שלי -
 
 | 
 | מְהַמָצוּי אֶל הָרָצוּימְהַשָלֵם אֶל הָחָצוּי
 לְמָזָלִי אֲנִי תָּלוּשׁ מְהֵקְשֵרִי
 
 | 
 | הוא מחכה למטה, כאן,באוטו הלבן,
 באוטו הבריאות
 
 | 
 | סוף טוב הכל טובאמרו מתים ממני
 כולם חכמים
 
 | 
 | ידעתי עד מה כמהה ריקנותו למלאה במליםכמה התאוותה ערבתו לכסותה בישימון
 תמהתי מה קוראים האנשים באותיות הנשמה שלו
 
 ואיך מוצאים הם את קולם בשירת השיממון הזו
 
 | 
 | אָמְרוּ רַבָּנָןשֶׁכָּל שֵׁם הוּא שֵׁם הַשֵּׁם
 כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר
 
 | 
 | אמרת שאת נוסעתלראות עולם ולא חוזרת
 וצחקת
 
 | 
 | עיני העצומה צרה בךכך,
 אני רוצה אותך
 
 | 
 | רֹאשׁ קֵירֵחַ עַל מוֹט צַוָוארמַרְתִּיעַ כָּל אוֹרֵב שָׁחוֹר
 (אֶת בַּעַל הַמָּקוֹר
 אֶת בַּעַל הָחֶרְמֶש)
 עֲמוֹד וְהִתְעַקֵש
 
 | 
 | יפקוד הפרפר את הפרחויצמח פורקני
 
 | 
 | אנו החיים,בדרכנו לגרדום
 מדלגים על פני השלוליות,
 פן נירטב,
 
 | 
 | אִם בָּהִסְטוֹרְיָה אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁכְתֵּב אַהֲבָהבֵּין מַלְכָּהּ וְחַשְמָן
 כָּך נִכְתָּב הָיָה יוֹם הַשִּיא בְּחַיָּי בְּיוֹמָן
 
 | 
 | אסיף החומרשיבולת לשיבולת
 יביעו עומר
 
 | 
 | אפקט הפרפרדרך חולין היא לומר
 כנפי השכינה
 
 | 
 | ארכיאולוגיהמנבאת את עברה
 סיינטולוגיה
 
 | 
 | אני דובי-דוב דו-קוטב לטוב
 פאלי-אנאלי
 
 | 
 | מְאוּתְגַר רִגְשִיתאוֹהֵב בְּמוּמוֹ אוֹהֵב
 נָכֵה וְעוֹזֵב
 
 | 
 | גיליתי לאבאשעמוק, עמוק בפנים
 הכי, הכי אני אוהב
 את אמא
 לפעמים
 
 | 
 | אוזן גרמופוןאפרכסת טלפון
 וינסנט ואן גוך פון
 
 | 
 | אוי וויי עלינוהסורים על הגדר
 אויבי אויבינו
 
 | 
 | שׁוֹד הַתּוֹעֵבָהכְּשֶׁהַזְּנוּת הִיא עֲבוֹדָה
 אוֹנֶס הוּא גְּנֵיבָה
 
 | 
 | במעיל רוכבים קיומיבתוככי קסדה קשיחה
 הנצח הוא רגש נזיל
 של תוכחה שפוכה
 
 | 
 | אִשְׁתּוֹ פִּיתוּי וּמָכְשֵפָה
 (גִילוּי)
 
 | 
 | היום יתאהב בי האור העולהובין הערביים ישק לי הצל
 עת ערב יחשק בי ירח מלא
 ובלילה יגע בי האל
 
 | 
 | חיי אות הבלקורות חיי אות קין
 אני הנבחר
 
 | 
 | מִי שֶּׁכְּבָר לֹא מְחַיֶּיכֶת אֵלַי וּבָעָתִיד תִמְנַע מִמֶּנִּי סֶקְס
 רְאִי רְאִי אוֹתִי
 אֲנִי שֶׁעַל הַקִּיר
 
 | 
 | תנורי הרחוב מפיצים אש טובה
 אדומה, בניחוח
 קפה מדרכות
 
 | 
 | על שבשבת כל הרוחות הטובות ממעלאני מדווש על חד אופן עם הפייות
 פייות צוהלות על כפות רוח
 על כפות חופנות משובות נפש במעופן
 
 | 
 | איד עם ברווז תחת בית שחיועף עלי
 אוץ לי רכילאי
 
 | 
 | אֲנַחְנוּ מְאוֹהָבִים בְּאוֹתוֹ עַמּוּד חַשְׁמַלוְאֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלֹא לִהְיוֹת
 עָלֵיהָ לְהִישָּׁאֵר מְאוֹהֶבֶת
 וְאִם אֵין בְּמִי
 
 | 
 | קומץ מגודלמצמיח עשב שוטה
 האוויל משריש
 
 | 
 | לִבִּי יוֹצֵא לַמִרְפָּסוֹת, לְסוֹדוֹתֵיהֵם הֶעָבִים לָאוֹנֶס הַמַּר שֶׁאִם הָיָה אוֹ לֹא הָיָה
 לְכָל עִנְיַין וְדָבָר אָכֵן עָבַר עַל תֵּל אָבִיב
 וּמִתַחְתַה נִקְבַּר
 
 | 
 | בְּהַתְאָמָה צִבְעֵי קוֹנְדוֹם
 
 | 
 | לַיְלָה מַכֵּהשַׁחַר פּוֹצֵעַ
 בּוֹקֶר חוֹבֵשׁ
 יוֹם מְרַפֵּא
 
 | 
 | גּוּף הָאֲסַפְסוּף זְנַב הָרוֹב הַמֵכַשְכֵּש
 אֶת פָּנָיו כּוֹבֵשׁ
 
 | 
 | בְּחֶרְמֵש חַיָּיועַד מוֹתוֹ יִקְצוֹר אָדָם
 אֶת אַחֲרִיתוֹ
 
 | 
 | אֵיפֹה הַכֶּסֶףבְּחוֹר קוּפַת יֵשׁ עָתִיד
 אוּלַי גַּם תַּפְקִיד
 
 | 
 | בימים ההם נהרו הלילות בפלגי כוכביםוהרוח נגעה בשמים בכפותיה החמות
 אהבות על החול נערמו גרגר לגרגר
 
 | 
 | הֲלָכָה פְּסוּקָהנִשְרֶכֶת שָׁלֹשׁ שָׁנִים
 נַעַל לַפָּנִים
 
 | 
 | בסיבוב פרסהמחטט הוא באפו
 בוהה ברמזור
 
 | 
 | בעינית החוק                 מראית הדמוקרטיה
 זו חזות הכול
 
 | 
 | סְמוֹטְרִיץ' בְּצַלְאֵלבְּצָלְצָל שֶׁמִתְקַלֵף
 תֵּיכֶף מְחָרֵף
 
 | 
 | בְּרֵירַת הַזּוֹנָההָרָצוֹן מִלְפָנֵיהַ
 הִיא שְׁעַת רְצוֹנָה
 
 | 
 | ביחסים הפיתגוריים האלהאנו צלע הכתר
 באלכסון הקשר
 
 | 
 | בדש הצהוב   מתנוסס טלאי התכלת
 אני יהודי
 
 | 
 | האווירה צפופההתאורה זולה
 הבדיחה שקופה
 וחוזרת חלילה
 
 | 
 | אדום או שחורשחור או אדום
 כולה תהיה שלך
 
 | 
 | קליפתי נישאתעל גלי ההצלחה
 של הטיטאניק
 
 | 
 | בָּיְיבָּיְי בָּיְי
 בָּיְי
 בָּיְי בָּיְי
 
 | 
 | בְּאֶרֶץ הַפְּלָאִים שֶׁלִּישֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַכֹּל מִכָּל
 תַּנִּין הוּא בֵּן קָטָן שֶׁל תַּן
 וּפַר הוּא בֵּן פַּרְפָּר גָּדוֹל
 
 | 
 | בגיל שמונים ויום אחדאגיע לירח
 בנמל התעופה על שם הירושימה החדשה
 אפרד מרעשם המחריש של החיים
 
 | 
 | בְּדִידוּת לֹא זָרָה לְנַפְשִׁי הֲסָרָהאִישִׁי לֹא נִישֵאת בִּלְהָבַת הָאַחֵר
 זוֹ נִשְׁמַת הַעָש
 זוֹ נִשְׁמַת הַנֵּר
 
 | 
 | גֵּרוּשׁ הַלֵּב, זָרוּת הַמַּבָּטמֶרְחַק הַנְגִיעָה, תַּעֲנִית הַדִּיבּוּר
 אֵלוּ סִימָנֵי הַגָּלוּת
 
 | 
 | מָה מַצְחִיק פֹּהעָלָה בְּקוֹלוֹ הַמָּקוֹם
 בִּנְזִיפָה וְאָשָׁם
 
 | 
 | כשידך ממלאה את כפי בירךאני אז עוצם את עיני
 מחייך
 מגשש ויורד בדרך ידך
 והולך
 
 | 
 | זכור ושמור על זכות הציבור לנעור
 "אני לא חמור"
 
 | 
 | הַקְלֵק בּוֹ וּנְצוֹר מְהִירוּת לֹא הוֹרֶגֶת
 רַק הַמַעֲצוֹר
 
 | 
 | בְּטַבַּעַת סָנְטוּרִינִי בְּיָם סַפִּירִים
 בְּעֵינָהּ הַכְּחוּלָה
 
 | 
 | בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָטוּ שָׁמַיִם יָגוֹןנֶעֱטְפוּ בְּטַבּוּרָם וְחָפוּ
 
 | 
 | קברו אותו בין חמש לשבע,העיקר שקברו
 
 החיים עברו על פני ארונו
 העיקר שעברו
 
 | 
 | בְּכָל יוֹםנוֹלַד הַיְּהוּדִי מֵחָדָשׁ
 בְּכָל יוֹם
 
 | 
 | עניי עירךבלי מזווה ישראל
 מי יקבצנו
 
 | 
 | בלי מצעד חייםבלי בחינה באזרחות
 יעשה שלום
 
 | 
 | בלב מנסרהחורשת עצים לטעת
 אני מאמין
 
 | 
 | מִילוּל תְּנוּכֵי מִילִיםפִּרְפּוּר נֶפֶשׁ וְהוֹלֶם גּוּף
 בְּמִשְׁכָּב זָכָר עִם מְשׁוֹרֶרֶת מֵתָה
 
 | 
 | חבריי חוֹצְבֵי השירה כותבי השירה נוֹהֵי השירה,קהל נכבד
 "אֵינִי יָכוֹל עוֹד" כָּך כָּתַב הוּא
 הָיָה לָנוּ וְאָבַד
 
 | 
 | בְּתוּלוֹת הַחֶלְבּוֹןבִּקְלִיפַּת הַלָּבָן
 
 | 
 | למה לנו פירמידות בחרמון,לחיות כמו פרעונים אפשר בכל קבר
 למות בתאונת סקי אפשר בתל אביב,
 
 | 
 | דִּיקְטַטוֹר נִבְחָרבְּקוֹלוֹת הַחֲיָילִים
 לַשְּׁאָר אֵין מָחָר
 
 | 
 | כשהתוהו בכל שוב אשוב ואפול בחלקם של ריסי עפעפיך להיות בחיקם החמים לחלוחית בראשית עריסת דמעותיך
 
 | 
 | אבוד מכל אדם, הוא זה אשר יאחז בו המלאך
 לבל יסוב אחור
 
 | 
 | בְּנֵי בְּרַק עִיר גְּבָרִיםבְּרָמַת גָּן יְלָדִים
 לְעֶזְרַת נָשִׁים
 
 | 
 | לבד מזכךיחד מחלל אותי
 בתוליי הם פגם
 
 | 
 | נהג ביושרזו ישורת האושר
 דרך ישרים
 
 | 
 | בִּיבִּי בִּנְיָמִיןמְשַׁמֵר אֶת הַיָּמִין
 חַי בְּנַפְתָּלִי
 
 | 
 | בָּעוֹלָם הוּקְרַן"הַפִּיצוּץ שֵׁהִתְעַכֵּב"
 בִּיטְלְג'וּס כִּיכֵּב
 
 | 
 | עֵת הַסְּתָיו אֶת חוֹרְפוֹ יָחֲרוֹףבְּשַׁלֶּכֶת גּוּפֵנוּ לָכוֹף
 
 | 
 | אֵיפֹה הַבִּזְבּוּז שְׁפוֹך זַרְעֲךָ כִּי טוֹב לָהּ
 שָוְוא זֶה גַּם עַכּוּז
 
 | 
 | סוֹבִי מַמְטֵרָהטוֹפְפִי וְטָפְטְפִי
 בִּשְׁלוּלִית אוֹרָה
 
 | 
 | כִּי יַחֲסֵי דִּין-דָן-דָיָין לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָין
 הֵם כְרוֹנִיקַה שֶׁל כְּאֵב
 
 | 
 | כָּאן הָאֵיבָרִים פֹּה מֵעֲבָרִים
 וַאֲנִי בֵּין הַבְּתָרִים
 בֵּין הַדְּבָרִים
 
 | 
 | בין היחפן ונעליוכל התשובות הנואלות לפתרונות,
 כל פילוסוף ואלוהיו
 
 | 
 | מִיְּדֵי כְּבוֹדוֹ יָרוּם הוֹדוֹזוֹ מִשְׁאַלְתָם -
 אֶת יוֹם מוֹתָם הֵם מְבַקְשִׁים
 
 | 
 | בֵּין שְׁתֵּי נְקוּדוֹתלֹא עוֹבֵר אַף אִישׁ יָשָׁר
 בֵּין שׁוּרוֹת אֶפְשָׁר
 
 | 
 | אין אנשים יפים ברחובבין שלש לארבע,
 זוהי שעתם של האנשים הלא סימטריים
 לכבוש את הרחוב בכיעורם
 
 | 
 | מלוא החופןזהב פרווים
 היא זורקת בשיערי
 תודתה להתפלש
 
 | 
 | עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץוּמָכְשִׁירִים כָּל שֶׁרֶץ
 בְּדֶרֶך אֶרֶץ
 
 | 
 | וִילְנָאִי מַתָּןבֶּן שֶׁל אַטְלַס וִילְנָאִי
 שֶׁיָּצָא קָטָן
 
 | 
 | מותי אחריכל החיים לפני
 אני ההלך
 
 | 
 | אנחנו         שנייםמשולשים
 ממגיני       דוד
 תלושים
 גבר          אהבה
 אשה
 חללים  בין  פרישה
 לפגישה
 בסימן הנצח
 
 | 
 | גֶּלֶם שֶׁל גֶּבֶראִשָּׁה מְשַׁמֶּשֶׁת בּוֹ
 חוֹמֶר שֶׁל בַּיִת
 
 | 
 | ילד קטן נשאר לי ממךאשלח אותו לגן לבוש לבן
 עם בלון זיכרון שחור כרוך
 סביב אצבעו המורה
 
 | 
 | יושב שבעה חיבשורה השלש עשרה
 מהסוף הרע
 
 | 
 | לנולד עם חורהלב ממלא אותו
 
 | 
 | בְּאָחוֹרַיִיך בְּעַל וּבְתַחְתַיִיך
 אֲנִי הָעוֹמֵד
 
 | 
 | צעיריה ישפיעו עליה את אהבתם וגו',ארץ-אשה עם חיוך משכר ומותניים גביע
 בבת עינו של הלב
 בובת מינו של הראש
 
 | 
 | בורא פרי בטנישמחוץ לרחמים
 אני עקרה
 
 | 
 | בָּאג שְׁנוֹת אַלְפַּיִים     לֹא 42
 8200
 
 | 
 | באנו לשרת       באנו לממש רצון
 לו יהי אדון
 
 | 
 | התליין מלהטבלרינה רוקדת
 גופה מסתחרר
 שמלתה
 מתנופפת
 
 | 
 | בתולת המזלמריה האלוהית
 הרת הגורל
 
 | 
 | על שפת חורים שחורים של אמונה, אני הולך
 ובעזרת השמש
 לא אפול שם,
 
 | 
 | בשר זה רצחלא פחות נכון מכך
 תרד זה אונס
 
 | 
 | בוא תתאהבבוא תבוא אל השער
 קרב את הלב
 לעונג, לסער
 
 | 
 | מִיטָתִי חוֹלָהמִיָּמִים יָמִימָה
 יָמִימָה מָה
 
 | 
 | אך שובאבן - חלון - ומספריים,
 אותה בובה מבין השתיים
 אחת - שתיים - שלוש,
 
 | 
 | הַלְוַואי שֶׁהָיָה הַעוֹלָם בּוּעַת קֶצֶף אַחַת מִנִּי יָם
 
 | 
 | בּוּשָׁה שֶלִי פּוֹלָנִיַה שֶלִי אִשָּׁה שֶלִי בָּחוֹשֶך אֲנִי יוֹצֵאת לָאוֹר
 לְהִשְתַטוֹת בֵּין הַשִׁיטִין
 וּלְשָחֵק לָך בַּכְּתֻובָּה
 
 | 
 | גְּאוֹנוּת גָּאוּסאֶקְס מַכִּינַת הַכֵּאוֹס
 שִׁירַת הַדָּאוּס
 
 | 
 | אָמָנוּת מֵהֵיכַל הָאֶתְמוֹלאוֹ אִכְפַּת לְמִקְדָּשׁ הַמָּחָר
 מִי נִשְׁאַר
 מַה לַפַּח מִי לַפַּחַת
 
 | 
 | גוויה מחפשת ארוןבעולם החיים
 היא רוצה מצבה
 היא תהיה מזוזה
 
 | 
 | חֶבְרָה עִם גְנוֹם שֶׁל גֵיהִנּוֹםעִם אֲמִירָה מְעֲמוֹרָה בָּהּ
 הַאֲשָׁמָה הִיא הַאַשְׁמָה
 הַאֲוִוירָה הִיא הַעֲבֵירָה
 
 | 
 | זו שהצילה אותך       מלהיות אלמן לפני הזמן,
 זו שלימדה אותך, אל נכון,
 איך לישון באלכסון,
 
 | 
 | חולשתי גזעותשוקתי טבעותיו
 עלי עץ חיי
 
 | 
 | אשפת כדורי מאג  לגריסה על שולחנו שבמשרד השיגעון,
 השר לענייני האישיים מתראיין עתה
 על המכלאה הלאומית לביטחון
 
 | 
 | גָּן עֵדֶן אַכְזָרגֵהִינוֹם נוֹטֶה חֶסֶד
 עֲלֵי אֲדָמוֹת
 
 | 
 | גהינום נשרףרואה עצמו בראי
 גן עדן נצרף
 
 | 
 | שִׁירָה הָיְתָה יְדִידַתוֹ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָםוְהַמְשׁוֹרֵר הָיָה הַשָּׁכֵן הָרַע
 
 | 
 | כנרת שליכל זכויותייך שמורות
 את גאון הירדן
 
 | 
 | גְּבוּלוֹת לָבְשׁוּ שְמָלוֹת מַדִּיםשוּלֵיהֵן כָּחוֹל לָבָן
 הִקַּפְתִי אֶת עַצְמִי בְּאֶרֶץ קְטַנָּה
 וְשַׁרְתִּי לָהּ שִׁירִים
 
 | 
 | גבולות לבשו שמלות מדיםשוליהן כחול לבן
 הקפתי את עצמי בארץ קטנה
 ושרתי לה שירים
 
 | 
 | גִינוּנֵי נִימוּסמַגְזֵמוֹת לֹא לְיִחוּס
 גְּבוּלוֹת הַשִּיחַ
 
 | 
 | מוסר יחסילידיעת הרשעים
 כולם צדיקים
 
 | 
 | שיכרון המוח                    חמרמורת השכל
 משתה התפכחות
 
 | 
 | בְּתַפּוּז מְקוּלָףבְּטִיוּל מִסָּבִיב
 בְּפִרְצָה בַּגֶדֶר
 בַּכָּפְתּוֹר הַסּוֹרֵר
 
 | 
 | חציי חייל שלםמהודקים במדים
 עטורים בקפידה
 בסמלי יחידה
 
 | 
 | גֶּבֶר עַל מִיטָהוְגֶבֶר מִתַּחְתֵיהָ
 הֵם אוֹתוֹ גֶּבֶר
 
 | 
 | וָאָדָם בְּעַמָּיו וְעָנִי בְּדַמָּיומְחַכֶּה דַּוְוקָא לָךְ, דּוֹקְטוֹר קוֹרַח
 
 | 
 | העובר נכשל                 בהריונות החוזרים
 האם שכולה
 
 | 
 | גַּם כְּלָבִים חוֹלְמִיםמְחַכִּים לְהִתְגַּלּוּת
 שֶׁל אֲדוֹנֵיהֶם
 
 | 
 | גַּם עַל רֶצַח עַםכָּך מַתְחִילָה חֲקִירָה
 שָׁלוֹם מַה שְׁלוֹמְךָ
 
 | 
 | גם נסיך אוהבגם צפרדע נאהב
 אין חצי אני
 
 | 
 | בְּשַק וָאֵפֶרגַּעֲגּוּעֵי לְבֶּנֶט
 עַכְשָׁיו הַסֵּפֶר
 
 | 
 | סְטִיַית הַתֶּקֶןשוּלַיִים תְּצִילֵנָה
 גָּן הַפַּעֲמוֹן
 
 | 
 | גולם הפרפר                מרפרף בין עולמות
 בין המחשבות
 
 | 
 | אני חי בסרט ורוצהלדבר עם הבמאי
 
 סדרנים מטעם
 ממהרים לקראתי עם שורה וכיסא
 
 | 
 | הָיָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָדוְהוּא הָיָה פֹּה מִתָּמִיד
 וּמֵהַחֶדֶר שְׁמוֹ נִקְרָא
 
 | 
 | ואני תוההכשאהיה פציפיסט
 מי מכם ימות
 
 | 
 | גואות ועולותפרות משה רבנו
 פרות הן פרות
 
 | 
 | קדיש קול נדריעד יום כיפורים הבא
 יצמח פורקני
 
 | 
 | הוּא מוּנָע מְהַאֶגוֹמְגַלֵּה אִישׁ הַאֶגוֹ
 עַל הַאִישׁ עִם הַאֶגוֹ
 
 | 
 | לִהְיוֹת יְהוּדִי חָסִיד אוּמוֹת עוֹלָם לְהַצִּיל מִשְׁפָּחָה שֶׁל מַכְּחִישֵי שׁוֹאָה
 שֶׁבַּאָרוֹן מְלָכְלְכִים עַל אָנָה פְרָנְק
 וּמִתַּחַת לְרִיצְפַּת הָעֵץ מְלָגְלְגִים עַל טָרָנְטִינוֹ
 
 | 
 | בְּנֵבֶל גְלִימוֹת טַלִּית נוֹפֵפוֹתמִפְּנֵי נָשִׁים בְּבֵית מִדְרָשָן
 אַתְּ דְּבוֹרָה בֵּין הַגְּבָרִים לְאָמִילָם
 הַמַּרְשִׁימָה מִכּוּלָם
 
 | 
 | עובר לסוחר ביניכם ונופלשדוד על שדי הנשים כשיכור
 
 | 
 | להיות בחיקם החמים לחלוחיתבראשית
 
 | 
 | יָבְשָׁה הָעַיִןדֶּמַע זָכַך וְעָלַה
 יֵשׁ מִן הָאַיִן
 
 | 
 | חוֹפֶש הַבִּיטוּילְהִזְדַיֵּין בְּשֶׁקֶט
 מָה אַתְּ דּוֹפֶקֶת
 
 | 
 | שביל קליפות ביציםמדרכות של יבלות
 דרך המלך
 
 | 
 | דרך התורהמסע של תרי"ג פרסה
 על רגל אחת
 
 | 
 | דל הוא השלםוהאדם
 מתנוצץ בשבריו
 
 | 
 | הָיֹה הָיוּ עוֹלִים עֵצִים בְּחֶרֶט אוֹהֲבִים, אֵי פַּעַםוְהַיָּרוֹק הָיָה יָפֶה לְצֶבַע דֶּשֶׁא הַכָּרִים
 
 | 
 | דַּת וְהָפְרָדַתצִיּוֹנוּת הַמַּחֲלָה
 הַגּוֹלָה מוּגְלָה
 
 | 
 | אִם חָסֵר דָּבָר הָרֵי שֶׁהוּא בַּר עֵרֶך
 אֲנִי דְבַר עֵרֶך
 
 | 
 | עלי כותרת             גביע אלוף צהוב
 דם המכבים
 
 | 
 | כְּאָז הַיּוֹם גַּםלַסִּינְוָוארִים בִּשְׁגָגָם
 נוֹקְשִׁים בְּגַגָם
 
 | 
 | קְרָא אֶת הַיָּמִיםדָּפְדֵּף לָעוֹלָם הַבָּא
 הָפוֹך עוֹלָמוֹת
 
 | 
 | עַל נִיתוּחַ שִׁירָה לְקַבֵּל דּוֹקְטוֹרָטזֶה אוֹמֵר
 
 | 
 | קְרוֹבָה אֶל קוֹנָהּנָפְלָה קָרוֹב אֶל הָעֵץ
 זוֹנָה בַּת זוֹנָה
 
 | 
 | חַף מִכָּל אַשְׁמָהדּוֹר מִשִּׁקְמָה לִתְקוּמָה
 מִצְעָד הָאוּמָה
 
 | 
 | דּוֹדִי אֲמְסַלֶםעִם חֲזוֹן הַעֲצָמוֹת
 מוֹשֵׁך בַּצָּמוֹת
 
 | 
 | דונה אהבהחלב דמעה על לחי
 מאדאם שעווה
 
 | 
 | בשני הקטביםדובי קרח לבנים
 לטוב ולרע
 
 | 
 | הֲיִי שִׁירָתִי הַנֶּחְשֶפֶת הֲיִי חֲשְפָנִית
 
 | 
 | זה לא נוח ליזה לא מקובל עלי
 אל תאהב אותי
 
 | 
 | רָבָה הַדֶּרֶך כְּשֶאֱחְפּוֹץ לְהַגִּיעַ
 פָּשׁוּט אֶעֱצוֹר
 
 | 
 | מה שבועז הבטיח לנועהוקיים איתה על האופנוע,
 עם לחן קליט
 ועיבוד לתסריט
 יהיה ללהיט בקולנוע
 
 | 
 | שובי אהבהובואי איתי חשבון
 נקם ושילם
 
 | 
 | הַבְטָחוֹת יֵשׁ תָּמִיד לְקַיֵיםהִיא תַּחֲזוֹר וְתוֹסִיף
 לְהַבְטִיחַ
 
 | 
 | היא אומרת שאף פעםלא נשבר לה געגוע
 כשהיא עם מישהו אחר
 
 | 
 | היא עוד בשיאההיא בשלה נשארת
 היא שעת רצונה
 
 | 
 | היפוכונדריההיפוכם של דברים
 עיטוש לבריאות
 
 | 
 | במי את נוגעתאל מי את מתגעגעת
 מי לוחש בך
 בחלומך
 
 | 
 | הרחקתי לכתבדרך הופכי ארץ
 ואני עוד כאן
 
 | 
 | "לא היתה חלוציות בלי חלוצות, אני אומר לך", גזר"ולא היו אז בעולם די אקליפטוסים
 לייבש את הביצה שבי", גמר
 
 | 
 | הא לך עבראין בו מלגו ומלבר
 כל דאלים גבר
 
 | 
 | נָפַל כּוֹכָב בֵּינֵינוּוְאִישוֹ הַזָּרָה
 מְשׁוֹרֶרֶת בִּשְנֵינוּ
 
 | 
 | נְשוּאָתִי מוֹשִׁיעָתִימְשוֹש יָמַי
 וְלֵילוֹתַי
 
 | 
 | הנובל הבאהעשרת אירניום
 פרס לשלום
 
 | 
 | הֶרְגֵּל שֶׁל יוֹם יוֹם סְגוּלָה לְחַיֵּי עֶדֶן
 גַּם בַּגֵּיהִינוֹם
 
 | 
 | הַאָסוּרהַאָסוּר
 כֹּה צוֹלֵף וְכוֹאֵב הַיִּיסוּר הַזֶּה
 
 | 
 | בֵּיתִי מְדִינָתִי הַבַּת אֶלֶף מָתַי אֶפְשָׁר יִהְיֶה כְּבָר לְהוֹדִיעַ
 עַל הַאֲכְזָבָה הַמּוּחְלֶטֶת
 
 | 
 | מונו מונומונגו מונגו
 מונואיד מונגולואיד
 
 | 
 | נְהַג בּיוֹשֵרבְּדֶרֶך מִתְפַּתֶּלֶת
 דֶּרֶך הַכּוֹשֶׁר
 
 | 
 | שָׁלוֹשׁ מִי יוֹדֵעַשָׁלוֹשׁ הוּא יוֹדֵעַ
 וְהֶחָלָב
 
 | 
 | אפילו שאני רק ילדזה לא סימן,
 זה לא אומר,
 הגוף שלי - הוא רק שלי
 ולא של מישהו אחר!
 
 | 
 | וביחד, בכולנומשאלת הלב פועמת:
 "רגעים,
 היו איתנו
 עוד כמה..."
 
 | 
 | זֶה לֹא שִימַת הַזַּיִן שֶׁבַּעַיִןוְלֹא זְרִיקַת הַמָּפְתֵחוֹת עַל הַשֻׁוּלְחָן
 שֶׁמַּעֲזִיב אֶת הָאִיכְפָּת וּמַעֲצִיב בִּי
 
 | 
 | פרידה היא לנו יאוש מכונן של אהבה
 ומופע קברט מחמם
 לבוא שיאו של ערב
 
 | 
 | החובה לחיותעושים חוקן למוות
 רופאים בלי גבולות
 
 | 
 | דַּי לְהִתְלָהֵםהַטִּיעוּנִים לְאוֹשְׁוִויץ
 הֵם וְעוֹזְרֵיהֵם
 
 | 
 | הייקו הפשטותשיר קצר לאין ערוך
 יסולא בפז
 
 | 
 | רגע קפוא של תמיהוא אופק רחוק מנמל אם
 דרך חלון סוכר קרוש
 משקיף לממתקים
 
 | 
 | הכאב זוכרלהתעורר כל בוקר
 לעולם אחר
 
 | 
 | הַכְּסִיל הַנָּאוֹררֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכַבּוֹת
 לַשֵּׁנִי אֶת הָאוֹר
 
 | 
 | נילווה בריביתשהכסף יענה
 אנחנו נשאל
 
 | 
 | עָלֹה נַעֲלֶהתְּנוּ לַשֶּׁמֶשׁ לַעֲלוֹת
 חוֹק שְׁבוּת עַל מָלֵא
 
 | 
 | מלך וחיילהכל חוזר לקופסה
 זה סוף כל משחק
 
 | 
 | איפה ואיפהלמעיד על עיסתו
 בעיסקת טיעון
 
 | 
 | מְחָאָה חוּקִיתשׁוֹפְטִים לְפִי הַסֵּפֶר
 שְׁפִיטָה אִיטַלְקִית
 
 | 
 | הלוואי שתגדל לי רגלרגל שלישית חזקה במקום זו
 שלישית חזקה במקום זו שהלכה לי
 שהלכה לי לפני שאמרה,
 מזלזלת: " הלוואי,
 הלוואי שתגדל"
 
 | 
 | הלוואי שתקום לי אבןשתקום לי אבן אוהבת עפר
 אבן אוהבת עפר מתגוללת
 מתגוללת עלי במותי, מקללת
 
 | 
 | הַלְוָואי שֶׁכֵּןחֲבָל מְאֹד אֲבָל אֵין
 אֶלוֹהִים אָמֵן
 
 | 
 | חֶלְקַת אֱלוֹהִיםהַלְוָויָיאדָה לַהוֹלְכִים
 בְּלִי לְהַרְגִּישׁ עִם
 
 | 
 | אַתְּ הִיא וְאַפְסִי עַד הַשִּיאהָיִינוּ לְעָנָק הַזְּמַנִּים
 בְּקוּמוֹ
 
 | 
 | שעון הלוגיקה שלך, חבר,עומד בלי הפסקה
 
 | 
 | צדק ואמתחיילים של שליטים
 צבא סדר - הקשב!
 
 | 
 | כְּשֵעַל הַפָּנִיםהַמְּצִיאוּת טופַחַת
 שְׁמוֹר עַל הַתַּחַת
 
 | 
 | קָם סֵפֶר חוּקוֹ לְהָגֵן עַל שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי קוֹרְאָיויָשָׁר לְעָקוּם
 שֶׁבַע יָקוּם
 
 | 
 | המוות נוהגלעקוף ולצפור לי
 על כביש החיים
 
 | 
 | הַמָּוֶות הוֹרֵגעַד הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
 וְנִשְׁאָר לְנַחֵם גַּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי
 
 | 
 | הַמּוּקַוַואמָהסוֹף קְרִיאָה לְהַשְׁכָּמָה
 עוֹד יוֹם אֲדָמָה
 
 | 
 | הַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּם הַקֶּסֶם מִבְּלִי הַסּוֹדוְטוֹב סוֹדַן מִן הַגָּלוּי
 וְהַכֹּל בָּן תָּלוּי עַד לְאָן
 אֲחִיזַת הַיָּדַיִים מַגַּעַת
 
 | 
 | הָאֵל בֵּן בַּיִתהַנּוֹלָד בֵּן בְּתוּלָה
 אָז אָב הַבַּיִת
 
 | 
 | בכל וויכוחהנושא תמיד אחר
 ממה שחושבים
 
 | 
 | הסודות גליםפי ים שפתיים כחולים
 קרות המילים
 
 | 
 | הסוס הדוהרמפני ריתמתו הוא רץ
 שלא ישתחרר
 
 | 
 | הצעתי מטרייה גם גן של
 פרח מוגן
 בצלופן
 
 | 
 | הַפְרָחַת בַּלוֹןהַפְרָכָה שֶׁל הַצְלָחָה
 לֹא שֶׁל כִּישָׁלוֹן
 
 | 
 | דָּשׁ הַטָּלִיתהַמֵּעִיד עַל הַבֶּגֶד
 הַפְּשָׁט
 אוֹר הַדֶּגֶל
 
 | 
 | קשור בטפריושבוי בשקריו
 שללו וטרפו הבגידה והמעל
 
 | 
 | כַּוֶונֶת רוֹבֶההָאַלִּימוּת הִיא הַנּוֹף
 שָׁמַיִם נָוֶוה
 
 | 
 | מוֹרֵה נְבוֹכִיםהַצִּלְצוּל הוּא בִּשְׁבִילִי
 סֵדֶר דִּין פְּלִילִי
 
 | 
 | אֲנִי גֶּבֶר טִיפּוּסִי אֲנִיוְאַתְּ אִישָׁה
 שֵׁהַגֶּבֶר שֵׁלָה יוֹדֵעַ
 שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת
 
 | 
 | הקרינה של קיץ 1936לא היתה הראשונה שנמדדה ממך
 אך היא נחשבת מאז
 דעתך לרוב
 
 | 
 | כתרנגולת התרה אחר גרגיר, נרכוןונקיים את טקס חיפוש האבן הקטנה
 להניח על הקבר הנכון
 
 | 
 | פה גדול לשון עגול
 מתוק עגול
 
 | 
 | בכל הדתותהרוב הכורע הוא
 עובדי אלילים
 
 | 
 | הַשֶּה הַתּוֹעֶהעַל תּוּמַתּוֹ הוּא פּוֹעֶה
 מִפְּנֵי הָרוֹעֶה
 
 | 
 | נ-ש-קי  או-תי  ות-ני  לי  ל-הח-זיק  לך  את  ה-ידלה-יות  אי-תך  זה  ל-עו-לם  לא  לה-יות  ל-בד
 ח-ב-קי  או-תי  יל-דה, ו-כ-כה  ני-ש-אר  ל-עד
 א-ני  רו-צה  ל-ד-ע-ת  ש-א-ני  הוא  ה-א-ח-ד
 
 | 
 | השער סוגרפסע ביני לבינך
 מחוץ לגדר
 
 | 
 | שֶׁבַע תֵּיבוֹתשְׁלוֹשָׁה גַּרְגִירִים
 אֶלֶף טִיפּוֹת
 אֶפֶס מִילִים
 
 | 
 | תהום רצינות                   תנ"ך בלי טיפת הומור
 אחשדרפנים
 
 | 
 | מִן הַטַּעַם לִהְיוֹת אִישׁ קְצָת רַע
 עַל שׁוּל דֶּרֶך הַטּוֹב
 (לְהַכְשִׁיר אֶת הָרַע מִידֵי פַּעַם)
 
 | 
 | מי נסתר באגרטל,ציפורן אדומה בין שיניו,
 כורע ברך, מחזר,
 עובר וחוזר
 
 | 
 | מַתְאִים לְזִיקִית מַתְאִים לְתוּכִּית
 הַעִיקָר שֶׁהַקּוֹל יִהְיֶה בְּכָּחוֹל
 
 | 
 | הָאָרֶץ שְׁטוּחָההָיְימֵן הָיְימֵן יָמִינָה
 הַשְּמֹאל יְמִינְךָ
 
 | 
 | הכרוז זוכההאומנות מוחפצת
 זו הצעקה
 
 | 
 | עוֹד מְעַשֵּׁן אַהֲבָהפֹּה וְשָׁם
 לֹא לָרֵיאוֹת
 
 | 
 | היא חופרת גומה,ממלאה עד תומה
 ושועה לירח המר
 
 | 
 | בְּרֶקֶב גּוּפוֹתהָחוֹשֶׁך יוֹצֵא לָאוֹר
 מִסַּל הַתְּרוּפוֹת
 
 | 
 | היתה לי צפירההיתה לי דקה
 
 | 
 | הָיְתָה לִי מַנְגִּינָה וְהִיא הָלְכָה מִמֶּנִּי
 הָיְתָה אִיתִי שָׁעָה שְׁלֵמָה בִּשְדֵה הַתְּעוּפָה
 
 | 
 | כתובת על הקירמערה למערה
 היינו פייסבוק
 
 | 
 | עץ בשלכתעליו שוכחים אותו
 הוא תמיד יזכור
 
 | 
 | מחר הם יחזרו בקריצהפקיד הבנק יעמוד על דמי עמלותיו
 סוכן הביטוח אל פוליסותיו ריקות התוכן
 חוקר ביטוח לאומי ישוב להתעמר בנחקריו
 
 | 
 | הָעוֹלָם הוּא לִי מְאַהֵב צָעִיר מִכְּפִי גִּילוֹ
 תְהִילָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד
 
 | 
 | לו יהי אני            הרצון מלפניך
 בזרועותיך
 
 | 
 | הוֹסְפִּיס זֶה אַתָּהחוֹתֵם עַל טוֹפֶס מִיתָה
 וְתוֹפֵס מִיטָה
 
 | 
 | הַמָּטְכָּ"ל מַדְגִּישׁהוֹרָאוֹת פְּתִיחָה בְּאֵשׁ
 אֵין לִירוֹת בְּאִישׁ
 
 | 
 | בשכונת ארנונה גוֹבִים הפקחים את דמי חסות העיריה מִדֵּי לילהבִּשְכוּנַת הַפָּחִים מַחְלִידִים אֲנָשִׁים חוּמִים
 
 | 
 | הַמַּדָּע חוֹקֵראֶת הַכֹּול אֵיך וְכַמָּה
 וְאוֹתִי לָמָה
 
 | 
 | בְּאֶרֶץ הַמַּרְאוֹת שֶׁל הִשְׁתַּקְּפוּת הַמַּחֲשָׁבוֹתיֵשׁ בּוֹ פּוֹשֵׁעַ חוֹבֵק עוֹלָם חוֹבֵק אִשָּׁה
 
 | 
 | נורא ואיוםוהוא נורא ואיום
 ונתנה תוקף
 
 | 
 | אֵין לֹא כְלוּם בִּמְלוֹאיֵשׁ מִן הַאֵַין כּוּלוֹ
 וְזֶה לֹא שֶׁלּא
 
 | 
 | בנייך סלהבנותייך הרות גורל
 אמא אדמה
 
 | 
 | בין כל שתי נקודות מחשבהבי לא עובר אף איש
 ישר אחד
 
 | 
 | העתיד שלי לא במסע ובדרך,
 ורטיגו
 
 | 
 | חָרְבוּ גְּבִיעֶיהָלְשׁוֹנָהּ רַעֲנָנָה
 וֶרֶד הַזִּיקְנָה
 
 | 
 | רְאִיָּיה שֵׁשׁ שֵׁשׁוַהֲרֵי הַחֲשָׁשׁוֹת
 שֵׁשׁ שֵׁשׁ עֲשֵׁשׁוֹת
 
 | 
 | השעה שמונה והרי החדשות
 השעה תשע
 
 | 
 | פצמ"ר מטפטףדם אש ותימרות עשן
 פולסא דינורא
 
 | 
 | וירא אדושםויקרא לבנו אדולף
 ויהי צורר
 
 | 
 | מַחְשָׁבָה שְהוּקַל לָהּ בַּמֵעִי הַגָּס מִן הֶעָתִיד הוּא שֶׁלּא תִּרְצֶה לַחֲזוֹר אֵלָיו
 זהו סודו של המשפט הסתום בלי וו החיבור לפסיק ההמשך עד לקוצר
 הַנְשִימָה
 
 | 
 | ונתנה תוקףאין אללה מלבד אללה
 נורא ואיום
 
 | 
 | זבוב על החלוןמול כל השקוף הזה
 חופף את פניו
 
 | 
 | הזכויות שמורותלחתול על השלט
 הכלב נושך
 
 | 
 | בְּכָל דּוֹר וָדוֹראוֹב מַעֲלָה בְּגָאוֹן
 זְהָבָה גַּלְאוֹן
 
 | 
 | גְלִיל הַטּוּאָלֵטרָץ בַּסּוֹף מַהֵר יוֹתֵר
 הָחַיִּים קוֹמְפְּלֵט
 
 | 
 | בְּגַן הָאַדָּנִיוֹת שְהִתְאַמַצְתְּ לְהַשְׁאִיראַחֲרַיִיך פּוֹרֵחַ
 עָלוּ מַצֵּבוֹת לְתִפְאֶרֶת
 
 | 
 | חֲתִימָה טוֹבָהזֶהוּ חֲצִי הָעִקָּר
 עָלִינוּ לַגְּמָר
 
 | 
 | אָז טְרָאמְפ מִתְעוֹרֵרוְזֶהוּ יוֹם הַבּוֹרֵר
 שֶׁל עוֹלָם סוֹרֵר
 
 | 
 | אִם בִּיבִּי יוֹרֵדכָּל הַחֲטוּפִים עוֹלִים
 זֶה חוֹק הַכֵּלִים
 
 | 
 | זֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ מְהַמְּצִיאוּתמַה שֶּׁקּוֹרֶה אֶצְלְכֶם עַכְשָׁיו
 שָׁלַח לִי מֵעָלִי-אֶקְסְפְּרֶס
 חָכָם סִינִי
 
 | 
 | כָּך מֶהַתּוֹצָאוֹת מִתְבַּרֵרוְהוּא מִצְטַעֵּר
 
 שֶׁזֶה לֹא לַמֵייל הוּא מוֹסֵר
 
 | 
 | זֶה אֶזְרָח וָתִיקזֶה רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה בְּלִי תִּיק
 מְדִינַת בּוּטִיק
 
 | 
 | שוב לחדר החקירות, שוב לחדר ההיגיון
 עם חידה אחת נוקבת:
 מי פורץ אל תוך ביתו שלו,
 
 | 
 | זמני את דרכיחיי בהילוך איתי
 התינסעי לי
 
 | 
 | עוֹף הַשָמַיִיםזָהֳרוּרֵי כְּנָפַיִים
 עִפְעוּף עֳפָאִים
 
 | 
 | בְּשֶׁלּוֹ הוּא קוֹנֶה עוֹד שְׁקָרִים מֵנִיבִיםבְּשֶלָּך אַתְּ קוֹנֶה אֶת הַזְּמָן
 וּפוֹרֶטֶת לְשֶקֶר קָטָן
 
 | 
 | צל אורחת גמליםצל שיירת ברווזים
 זו אותה שקיעה
 
 | 
 | פַּעַם בְּשָׁבוּעַהָיוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת לְבָרֵר
 כְּשֶׁהָיָה חוֹב גַּז
 לֹא נִשְׁאַר לְמַלֵּא מְקָרֵר
 
 | 
 | זוֹ סְּתָם תַּקָּלָהזוֹ לֹא זִקְפַּת הַבּוֹקֶר
 אֵיזוֹ הֲקַלָה
 
 | 
 | מַתִּיר סַרְסוּרִיםבָּרוּך אַתָּה הַשַּׁבָּ"ס
 זוֹנֵה אֲסוּרִים
 
 | 
 | זוֹרֵעַ קְבָרִים הַמַּלְאָך בְּחֶרְמֶשוֹ
 קוֹצֵר אֵיבָרִים
 
 | 
 | זוג יונים תמותיד ראשונה מקוסם
 חוה ולילית
 
 | 
 | נִישָא וְנוֹשֵאזוּג צְהֻובִּים זֶה לָזֶה
 כִּיסֵּא עַל כִּיסֵּא
 
 | 
 | בססגוניותטוקבקיסטים אוטיסטים
 צהובים זה לזה
 
 | 
 | זו השאלה עלכל הדברים החשובים שקורים לגבר
 לפני זיקפת הבוקר או אחריה
 
 | 
 | אַחֵר יָבוֹא בָּהּ בְּלֵכְתִייָבִיא לָהּ מַּמְלָכְתִי
 
 | 
 | מציאות עולהבחלון הזדמנויות
 חלום ראווה
 
 | 
 | חֲצִי קְטִינָה בְּקֶשֶׁר דָּם חֲצִי זוֹנָה וְקִידוּשִים
 חֲצִי חַוָּה
 חֲצִי מָאדָאם
 
 | 
 | זְמַנִּים מְיַילְלִים אֵלַי בְּצוֹפְרֵי מוֹנִיוֹתמַחְנִיקִים אוֹתִי בְּעָשָׁן אוֹטוֹבּוּסִים
 גּוֹנְבֵי דַּעַת הוֹמֵי אָדָם מְחַיְּיכִים אֵלַי
 נִיתְקָלִים בִּי וּמְכַיְּיסִים אוֹתִי מִנְּעוּרָי
 
 | 
 | חיזבאללה-לה-לנד            בדאחיה עם נסראללה
 פארק שעשועיו
 
 | 
 | תִּיעֲתוּק רָ.נָ.ה שִדְרוּג גְּדִילִים שֶׁל דָ.נָ.ה
 חִילוּפֵי זוּגוֹת
 
 | 
 | עֲרוּכוֹת הָאוֹתִיּוֹת כְּגָבִישלִפְסוֹק לִי שׁוּרַת בְּשוֹרָה
 
 הַכַּתָבְתָ וְגַם נִיקַדְתָ, סִימָן שְׁאֵלָה
 
 | 
 | בורא פרי העץבא העפר אל קירבו
 נקטף באיבו
 
 | 
 | חֵץ שְׁמָשׁוֹת עוֹבֵרבְּטִיפַּת הַמִּנְסָרָה
 אֶת קַשְׁתּוֹ שׁוֹבֵר
 
 | 
 | עַל כְּבִישׁ הַמַּזָּלהוּא יִהְיֶה הֶחָכָם
 אַתָּה הַשּׁוֹטֵר
 
 | 
 | חלמון על הראשמכה קלה בכנף
 ביצת קולומבוס
 
 | 
 | על פני המיםהתנועה היא הרוח
 השקט נחשול
 
 | 
 | מֵאָז שֶׁאָבַד לָך כּוֹחַ הַגָּבְרַא שֶׁלּוֹהָאֵיבָר הַצָּעִיר בָּך הָיָה הֶחָזֶה
 הַקַו צוֹדֵד
 הַצֵּל חָמַק
 
 | 
 | חֶרֶב פִּיפִיּוֹתמַאֲכֶלֶת הַצְלָחָה
 לִשְׁתֵּי הַפִּיוֹת
 
 | 
 | זֶה חַג הַקּוֹרְבָּןצוֹם בֵּין פַּטִּישׁ לְסָדָן
 תָּמִיד רָמָדָאן
 
 | 
 | על האור, על המים,החול והים
 וכל מאודם
 
 | 
 | חַיִּים שֶׁל טַעַםחַיִּים הַרְבֵּה פְּעָמִים
 מֵתִים רַק פַּעַם
 
 | 
 | חַיִּים הֵם פִּתְרוֹןלְהָמוֹן בַּעֲיוֹת מִין
 מוֹצָא אַחֲרוֹן
 
 | 
 | צעירים יותר         תמיד יכייסו אותי
 מהנעורים
 
 | 
 | אַתְּ מָרַת בִּטָּחוֹן וְרֹאשַת הַדָּבָר הַנָּכוֹןאֲנִי חַיָּיל הַבְּדִיל בִּצְבָאֵך
 
 | 
 | חלון אמתי                   מפתיע מדי בוקר
 עם ציור חדש
 
 | 
 | חַסְרֵי הַחְלָטָהחֶלְקֵי חַסְרֵי הֲבָנָה
 אָחוּז בְּעָתָה
 
 | 
 | כָּכָה יוֹמוֹלֵך וְיוֹמְבַּהאֵצֶל חַסַן וְחַלִילָה
 
 | 
 | ככה צב הזמןלא הקדמתי את זמני
 כבר לא אחרתי
 
 | 
 | מִשְׁפָּט לַסִּיּוּטבֵּית הַמִּשְפָּח הָעֶלְיוֹן
 חָוַות הָחָיוּת
 
 | 
 | מַה רַב הַנִּסְתָּרהֶעָתִיד הַלֹּא נוֹדַע
 חֲסַר תַּקָּנָה
 
 | 
 | חֲטוּפִים חַיִּיםבְּאֲרוּחָה מַפְסֶקֶת
 חָטִיף שֶׁל שֶׁקֶט
 
 | 
 | כבשה חולמניתחליל רועים גרמני
 צד ונובח
 
 | 
 | דִילֶמַת אֲסִירעוּבַּר קְוַונְטִי חַי אוֹ מֵת
 גִּידוּל לְהָסִיר
 
 | 
 | אֲנִי זָקֵןאֲנִי רוֹאֶה רַק אֲנָשִׁים מֵתִים
 כְּמוֹ בַּסְרָטִים
 
 | 
 | אפכא מסתברא נפקא מינה אדברה
 אברא קדברא
 
 | 
 | כלי ריק מתמלאבבואתי בדמותי
 ומתרוקנת
 
 | 
 | הַמַצְבִּיעָנִיםחָשוּדֵי דֵּמוֹקְרַטְיָה
 בְּמִסְדַר זִיהוּי
 
 | 
 | הִיא שֶׁעָמְדָה לְנַפְשָׁהּ לְבָנָה בְּשִמְלַת כְּלוּלוֹתֶיהָ
 
 | 
 | אלפיים שבועותנדרים בני ארבעים
 חוזרים למדבר
 
 | 
 | חולה חש בטובהוא מתלוצץ עם רוצחיו
 דור דור ורופאיו
 
 | 
 | חוֹפֶש הַבִּיטוּיעוֹד בַּלוֹן קוֹמוֹנִיזְם
 לְקוֹץ הָעִיתוּי
 
 | 
 | למנצחהפסדתי בכוונה
 מפלתי כפולה
 
 | 
 | זְכוּת הַעֲמִידָהלְיַשֵּׁר אֶת הַתָּלוּי
 חוֹק הָהָכְבָּדָה
 
 | 
 | חור שחור משחורקוצר יחד עם האור
 זמן נכבד מאד
 
 | 
 | כְּשֶחִיוּכוֹ שֶׁל הֶחָתוּל וְלוּאִיס קָרוֹל נכנסים לְבַּר בְּפְרִישְמָן ויוצאים מִבַּר בְּבָּאזֶל
 זֶה לֹא פָּתִיחַ שֶׁל בְּדִיחָה וְלֹא סוֹפַה
 
 | 
 | חושך מצריםפירמידה הפוכה
 אביב ערבי
 
 | 
 | אַתְּ מִתְחָשֶקֶת.אֲנִי מִתְנַצֵל עַל הַשָפָה הַנְמוּכָה
 אַתְּ הִיא חוּלְשָתִי הַמְנוּמֶקֶת
 
 | 
 | אחמדינג'אדחומייני עם ראש בקיר
 תקל ופרסין
 
 | 
 | חוּמוּס מִקוּפְסָאחֲמוּצִים רַק בַּעוֹנָה
 אִיסְלַנְד זֶה שְׁכוּנָה
 
 | 
 | טלאי ענניםעדרי כבשים וצמר
 רועה שמים
 
 | 
 | מקצה ירכתיים נטוי וסיפון מתנדנדאלי תורן שיכור געגוע לים אחר
 אנה ואנה נושאות נפשותינו שירה
 לברואי אהבה עצומה מימים אחרים
 
 | 
 | פועה נואשת שכמותי "זאב!",
 בקול אירוני,
 דק
 
 | 
 | לֹא תָּחְמוֹד, הוּא עוֹמֵד לִי לֹא תָּחְמוֹד
 
 | 
 | רֹאש לַצִמְחוֹנִים לִשְאָגַת הָאֲרָיוֹת
 מִי קוֹפֵץ בָּרֹאשׁ
 
 | 
 | טלפון שבורנשמע סמארטפון אם תרצו
 איזו אגדה
 
 | 
 | הַמַחְשָבָה הָאָחָת עוֹשָה לִי קֶצֶף גָלִים בָּאַמְבַּטְיָההַמַחְשָבָה הָאָחוֹת הִיא בְּעֶצֶם טֶלֶקִינֶזִיז
 
 | 
 | קמר את גבה ולחשעד גווע היסת הנחש
 "....שעשני אשה
 .....עשני אשה
 .....עשני אשה"
 
 | 
 | חֶפְצָהּ שֶׁל אִשָּׁהטַבּוּר חֲשָקִים נָתִיק
 בְּגוּף הַגֶּבֶר
 
 | 
 | מָאַסְנוּ בְּרִיקוּד הַזוּגַיִים שֶׁלָּנּוּהַצַּעַד כָּבַד
 הַקֶּצֶב אָבַד
 שְׁמַשֵׁהוּ יִקָּרֵה כְּבָר בַּטָנְגוֹ הַזֶּה
 
 | 
 | הִיא עַל הַרֶצֶףוַאֲנִי מִי יוֹדֵעַ
 אַבְרָם
 הָגָר
 
 | 
 | אם רק אצליחדברים רעים יקרו לי
 טוב להיכשל
 
 | 
 | פיית שינייםארמונות זהב ושן
 דוקטור סתימצקי
 
 | 
 | אֶחָד הָאֲנָשִׁים הָיָה מִי שֶׁהָיוּ עִימִי זִכְרוֹנוֹתָיו
 בִּסְאַת חַיָּיו קָצַב הוּא אֶת מוֹתוֹ
 בְּקוֹרֶט שִׁירוֹתָיו
 
 | 
 | אשתי הרווקניתשומרת את שם משפחתה לעתיד לבוא,
 מתמיד היא מחשבת מי בינינו יהיה השני לוותר על הסבל
 ומי יהיה השני לוותר על הצער
 
 | 
 | ירושליםשלש פעמים קדוש
 חולקה לה יחדיו
 
 | 
 | של נעליךישראל היא תסמונת
 כאב רפאים
 
 | 
 | לוּ כָּל הַטוֹרְפִיםמַכִּים עַל חֵטְא הָהֶרֶג
 מִי הָיָה אַרְיֵה
 
 | 
 | אֵיך זֶה שֶׁסַּעַרגָּדוֹל מִשּׁוּם בּוֹחָרַיו
 יֵהוֹם הַבַּעַר
 
 | 
 | עָנִיתָּמִיד נִשְׁאַר עָנִי
 תָּמִיד נִשְׁאַר עָנִי
 עָנִי נִשְׁאַר עָנִי
 
 | 
 | שְׁתֵּי אוּנוֹת מוֹחִי קוֹלָב לְדַעַת מְצוֹעֶפֶת בִּינָה לְלֹא חוֹכְמָה הִיא עֲנִיבָה חוֹנֶקֶת
 וַאֲנִי תְּלוּתִי מִדַּי
 
 | 
 | שְדַעַת קְהָלִים הִיא צַלֶּקֶת חֶבְרַתִית חוֹכְמַת הָהָמוֹנִים הִיא חֲבּוּרָה וַפֶּצַע
 וַאֲנִי נֶחְרָץ מִדַּי
 
 | 
 | יש לי סוד כמוס לרקוםוחוט של דיו סתרים בקוף המחט
 
 | 
 | ההיגיון הוא רסן שיגעון ליצר מתפרעהמודעות היא בגד כפת בראש מיטה
 ואני קשור מדי.
 
 | 
 | הַשְּׁבִיל כָּתוּב וְהוּא יוֹמַן מַסָּע שֶׁל נַעַלמְרוּפֶּטֶת
 הַדֶּרֶך מוֹבִילָה לְאַנְדָרְטַת סַנְדָּל קָרוּעַ בְּסוֹפָה
 וַאֲנִי יָחְפָן מִדַּי
 
 | 
 | הַמַּפָּץ שֶׁל לֵידָתִי כְּבָר נֶאֱסָף אֶל רוב יָמָיועָבַר זְמַנִּי תָּפוּר לְחוֹר שָׁחוֹר בְּמִכְנָסָיו
 וַאֲנִי בֶּן תְּמוּתָה מִדַּי
 
 | 
 | יש לי את המילים להשתגל בהןופורנו מחשבה בראש עורלה
 
 | 
 | וּויפָּאסַנַה הִיא שֶׁקֶט עַד אוֹבְדַן הַיֵשׁ מְדִיטַצְיָה מוֹנוֹטוֹנִית עַד הָאֵין
 וַאֲנִי מָנְטְרָה אֲרוּכָּה מִידַי
 
 | 
 | שבן דמותי המאובן על כןהוא תעתיק של יצירת מופת
 ואני הוא הדיוקן
 
 | 
 | אָדוֹם צוֹבֵעַ אֶת הָרוּחַ בְּאִינְפְרָה מוּדָעוֹת סָגוֹל צוֹרֵב אֶת עוֹר הַגּוּף בְּאוּלְטְרָה תּוֹבָנָה
 וַאֲנִי שָׁקוּף מִידַי
 
 | 
 | שֶלֵאוּמַת הַנֶּצַח הַמַּגֵן שָׁקוּל לַחֶרֶבעַל כָּך אֲנִי פָּחוֹת יְהוּדִי
 וְאוּלַי יִשְּרְאֵלִי מִדַּי
 
 | 
 | שְׁקָרִים גְּדוֹלִים הֵם אֲסוּפוֹת שֶׁל אֲמִיתוֹת קְטַנּוֹתאֱמֶת גְדוֹלָה הִיא אֲסוּפַת שְׁקָרִים קְטַנִּים
 וַאֲנִי בּוֹטֵה מִדַּי
 
 | 
 | הַדַּעַת מְדַפְדֶפֶת בִּי אֶת שְׁאֵר הָרוּחַ הַמְצִיאוּת קוֹרֵאת אוֹתִי כַסֵּפֶר הַפָּתוּחַ
 וַאֲנִי נָדוֹשׁ מִדַּי
 
 | 
 | שְגוֹדֶל לֹא עוֹזֵר בִּמְאוּם לְטֶרֶף הַפִּירַנְיָיה טַרְפּוֹ שֶׁל לִיוְויָיתַן עָצוּם הוּא חַד תָּאִי זָעִיר
 וַאֲנִי פִּתְיוֹן אָנִין מִדַּי
 
 | 
 | שהדמיון סדין רקום של סיפורי בדים   המציאות מצע פרום של קש ושחת
 ואני מזרן קשה מדי
 
 | 
 | יש לי את המילים להתמסר בהןומחשבה נחבטת אל הרשת
 
 | 
 | אוֹרְנָה בָּרְבִּיבָאייֵשׁ לַפִּיד יֵשׁ אֱלוֹהִים
 יֵשׁ קְצִינַת הֲוַוי
 
 | 
 | יש רק היינו הךלא קיים אותו דבר
 אין וטוב שכך
 
 | 
 | הנה אתה מצייר לי אמא
 במכחול מבטיך
 מחייך לי נפש
 מקצות עינים משוכות
 ומשיב בי רוח
 בשבשבת צחוקך
 
 | 
 | זוּג יוֹנִים תָּמוֹתיַד רִאשׁוֹנָה מִקּוֹסֵם
 אִשָּׁה וְחָמוֹת
 
 | 
 | בְּמִשְׁכָּב זָכָרלִיְצוּאָן וְלִיְצוּעָן
 יַחֲסֵי מִסְחָר
 
 | 
 | מלאך המוותיחזור אליי בתשובה
 כן, עכשיו באים
 
 | 
 | מה פה קורה פהיענה מפקפקת
 מטילה ספק
 
 | 
 | יערות הדבשסבוני סבבוני
 ולא אמילם
 
 | 
 | מצהיב ביובשויער הטלאי הירוק
 בצל עלוותו
 
 | 
 | יער מאוהבלבו נועץ בסלע
 מכה ומשריש
 
 | 
 | העין צחיחהיבש עצב הרוח
 טוב לי המדבר
 
 | 
 | אִילָנָה דָּיָיןיָד רִאשׁוֹנָה מִמַּדְלִיף
 לֵית מָאן דֶבָּלִיף
 
 | 
 | אשה בקנה אקדח טעוןהוא לא נצור
 היא לא שלי
 
 | 
 | מקדים בשקיעהאף מתאחר בזריחה
 כה קצר היום
 
 | 
 | שֶׁבֶר הַחֲלוֹםיוֹם אָחֵר לְהִתְעוֹרֵר
 מְהַמְּצִיאוּת
 
 | 
 | קוּבִּיוֹת עֲרוּמוֹת בְּהָמוֹן עַל מַגָּשׁלְצֶמֶד מֵהֶן אֲנִי נִיגַש
 מִתְכּוֹפֵף וְאוֹסֵף
 חוֹפֵן מְמַשֵּׁשׁ
 
 | 
 | יוֹם הַחִיזוּר וְהַחִיזוּקיוֹם הַחִיבּוּר וְהַחִיבּוּק
 יוֹם הַיַּחַד וְהַלְּחוּד
 יוֹם צִמּוּד הַזּוּגוֹת לַמִּין הַלֹּא לָכוּד
 
 | 
 | יום התשיעי ויכולו השמים עמודו, כי בו שבת
 
 | 
 | זריחה אדומהיום מעלה על פני
 את סומק לבי
 
 | 
 | יוֹשֵׁב עַל אַסְלָהצוֹבֵעַ עַצְמִי צָהוֹב
 יוֹרֵד בַּמַּיִם
 
 | 
 | בכל ערב לפני השינהעפר מכין וטורח
 הוא מסדר את המיטה
 מיישר את הסדין
 ומותח ואחר כך
 הוא מתיישב
 או נשכב וסתם חושב
 ומחכה לירח
 
 | 
 | יוּלִי אוֹגוּסְטְשְטֶיְיןצְנִינִים בְּעֵין הַלִּיכּוּד
 לָהִיט לְאִיבּוּד
 
 | 
 | יורה רותחתלבה לווה גועשת
 פניה אבן
 
 | 
 | שְהַגִלְגוּל הוּא חִיזָיוֹן בַּדֶּרֶך אֶל הַדַּעַת הַקִיבָּעוֹן הוּא הַמוּפַע שֶׁל רַעֲיוֹן עִיוְועִים
 וַאֲנִי עָטוּף מִדַּי
 
 | 
 | לֹא בָּאתִי לְקַלֵּל הַיּוֹםלִקְבּוֹר בָּאתִי וּלְקַלֵס
 שֶׁכְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לִי אֵמוּן בְּמַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ
 יֵשׁ לִי אֵמוּן מָלֵא בַּמַּעֲרֶכֶת הַמִּשְׁפָּטִית
 
 | 
 | הטיפה ליםהאדם לאלוהיו
 אני אליך
 
 | 
 | צחוקה של אשהסגולה לחיי עדן,
 אין בו גיהינום
 
 | 
 | כְּפִּירַאט צְמֵא דָּםשַׁט בְּיַם הַהִזְדַּמְּנוּת
 כְּרִישׁ הָחַמְדָנוּת
 
 | 
 | כלל בעסקיםרק תלמידים נכשלים
 הם מורים טובים
 
 | 
 | בתחייה הגדולהכשאחזור מן המתים
 ובזכות הכרטיס של "אדי" בכיס
 
 | 
 | כְּשֶהַדִּימְדוּם יֵצֵא אֶל אוֹרבְּפָרָשַׁת אֶלְאוֹר אָזָרְיָה
 בְּגָ'אסְר יָחְנְכוּ נָמֵל
 עִם הַקֵּיסָר וְהַקֵּיסָרְיָה
 
 | 
 | המתאים שורדכשצפוף בחפיסה
 נטרפים קלפים
 
 | 
 | כִּבְרַת הַדֶּרֶךחֲצִי מֶטֶר בְּעֵרֶך
 מֵעַל הַבֶּרֶך
 
 | 
 | כיתת המוריםגזר דין מוות למוח
 עד ההפסקה
 
 | 
 | אֲנִי מוֹצֶצֶת עַד לְשַׁדבְּרֶגֶשׁ חַף מִנִיקוֹטִין
 כִּמְעַט סִיגָר שֶׁאֵין בּוֹ לֶהָבָה
 
 | 
 | בנגיעה קלהביקשתי רק לפצוע
 כיוונתי גבוה
 
 | 
 | כבר לא מתים אצלי חתולים בחצרוהגורים גם לא מייללים
 מאז שהשכנה מקומת הקרקע
 השליכה את עצמה מהמדרגה
 
 | 
 | כבר שבועמשתוללת הנירוונה שלי
 ביערות הכרמל
 
 | 
 | כמו יין ישןמשתבח האתמול
 בייקבי הזמן
 
 | 
 | כְּמַפְתֵּחַ סוֹלעוֹמֵד לִפְנֵי הַתֵיבָה
 חַזָּן הַתְפִילָה
 
 | 
 | הַסְּטָטִיסְטִיקָהכְּמוֹ אֶת גּוּגְל לְמָזָל
 קְוַואנְט לְכָל שׁוֹטֶה
 
 | 
 | כשאמרתי שאני אוהב אותךואמרת לי שגם את
 אני אהבתי עוד יותר
 ואת אהבת כמעט
 
 | 
 | כשהאהבהאינה תלויה בדבר
 הדבר הוא סקס
 
 | 
 | רחוב עם-ספר(צומת ספרים-סטימצקי)
 4/100
 
 | 
 | כִּי אֱנוֹשׁ הוּאוְיֵשׁ בּוֹ מְאַהֲבַת הַבָּלוֹן אֶת הַחוֹחַ
 וְיֵשׁ בּוֹ מְקִינְאַת הַחֲלוֹם בְּשִיבְרוֹ
 
 | 
 | כיפה אדומהשועל בלול הספרים
 הזאב הרע
 
 | 
 | איזו מלה שרויה היא מאוהבטבולה לה בשילייה מחבקת
 שקועה לה בתנוחה עוברית
 
 | 
 | כִּכַּר הַמְּדִינָההַיָּד הַמַאֲכִילָה
 פַּת כֶּסֶף קְטַנָּה
 
 | 
 | כִּיסֵּא לַקּוּפָּאיזְכוּת תֹּושָׁבוּת לָעוֹלֵה
 חוֹק שְׁבוּת עַל מָלֵא
 
 | 
 | מגדל כיסאותתל חרקים נפילים
 פרוקי רגלים
 
 | 
 | לִהְיוֹת לָהּ לְמִסְפָּר חִיוּג מָהִיר לְהִתְקַשֵּׁט
 לְהוֹפִיעַ לִי בַּסְקַיְיפּ
 שָלָט רָחוֹק לְהִתְפַּשֵּׁט
 
 | 
 | סוּפַת רְמִיָּה פִּתֵּיתִי שֶׁקֶר לְבָנִים
 דּוּבִּים וְיָעַר
 
 | 
 | הָיֹה הָיָההָיֹה הָיוּ
 כֵּן שִׁירַת פַּעֲמוֹנֵי הָרוּחַ
 
 | 
 | כֶּלֶא הִיגָיוֹןהַסּוֹהֵר הַנִּיסָיוֹן
 הָאַסִּיר דִּמְיוֹן
 
 | 
 | כדת וכדיןהרי את מגורשת
 לחור בסדין
 
 | 
 | כדור פורחירוק ונקי יותר
 אינו בלון חם
 
 | 
 | כַּמָּה נָשִׁים כְּמוֹ חַיּוֹת בְּמִקְלָטאֵין כְּנִיסָה לְזָרִים
 אֵין כְּפָפָה לְהָרִים
 וְהָאוֹפֶן סוֹפִי וּמוּחְלָט
 
 | 
 | מָנַעְנוּ בְּחִירוֹתוְהֶעֱבַרְנוּ תַּקְצִיב
 כַּמָּה מַעֲצִיב
 
 | 
 | כמה צל צריך אדם, כף תמר אחת פרושה
 היא לו סוכת שלומו, כרית מראשותיו ומשענת גוו
 
 | 
 | כָּאן בְּבֵית חוֹרוֹןכְּבָר קוֹרְאִים מִילָה תִּמְרוֹן
 שֵׁם שֶׁל חֲמוֹרון
 
 | 
 | כאן גר באושראיש עם תואר והדר
 דוקטור של כבוד
 
 | 
 | אהובתי כלה שלי
 ים תיכונית
 אני מבטיח
 להיות רק לך
 להיות שלך
 אם רק תרצי
 לבחור בי לאישך
 
 | 
 | כָּלָה וְהָרָההָגַעֲתָה לְפִירְקַהּ
 הוּא שִמְחַת תּוֹרַהּ
 
 | 
 | טוֹהַר הַגֶּזַעתַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
 מַכִּים שוֹרָשִים
 
 | 
 | כל ערכת חירוםרצוי שתהיה בה
 גם זריקת עידוד
 
 | 
 | מִלַּיְלָה רָקוּעַ שָׁמַיִם שְחֹורִיםשָׁלְחוּ לִי שְׁמָשׁוֹת שֶגָּוְועוּ
 בְּקוֹד שֶׁל נִיצוֹצוֹת רָפִים
 הוֹדָעַת אֱמֶת
 
 | 
 | כל צד מייחלשהשופט יכשל
 אך לטובתו
 
 | 
 | חֶבֶל מִתְעַקֵםלְיַישֵׁר אֶת הַתָּלוּי
 הַיְיקוּ מִתְחַכֵּם
 
 | 
 | זוֹהִי הַתְּמוּנָההַדּוּגְּמִית שֶׁבַּצְּלוֹחִית
 הִיא מְלוֹא הַמָּנָה
 
 | 
 | כולנו גרים במרפסתכולנו רוצים לעזוב
 חצי גוף מעבר למעקה
 תשע נשמות מעל הרחוב
 
 | 
 | אֵינֶנִּי חַת, אֵינִי חָרֵדשְעֵדוּתֵינוּ שְׁנֵינוּ עַל אוֹתוֹ מַדָּף
 פּוֹזִיטְרִיפְּ וְנֶגַטְרִיפְּ שֶׁל אֱמוּנוֹת זָרוֹת
 בְּמִטְעָנִים מְנוּגָדִים
 
 | 
 | יָרוֹק שָׁאַל יָרוֹק נִישָא בָּרוּחַ אָדוֹם שָׁאַל אָדוֹם נָשוּא עַל מַיִם
 לְאָן הוֹלְכִים הֶעָלִים הַצְהוּבִים
 הִיא שָאֲלָה מִנַיִין
 
 | 
 | דְּרוּשִׁיםאֱלוֹהִים
 
 שְׁלוֹשָׁה
 
 | 
 | לְהַשְׁכִּיבֵך עַל הַגַּב קִיפּוֹדֶתוּלְלַטֵף אֶת בִּטְנֵך הוּא קָם
 לַהֲפוֹך בָּך וּלְפַתוֹת
 
 | 
 | וַיְהִי הַיּוֹםהָהִיסְטוֹרְיָה מָשְׁלִיכָה
 עַל הַתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם
 
 | 
 | לְעַשֵּׁן אוֹתָך דֶּרֶך הַשְּפָתַיִים, אַהֲבָהבִּשְאִיפָה אַחַת אֲרוּכָּה וְעַזָּה
 מְצִיפּוֹרְנֵי בְּהוֹנוֹת וּשְּעַר עֶרְוָוה חָרוֹך
 
 | 
 | אַהֲרוֹן בָּא רַקלְצִיטוּט הַמְפוּטְפָּט
 בְּסוֹף כָּל מִשְׁפָּט
 
 | 
 | לצד הצהובהכחול כחול יותר
 
 | 
 | אֵשׁ מִנֶּשֶׁק קָלעוֹד בֶּן אָדָם מְקוּלְקָל
 הָאִיּוּם סוּכָּל
 
 | 
 | רָשַׁע מְרוּשַעהָיוּ לוֹ מוֹרִים טוֹבִים
 מוֹרִים בָּחַיִּים
 
 | 
 | לִדְרוֹך בִּשְׁלוּלִית הַמִּילִיםיָחֵף וְחַף מִגֶּרֶב
 עַל שִׁיר שֶׁלֹא לָבַשׁ עוֹד מִכְנָסַיִים
 
 | 
 | היו היו לי נעורי שירת ילדות הומייהשירת זוהר שאין לעיין בה לפני שמותר,
 תמיד היו החיים לפני
 ומותי נשרך אחריהם כנשל נחש,
 
 | 
 | ליישני עפרבלי סדין שמיכה וכר
 שלט פה נקבר
 
 | 
 | יש לנו הכלבית גן באר ועץ
 לי ולקיסר
 
 | 
 | מפעל המזל מגוייס לפיקוד העורף בצוהמספר הנוסף הוא 8, אגב,
 לידיעת הטפשות והרשע
 
 | 
 | לקנות את האישה שלך בכסף מלאמהדורה ראשונה
 בלי פתק החלפה
 בקופה
 
 | 
 | לִתְשוּקָתֵך הַנִדְרֶכֶתקֶשֶׁת אָהֲבָתִי מְשׁוּכָה לְאָחוֹר
 וְתָאֲוָותִי נִבְלַעַת בָּהּ
 וּמִתְעָצֶמֶת
 
 | 
 | טיסת רגשותלב ממריא לשום מקום
 חרדת נחיתות
 
 | 
 | בְּבֵית הָחוֹלִי הַזֶּה הִיא מְלַמֶּדֶת אוֹתִי לְרַפֵּא פִּצְעֵי אַהֲבָה
 בְּתַחְבּוֹשוֹת סֶקְס
 
 | 
 | אני רצחתי את ליאו מסי,זה היה רק עניין של זמן גלאקטי
 והזמן היה כמו ג'ון לנון,
 שכבר אי אפשר היה להשיב
 
 | 
 | בַּלֵּב הָאוֹהֵב אֵין פַּחַד מְאַבֵּד וְהוּא נוֹרָא וְנִפְלָא גַּם יַחַד
 
 | 
 | לבובה שליאין כח
 שיבלבלו לה
 את המוח
 
 | 
 | לַגֶּבֶר תַּחַת הַמִיטָה וְהַגֶּבֶר מֵעָלֶיהָ הַנּוֹעָדִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם
 
 | 
 | גֶּבֶר מְלַקֵּטאִשָּׁה בּוֹ הַצַּיֶּידֶת
 לַיְלָה מְלַהֵט
 
 | 
 | נִיצָחוֹן מוּחְלָטלַיֶּלֶד הָיָה כּוֹבַע
 תָּלוּי בַּשָּׁלָט
 
 | 
 | שֶׁבַע שְׁנוֹת אֲפִיקוֹמַן מְגֵירָהבְּמִשְמוֹרֶת שִׁירָה
 שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת אַחֲרוֹנוֹת
 שֶׁל שִיגְיוֹן נְעוּרִים לִפְנֵי שִיכְחָה
 
 | 
 | בֶּטֶן וּבְכָךהַמְּחִיר שֶׁל אִי תְּנוּעָה
 כִּיכָּר אוֹ כֵּעָך
 
 | 
 | לעג לאומרגדשה סאת הרוח
 מוץ קל וחומר
 
 | 
 | עַל עֶרֶש הַדְּוָוינֶפֶשׁ אֶל נֶפֶשׁ בִּתְנוּחַה מִסְיוֹנֶרִית
 שוֹכְבוֹת כַּפִּיוֹת עִם שְכִיב מֵרָע
 
 | 
 | הוא חבל הטבור שליכרוך על צווארי
 הדוק מדי
 
 | 
 | חֻוּלְשׁוֹתַי נוֹגְעוֹת בְּחֻוּלְשׁוֹתַיִךיָמִין בְּיָמִין אַחַת לְאַחַת
 שִּׁוְועַת אֶצְבָּעוֹת יְתוֹמוֹת
 לָגַעַת
 
 | 
 | צִיָירְתְּ סְבִיבוֹ לֵב עַל הַחַלּוֹן בְּהֶבֶל פֶּה וְאֵד מְלַחְלֵחַ
 הִרְחַקְתְּ מַבַּטֵך מֵעָלַי וְיָצָאתְּ
 מִפָּנַי הַקְּפוּאִים וְגוּפִי הַצּוֹרֵחַ
 
 | 
 | אֵין רֹאשִׁי מֵקֵלבְחָכְמַת הַהֲמוֹנִים
 לָמָה לְקָלְקֵל
 
 | 
 | לָעוֹלָם חוֹסֶןיִשְרָאֵל כִּיפַּת בַּרְזֶל
 מֶרְכָּז הַכּוֹבִיד
 
 | 
 | לָעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶּׁבָּא בָּרוּך הַבָּא
 לְהָפֵר חוֹזֶה
 
 | 
 | צ'חצ'חים בונבוןלפלפים בכפכפים
 צחצחות לשון
 
 | 
 | לָרֵצַח יֵשׁ שֵׁםהַכַּדּוּר עוֹד בַּמֵּצַח
 הָרֹאשׁ כְּבָר אָשֵׁם
 
 | 
 | שמועה עסיסיתלשון נופל על לשון
 לזות שפתיים
 
 | 
 | לא בצל לא שוםאין אלוף התבלינים
 מלבד הרעב
 
 | 
 | לֹא הִיא וֶגָאס, יַלְדָּהלֹא הִיא וֶגָאס
 
 | 
 | זוֹ לֹא עִיסַתִּילֹא הִקְדָחְתִי אֶת אִשְׁתִּי
 וְזוּ גִּירְסַתִּי
 
 | 
 | לֹא הוֹלֵך עִם שִׁיר בַּכִּיסשֶׁלּא יָקוּם בִּי וְלֹא יְפוֹרֵר
 
 | 
 | מִי יוֹדֵעַלָצֵאת מִבּוֹרְדֶל בְּפָּרִיז
 וְלִצְעוֹק לַשּוֹטְרִים
 
 | 
 | גן שברון הלבלא לדרוך על הדשא
 רסיסי חיים
 
 | 
 | כְּדַאי שֶׁתִּקְרֵאִי אוֹתִי יוֹתֵר בְּטַעַםכְּדַאי
 כִּי דַּי
 
 | 
 | אִישׁ שֶׁל רַגְלַיִים לֹא נִמְשָׁך לִבְנוֹת הַיָּם
 רֹאשׁ לַאֲגָדוֹת
 
 | 
 | קֶטְשׁוֹפְּ הַמּוּצָרעוֹד וָעוֹד וְהַתּוֹצָר
 לֹא עוֹשֵה בָּשָר
 
 | 
 | רָצִיתִי מִמֵּך לֹא רָצִיתִי אֶת כּוּלֵך
 (הוּא בָּא וְהוֹלֵך)
 
 | 
 | הָיִיתִי חוֹרֵץ וְחוֹרֵטהָיִיתִי כּוֹרֵת וְתוֹלֵש וּמוֹרֵט
 
 | 
 | בסומק החם על שפתיך, דיינישזור ועטור פלחי אודם עזים
 קעור וקמור מתעלסים לחייני
 בנשיקה של לולאות וחרוזים
 
 | 
 | לו שתי משאלות         וותר על כל מה שיש
 בקש אהבה
 
 | 
 | סוד חיי עולה       מאחורי הקלעים
 
 | 
 | אָבְקָנֵי מִילִים מִתְבַּדְרִים מִשְפָתֵיהַוְכוּלַן לְצִיטוּט
 
 | 
 | על דעת המקוםועל דעת הזמן
 אני כאן
 לעשות לביתי
 לסרסר את בתי
 בחדר מלון
 לפקוד עוון
 אבות על בנות
 ולשכוח מעדן חלון
 
 | 
 | כשאמרתי שאני רוצה לצאתואמרת לי שגם את
 אני נשיתי עוד יותר
 
 | 
 | מִפַּאֲתֵי הַחַיִּים עַד מְבוֹא הַשְּׁאוֹל תַּחַת שְׁמֵי שִׁיגָעוֹן וּצְהוֹב דֵרָאוֹן
 עוֹלֶה גַּל וְיוֹרֵד עַל שְפַת חוֹף תְּהוֹמוֹת
 וּמַה אִם כַּחוֹל הוּא
 
 | 
 | מיטיב ומשיבמכוניות אבודות
 אחמד מטייבה
 
 | 
 | כֶּלֶב בַּבַּיִתמְלוּנָה כָּל הַבַּיִת
 כֶּלֶב הוּא בַּית
 
 | 
 | בְּכָל חֲצִי יְמָמָה בְּחֵלֶק הָאָפֵלמְנַעֲנְעִים גְּבָרִים אֶת הָעוֹלָם
 טַרְפַּם תַּחְתָּם
 
 | 
 | מנת פואה גרה  לפום צערא אגרא
 מעלה גרה
 
 | 
 | הָיְיתָה כָּאן בְּדִיחָההַשָּׁמַיִם יְחַכּוּ
 אֵין פָּאנְץ' תִּצְחָקוּ
 
 | 
 | כְּשֶהָיוּ רַק מִלִּים וְאָבַד פַּעַם נְקִיפוֹת לֵב וּמְגִּינַּת רוּחַ
 שָׁאַלְתִּי מַהִי אַחֲרִית
 וְעַל מָה הָהַלְוָויָידָה
 
 | 
 | ואני מציצה ביניהן מאחורורואה שהאור
 בין לבן לשחור
 הוא שחור
 
 | 
 | בְּאַרְנָק בֶּן שְׁלֹשָׁה מִיפְלָסִיםהִיא תִיאֲלֵץ לְפַנּוֹת קוֹמָה
 (יִהְיֶה נוֹרָא)
 
 | 
 | משיכת יתרהאיש שלי מהבנק
 טוען לכתר
 
 | 
 | אֶצְבַּע נְכוֹנָהמְשׁוּלֶשֶׁת בַּת זוֹנָה
 מַכַּת מְדִינָה
 
 | 
 | מתוקים רגבי השכןשאני זרועה בתלמיו
 
 | 
 | שָׁמַיִם הֵם רִיצְפַּתִּי לַהֲלוֹך פֶּסַע לִדְרוֹך מִקְלָלָה לִבְרָכָה
 מִגָּבְרִיוּת לִנְשִׁיָּה
 
 | 
 | מִדְבָּר צָחִיחַעֲכּוּבִית מִתְגָּלְגֶלֶת
 בְּשִיג וְשִיחַ
 
 | 
 | הָפְלֵא וְהָדֵרקוֹבֵר סַרְבָּנֵי חִיסוּן
 מִחוּץ לַגָּדֵר
 
 | 
 | שורש יודעמי מנער את העץ
 עלה מהרהר
 
 | 
 | עֲדַת שׁוֹמְרֵי דָּתמִידָרְדֵרִים לַפָּחִים
 כּוֹלֵל פִּירְחָחִים
 
 | 
 | מיהו האביר שלךמאיזו אגדה הוא הנסיך שלך
 שצריך אלף לילה ולילה איתך
 
 | 
 | משגיח כשרותמי לידו כף יתקע
 רב הטבחים
 
 | 
 | מִילְיוֹן אַייזְנְקוֹטְסמַעֲמָד בֵּינוֹנַיִים
 אַלְיָה וְהַקּוֹץ
 
 | 
 | היו היו פעם מיליםשמתחרזות עם שניים
 שלא אומרים אותן יותר
 ונעלמו בינתיים
 
 | 
 | מילים עוזרות לילנסח ברגש
 מודעות אבל
 
 | 
 | וְעַל כַּפּוֹת הַמָּאֹזְנַיִיםשְׁלוֹשׁ מִילוֹתָיי הַיְבֵשׁוֹת שְׁקוּלוֹת
 לְשֶׁלָּך הַמֵּאָה הַבּוֹכוֹת
 
 | 
 | (ואמא אומרת:לראות ולחזור)
 
 | 
 | לֹא צָרִיך כְּבִישִיםלְאָן שֶאֲנוּ נוֹסְעִים
 אֲנִי לֹא דַּי לָהּ
 
 | 
 | מכיתת יוריםלא מביאים הביתה
 שיעורי בית
 
 | 
 | לְקוּרֵי אַהֲבַת עֵינַיִּים לְחֶמֶד עַרְסָלִים שָׁדַיִּים
 לְשַׁדִּי שָׁלָל
 גּוּפִי בַּז
 
 | 
 | עֲמִידָה זְקוּפָהמוּל תִּקְרַת זְכוּכִית שְׁחוּחָה
 מִלְחָמָה שְׁקוּפָה
 
 | 
 | כְּמוֹ שְׁאָמַרְתִּיגָּמַרְתִּי גַּם גָּמַרְתִּי
 מִלָּה נִרְדֶּפֶת
 
 | 
 | אִם הָיְתָה לִי כִּנֶרֶת לִזְכּוֹראִם הָיָה אֵקָלִיפְּטוּס שֶׁל פַּעַם
 אִם בַּיִת קָטָן עִם מִרְפֶּסֶת
 אִם חָצֵר בֵּין עֵצִים וְעַרְסָל
 
 | 
 | מן השמייםקו הרקיע מסתיר
 אופק מדיני
 
 | 
 | מסגרת ריקהמן המראה ניבטת
 אני לא לבד
 
 | 
 | אָשִׁיר שִׁירֵי מִקְלַחַת מַנְעִימִים שֶׁל אִישׁ אָמִידעַל שְאֵפְשַר (בְּלֹא יוֹתֵר מִדַּי שַׁמְפּוּ)
 בִּמְחִיר מוּזָל לְהִסְתַבֵּן תַּחַת הַמַּיִם
 
 | 
 | מִפְרָשִים הוֹרֵדבְּיָמִים טְרוּפִים אֵלֶּה
 רַק מָשׁוֹט שוֹרֵד
 
 | 
 | מקדמת דנאהמלחמה אכזרית
 ואין לעדנה
 
 | 
 | לְאִיטוֹ הֵסֵב הָעוֹלָם אֶת פָּנָיו מִמֶּנּוּמְגַלֵּה אֶת עוֹרְפּוֹ הֶעָבֵה
 בְּכִיעוּרוֹ
 וְהָעוֹלָם יוֹרֵק
 
 | 
 | תש כוחו של אבא, נערהיה אתה לגבר
 קח !
 
 | 
 | כשמשקפייך על חוטמיאת נראית לי אלוהית,
 ככה זה עם משקפיים בשוק של מוכרים
 
 | 
 | חצי מחשבהלשכב עם בתולת ים
 מי חצי בוגד
 
 | 
 | מִשְׁמֶרֶת צְנִיעוּתמִשְׁלַח מַלְאֲכֵי רָעִים
 יַד הַפּוּרְעַנוּת
 
 | 
 | משפטי חכמהטיפש מדיח טיפש
 להיות חכם
 
 | 
 | ויש בהתחלה הזאת כתפיים שנוגעות
 ושפתיים נענות
 ויש סוד שנרקח
 וסוד שנרקם
 ולהבה מרצדת בשניים
 ויש סוד שנגלה
 וסוד שנפלא
 וצחוק מלבב
 בין עיניים
 
 | 
 | אני ועצמי בדרך לסדנת טיפול בהפרעת התאהבות
 מלהמשיך להתמכר לך
 
 | 
 | מִתְלַבֵּט שׁוֹאֵלאִם יֵשׁ חָכְמַת הֲמוֹנִים
 לָמָּה לְקַלְקֵל
 
 | 
 | עַל חוּט הַכְּבִידָהמִתְנוֹדֵד מֶרְחָב בּוֹלְעָן
 צָף בָּלוֹן הזְּמָן
 
 | 
 | רִיסֵי הַדִּמְיוֹןמִתַּחַת לְגוֹדֶל פְּלָאנְק
 מִצְמוּץ מְצִיאוּת
 
 | 
 | מכה כואבתמתחת לחגורה
 מותני העבה
 
 | 
 | הכל בראשיתרק השוטים נביאים
 ימינו כתובים
 
 | 
 | וְיוֹדֵעַ שֶׁלּא כָּל אַחַת הִיא בַּת פַּרְעֹהלֹא כָּל אַחַת
 ולא כָּל אֶחָד הוּא מֹשֶׁה לִמְשוֹתוֹ
 לֹא כָּל מֹשֶׁה
 
 | 
 | קַטָּר הַצְלָחוֹתשֶׁל מֵרַב מִיכָאֶלִי.ת
 מַעֲלָה פָּחוֹת
 
 | 
 | אין לי עוד חייםאין גם מי שילווה לי
 מת על זמן שאול
 
 | 
 | סֶמֶל עִיר הוּכְּחָדאוּנִיבֶרְסִיטָה פְּתוּחָה
 ( n-1 )
 
 | 
 | מלך העולםתחת כובע עם ציצית
 ליצן החצר
 
 | 
 | לעין המתבונן אהיה  שוטה קופץ בראש המזח
 בלי דג בקצה חכה
 מבלי חכה
 
 | 
 | מבט נכוחהקיר בלובנו מטיח
 מילות תוכחה
 
 | 
 | אֵלוּ הַמְשּׁוֹרְרִיםבִּקְרִיאַת הַצִּיקַדַה
 לַמְשׁוֹרְרוֹת
 
 | 
 | "וְאַתְּ בְּמַעֲרוֹך רוֹצֶצֶתאֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל בַּעֲלֵך
 מַה הִתְרוֹצֵץ לְךָ בְּרֹאשֵׁך?"
 
 | 
 | מה יוריש לי העולם במותוירח חסר
 שמש שוממה
 
 | 
 | בואי אל ארץ אגאדו בהצעיריה נוהגים בשיגעון אל תוך מכמונות אהבה פורשת ידים
 נסיכיה מחכים לנערות על מדרכות ממול עד תום המסיבה
 
 | 
 | מַה מְטַפְטֵף עָלַי אִימָּאמַהִי הַשְּׁלוּלִית הַנִּקְוֵוית לְרַגְלָי
 הַאִם נִפְלָאוֹת מְעֵיְנַיִיך
 טִיפּוֹת הַחֵלֶב הַלָּבָן
 
 | 
 | והעכשיו ההוא - עכשיו הוא שב
 עם אצבעו המיתולוגית.
 במעלה העכוז הצדקני שלך
 
 | 
 | רֹאשׁ לַשּׁוֹאָלִיםמַה עוֹשִים בַּעֲרָבִים
 יוֹשְׁבֵי אוֹהֲלִים
 
 | 
 | בְּטַבַּעַת זוּהֲרֵי אַתְּ מְקַדֶּשֶׁת
 דָּמִים שֶׁפָּזוּ
 
 | 
 | קול המואזיןמחריד שדים של יהוד
 מטריף לאללה
 
 | 
 | תֶּלֶם בַּשְׁדֵמָהמַחְרֵשָׁה הֲרַת עוֹלָם
 רֶחֶם אֲדָמָה
 
 | 
 | מטבע קטנה               בחנות הנכונה
 קונה את הכל
 
 | 
 | מַטְלִית עִיזְבוֹנוֹתמֶמָרֶקֶת בְּחַיִּים
 קוּפַּת עֲווֹנוֹת
 
 | 
 | קֶבֶר אֶל קֶבֶר זְרוֹעִים גִּינוּנִים וְסוֹדוֹתדֶּבֶר אֶל דֶּבֶר בְּכָל הַפֶּלֶך
 נָפַל הַמֶּלֶך
 
 | 
 | מַלְכָּהּ אָבוּדָהטַנְגוֹ לַאס וֶגַאס בָּרֹאשׁ
 אַס-שְתַיִים/שָׁלוֹשׁ
 
 | 
 | מַנְחִית מָסוֹקִיםזְרוֹק מִילָה נָאצִית לָאֵשׁ
 קַבֵּל זִיקוּקִים
 
 | 
 | מס על ירושההיום צדק חברתי
 פעם שוד קברים
 
 | 
 | הלב נאמן לפסים וניסיםהלב מאמין שרמזור הוא האור
 הלב בלבן ושחור
 והיא שעמדה לחצות את הכביש
 
 | 
 | רְאֵה גִּיסַתּוֹאֵין הַמַּעֲרוֹך נִיכָּר
 עַל פִּי עִיסַתּוֹ
 
 | 
 | נסיעה לחו"למע"מ בשיעור אפס
 טוס כי זה כדאי
 
 | 
 | מפתח נפשיאין לי כספת סודית
 בטמיון חיי
 
 | 
 | הַכִּיתוּב עַל גַּבמַצֵּיבַת הֶר שְׁרֹדִינְגֶר
 "חַי אוֹ מֵת" אַגַּב
 
 | 
 | מַשֶּׁהוּ אֲמִיתִי בָּרוֹמָן הַזֶּהשְהַרֶמִיָה בּוֹ הִיא לֹא בְּגִידָה
 שְלֵאַב הַבַּיִת יֵשׁ בּוֹ אָלִיבִּי מוּצָק
 וְהָאַהֲבָה הִיא הַרוֹצָחַת
 
 | 
 | מַשֶּׁהוּ יִפָּתַח הַלַּיְלָהצוֹהַר בַּפִּישְׁפָּשׁ
 חָרָך אוֹר לַדֶּמַע
 
 | 
 | הכל מתחיל שפוי  ומשתגע בהמשך
 אל תוך הלילה
 
 | 
 | הַבּוֹקֶר הִתְפַּכֵּחַ וְעָלָה וְהִתְעוֹרֵרמִתּוֹך הַלַּיְלָה
 מִכְתָּב לָבָן בֶּן שְׁתֵּי שׁוּרוֹת כִּיבָּה אֶת הָאוֹרוֹת
 
 אֲנִי לֹא דַּי לָהּ
 
 | 
 | מַתְכּוֹן לְחִידוֹןלָבִּירִינְט לַפָּנְתֵיאוֹן
 רְצוֹן הָאָדוֹן
 
 | 
 | מַתְסִיס הַמֵּיְינְשְׁפְּרִיץ עָרוּץ שְׁנֵים עֶשְרֵה מִכָּל
 סוֹדָה-סְטְרִים שֶׁל קוֹל
 
 | 
 | מַתִּיר יִסּוּרִיםמֵכִיל מֵתִים בְּחֶסֶד
 לִיְשֵׁנֵי עָפָר
 
 | 
 | מִפִּי הָאָתוֹןמָגֵן מִשְרַד הַבְּרִיאוּת
 נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן
 
 | 
 | מִזְרָח הַבַּעַל הַמַּכֶּה וּמִתְרַצֶהוְאַשְׁכְּנָז
 אִשָּׁה מוּכָּה, הַמִתְעֲנָה עַל כִּישְלוֹנַה
 שְׁלוֹ הִיא חָבַה אֶת חַיֶּיהָ
 
 | 
 | הָאֶשְמַע קוֹלָהּאָהֲבָתִי חֵירֶשֶת
 הָאַשְׁמָה כּולָה
 
 | 
 | מָה יִשְרְאֵלִיכּוֹבַע טֶמְבֶּל וְלַפִּיד
 אִימוֹגִ'ים בַּפִיד
 
 | 
 | ואני לא הולך מכאן לפני שאגלה איך
 לקחת עמי
 את זכרי.
 
 | 
 | לְאַבָּא אֵין כִּיסֵּא כָּזֶהלְאִימָּא אֵין כִּיסֵּא כָּזֶה
 כִּיסֵּא קְצָת מְשׁוּנֵה, אֲבָל
 כִּיסֵּא רַק שֶׁל יוּבָל
 
 | 
 | בִּשְׁבִיל הַגּוּף שֶׁלָּך נוֹעַד מִישֶׁהוּ אַחֵר אִיתִי אֶת פּוֹשַעַת בִּשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה
 וְאֵיזֶה שְׁבִיל הוּא לִכְבּוֹשׁ וְלִפְסוֹע
 
 | 
 | בְּחוּמָהּ לְאוֹרָהּ בֵּין שָׁדֶיהָשָׁמָה אָנוּ חַגִּים בְּכִיווּן הַשָּעוֹת
 מְחָמְמִים לֵילוֹתֵינוּ בְּהֲנָאוֹת דַּקּוֹת
 וּמְחַכְּחִים אֶת יָדֵינוּ בְּהַתְחָלוֹת שְׁנִיוֹת
 
 | 
 | אֵין מָוֶות לִפְנֵי הַחַיִּיםחֲבָל
 אוּלַי לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לַחֲזוֹר
 אֲבָל
 
 | 
 | גּוּפִי נִיגַר אֶל הַכִּיכָּראֶל פִּי בְּאֵרוֹ הַשוֹאֶבֶת
 
 | 
 | סִינְגַפּוּר סָבִיבמַס עַבָּאס מַצִּיב תַּקְצִיב
 מֶטְרוֹ תֵּל אָבִיב
 
 | 
 | מָשִׁיחַ כְּבָר כָּאן רָכוּב עַל תַּיִשׁ לָבָן
 בְּדִיחָה עִם זָקָן
 
 | 
 | כדאי שאתחיל לדבר בשפת בני גילי
 ואחדל משפת הצעירים הזאת
 שאני חוטא בה
 
 | 
 | קני מר וסוכרנשברים על הצער
 בכאב מתוק
 
 | 
 | יושב שבעה חיבשורה השלוש-עשרה
 מהסוף הרע.
 
 | 
 | ההחפצה היא דרך הבדידות,אני יודע,
 אני בודד
 
 | 
 | מוחי מלבןמחשבותי נצרפות
 אני הספק
 
 | 
 | מוֹחַהּ שֶׁל אִשָּׁהעוּבָּר אַהֲבָה רָאוּי
 לְהַאֲנָשָה
 
 | 
 | עִם הַיָּםעִם הָאוֹפֶק
 נוֹשְקִים אֲרוּכּוֹת לַדִמְיוֹן הַסָּמוּר שֶבָּעוֹרֶף
 וּמִתְנַשְמִים,
 
 | 
 | מוֹסָד הַשִׁיבּוּטהַגָּפוֹהַּ לְצֶדֶק
 חֶזקַת הָחַבּוּת
 
 | 
 | מוֹצָא הָאָדָם הוּא מִן הַכֶּלֶב, כָּך נִנְבַּחמוֹצָא הָאֵל הוּא מִן הָאָדָם, כָּך נֶאֱמַר
 אֵלֶּה מְשַׁבְּחִים "הוּא-הוּא-הוּא"
 וְאֵלֶּה "קָדוֹשׁ הוּא, קָדוֹשׁ הוּא, קָדוֹשׁ הוּא"
 
 | 
 | דָּמוֹ מָכְתִים אֶת שׁוֹרָשָׁיווְהַכְּאֵב אֶת לְשָׁדוֹ
 בְּמוֹרְטוֹ בַּמָּקוֹר לַעֲקוֹר
 נוֹצוֹת אַהֲבָה יְשָׁנָה
 
 | 
 | בני שנה תמימיםמובלים בעגלות
 כצאן לטבע
 
 | 
 | מַה שֶׁלּא הָיָה לִי הָיָה בְּאֱמֶת
 הֵבֵאתִי יָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ
 הוֹצֵאתִי חָדָשׁ מִפְּנֵי יָשָׁן
 
 | 
 | מוטב יאהב שירי, אחת (אשה אחת) תריסר,
 משיאהב בפעם (רוב נשים)
 בשתיים עשר
 
 | 
 | עַל שִׁימְשַׁת חַלּוֹןמוּל שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ
 מָתְרִיס לוֹ צִילוֹן
 
 | 
 | מוּסָר מִלְחָמָהבְּרִיאוּת תַּת סְעִיף נַפְשִׁי
 הוּא תַּת אֱנוֹשִׁי
 
 | 
 | אֲנִי כָּאןלְאֱהוֹב אוֹתָך מִתַּחַת לַשוּלְחַן
 בְּסַכִּין, בְּמַזְלֵג, בְּמָה שֶּׁבָּא לַיָד
 
 | 
 | נְבִיא הֶעָבָרעֲתִידָן הַהִיסְטוֹרְיָה
 אֲדְמוֹ"ר הַמָּחָר
 
 | 
 | נשיא מדינהחולק תא כלא עם שר
 אסירון עליון
 
 | 
 | במעגל קטן ומתהדקעל חוג חיוכך
 שטה לשוני
 סחור סחור
 
 | 
 | מוטלות על גבתשע נשמות חתול
 לשש תידמנה
 
 | 
 | נְשׁוּך אַהֲבָהמִתְפַּלֵּץ מִחֲתוּנָה
 קְפִיצַת אֱמוּנָה
 
 | 
 | נשות ביקיניחלקי חריץ חוטיני
 שוות בליקיני
 
 | 
 | נִישְׁנוּש הֶעָתִיד - בְּלִישְׁלוּש הֶעָבָרהַמִּשְׁתֶּה - לַפִּישְׁפּוּש
 אֲוִויר הֶעָתִיד - בְּתַּפְלִיץ הַמָּחָר
 קוֹל שַׁדַּי - בַּרִישְׁרוּשׁ
 
 | 
 | אני מנחשארובה של מה אני
 ושוב מעשן
 
 | 
 | יהיו ימימתחת לשמים
 חוף לגלייך
 
 | 
 | ראיתי מאילו תהומות ענווה מטפסת ועולה צביעותי וצחקתי ושאלתי
 ממרומי מה אני צנוע
 
 | 
 | השעמום בכל כובדו כרוך סביב צוואריומבקש להתנדנד
 
 | 
 | חָסִיד עוֹלָם הַאֱמוּנָהבֵּין אֶרֶץ לַשָּׁמָיִם
 בֵּין צוּק אֱמוּנָתוֹ לַתְּהוֹם
 תָּלוּי וְעַל בְּלִימָה
 
 | 
 | נֵכֶס רְפוּאִישִׁיפַא פֶּגֶר רְפָאִים
 שֶׁלֶד בּוּרְסָאִי
 
 | 
 | הדגל בראשהדגלן הוא התורן
 מצעד החיים
 
 | 
 | קיללת מידאסעל תפוח גן עדן
 זהב פרוויים
 
 | 
 | שמש ממאירהנמש בחוג הסרטן
 הכל לגופה
 
 | 
 | עד שוך הסעריער נתלש מעלי
 נערם תחתי
 
 | 
 | הִשְׁתָּקְפוּת הַכֹּול וָכֹוללְאֱמוּנָה בֵּין שְׁנֵינוּ
 הִיא נֶצַח הַמַּרְאוֹת
 בֵּין צֶלֶם לְצֶלֶם
 בְּעֲזוּבַת נַפְשֵׁנוּ
 
 | 
 | זמן הוא נשל הרוחוגלעין הוא תפוח אחר
 
 | 
 | תפילין של יד על מבושיעל חולצתי הדפס ש-ד- י
 לבין רגלי קבועה לי מזוזה
 
 | 
 | נאות המדברעוברות אורח מזדמנות
 אורחות העבר
 
 | 
 | מלח הארץקברניט ספינת עבדים
 נווט המצפון
 
 | 
 | אלו הפנטזיות שלי עליךאני נקרופיל של אהבה חיה
 
 | 
 | נָקִילִימְדָה אוֹתִי הָאוֹמָנוּת לָבוֹא אֵלֶיהָ
 חַף מִכָּל דֵּעָה וְדַעַת
 וּמְסוּמָם בֶּאֱמוּנָה
 
 | 
 | נָשִׁים עִם נְטִיָּיה לְהַגְזָמָה מְעֲנְיֵינוֹת אוֹתִיהָיִיתִי רוֹצֶה לְהַכִּיר לְפָחוֹת אֶת כּוּלָן
 נָשִׁים שְחוֹשְבוֹת פַּעֲמַיִים לִפְנֵי שֶׁהֵן שוֹתְקוֹת
 
 | 
 | נֹחַ חַם יֶפֶתאַיֵּה שֶׁם הַמְפוֹרַש
 שֵׁם שְׁמוֹ הָאֶחָד
 
 | 
 | יֵשׁ מַשֶּׁהוּ רוֹמַנְטִי בְּעֲתִידוֹת שְעוֹטְפוֹת מַסְטִיקבִּנְייר דּוֹנַג
 בְעוּגִיַית מַזָּל מְתוּקָה יֵשׁ פֶּתֶק הַחְלָפָה
 לְאֶרֶץ רְחוֹקָה
 
 | 
 | ענני נוצהניצת עץ התפוח
 עלה והגשם
 
 | 
 | נוצה ברוחמחשבה מתבדרת
 כנפי הדמיון
 
 | 
 | תבלין באשה           פטריית הזייה היא
 כמהין אהבה
 
 | 
 | בְּטְרוֹלִים עֵרִיםסְלָעִים חוֹלְמִים בְּאָבָק
 כְּפָפָה לְהָרִים
 
 | 
 | שִׁיר לַסִּיסְמָאוֹתסְלוֹגֶנִים לַפִּתְגָמִים
 סְטִיקֶר לַהִימְנוֹן
 
 | 
 | מוחי מכונתסמיכות רבת אי איכפת
 ותו תוצאת
 
 | 
 | ספינה בורסאיתקברניטי הון שיכורים
 על ים העושר
 
 | 
 | סְפִירוֹת הַשִּׁירָהבְּטַעֲמֵי הַמִּקְרָא
 מַעֲלוֹת תּוֹרָה
 
 | 
 | אין פריאין נחש
 אין אשה
 אף באלה
 
 | 
 | בשבע לשונותבלחש, בגניחה, בבכי, בצעקה,
 בסימן קריאה, בלשון סגי נהור, בצווחה,
 בלי הפסקה,
 
 | 
 | הָאֵבֶל בּוֹעֵרבְּשַׁעַר עִיתוֹן הַגִּיל
 הָחָדָשׁ דוֹעֵך
 
 | 
 | שניים מן הכל יש לה,מפוארים ומושלמים
 לשון כפולה, לב חצוי
 ואותי
 
 | 
 | שיתוף הקבצים      סינמה פרזיטו
 גניבת הדעת
 
 | 
 | מִן הַסִּיפּוּריוֹצֵא הַבָּעַל
 וְאַחֲרָיו
 רוֹדֶפֶת נָעַל
 
 | 
 | זו ספרות שפלה, פראו,ספרות יהודיה
 למשש כריכה דקה
 למולל אותה בין אצבעותייך
 
 | 
 | מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ סוֹד - אֵין בּוֹ גָּן עֵדֶןזֶה לָשׁוֹן הַפָּסוּק
 יַעֲלֶה לְעוֹרְלָה שְפָתַיִים פּוֹתוֹת
 לְהוֹבִיל מִילָה אֶל גַּנָּהּ לְקוֹטְפָה
 
 | 
 | חתום בנשיקהכתוב באלף שורות
 אני טעיתי
 
 | 
 | קנו זמן במבצעעל כל שלש שעות שינה
 ספר מתנה
 
 | 
 | סֵפֶר הַעָלְמִין שֶׁלִּיפִּירְפּוּר הַמּוֹחִין בְּקִיפְלֵי מַשְמָעוּתוֹ
 קוֹצֵב לִי שִגְיוֹנוֹת
 מַכְּהֵה בִּי הֶגְיוֹנוֹת
 
 | 
 | שארית פליטהסלקציית פלשמורה
 קיצבת שארים
 
 | 
 | סֶרֶן קִירְקָגוֹרהַקִּיוּם הַמְּנַקֵּר
 עָף וּמְקָרְקֵר
 
 | 
 | סרדין ששרדונשאר לספר זאת
 מרגיש כמו כריש
 
 | 
 | סרסורי זונותסוחרי זכויות אדם
 אתם מהאו"ם
 
 | 
 | סָבָתִי עַל גַלְגַלֵיהָ הָיְתָה נוֹהֶגֶתבֵּין הַכְּבִיסָה לְקִיפּוּל הַסְמַרְטוּטִים
 לְהַכְּהוֹת אֶת תַּעַר חַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם הַמֵּמוֹרָטִים
 
 | 
 | הַתְּאוֹלוֹגְיַהשֶׁל כְּנֵסִיַּית הַשֵּכֶל
 סָיֶינְטוֹלוֹגְיַה
 
 | 
 | סוֹד הָאַגָּדוֹתחַתְרָנוּת בִּלְתִּי נִלְאֵית
 תַּחַת הָעוּבְדוֹת
 
 | 
 | פְּקָעוֹת עָנָן סְתָוסוֹדוֹת לֵילוֹת יָרֵחַ
 רָזִים וְעָבִים
 
 | 
 | סוהר מדופלםתלוי על קיר משרדו
 תעודת שחרור
 
 | 
 | סומק פשע בהבאודם מלאה צבאה
 נרצה עוונה
 
 | 
 | קמוץ שירמוללו בעפר
 הדקהו לאבן
 והנח למראשותיה
 
 | 
 | סוף האוטובוסבית כנסת על גלגלים
 עוד עזרת נשים
 
 | 
 | מִקְצֵה עַמּוּד עֵץ מַטפָּנָס רְחוֹב מַצְהִיב
 אוֹר זַרְזִיפִי אֲלָכְסוֹנִי מְטַפְטֵף
 כָּאן הוּא סוֹף הָעוֹלָם
 
 | 
 | כְּבָר אָמְרוּ מֵתִים מִמֶּנִּי שְהַחַיִים הֵם לֹא לְצִיטוּט
 
 | 
 | לַעֲשוֹת אֲחוֹתעוֹלֵה פָּחוֹת
 
 שֶׁלּא תְּסַפֵּר
 עוֹלֵה יוֹתֵר
 
 | 
 | צוואר זוכראל צוואר גוהר
 לחי אל לחי,
 דוהר מאוכף
 
 | 
 | מִגַּלְגַּל תְּנוּפָהבַּעַל עֲגָלָה הוֹפֵך
 סוּס לְהָחְלָפָה
 
 | 
 | אינני עקראינך רוצה ילדים
 את קונדום נשי
 
 | 
 | זִיכָּרוֹן אִישִׁי שִיכְחָה קוֹלֶקְטִיבִית
 ש-ָרִיד וּפָלִיט
 
 | 
 | לוּ כָּל הַבְּרוּאִיםעוֹמְדִים עַל דָּם הַטֶרֶף
 מִי הָיָה אָדָם
 
 | 
 | עֲצוֹר לְהֶרֶףעֲמוֹד עַל דָּם הַטֶּרֶף
 צַעַד לָאָדָם
 
 | 
 | היי בי גאותהיי לי שפל
 עשי בי ירח
 
 | 
 | בַּעַל לְזוֹנָהעֶבֶד לְפִיתְחַהּ נִרְצָע
 אַרְבָּעִים שָׁנָה
 
 | 
 | עִבְרִית בְּחִיזוּרהִיא לְצְחוֹק וּלְלַעַז
 אָגָב עֲגָבִים
 לְשׁוֹן "פְלִירְט" בִּשְפַת לַעַז
 
 | 
 | אני, הטירון התורן הטוראי, מגוייס מטעם עצמי לעקור
 שלש שנות שירות של
 רעיון שאין בו נשים לחבק
 
 | 
 | אז עיר יוצאת מחיפהבמהירות ששים
 קמ"שצריך
 
 | 
 | גלגל המזלכיף התקווה הטובה
 מגלן עולם
 
 | 
 | נצרפתי באישה של זוהאשה של זה,
 אשת הזהב
 
 | 
 | עגל שעווהמתמוסס ומתבוסס
 בחלב אמו
 
 | 
 | מִתָּמִיד הוֹעִידַה אוֹתִי אִמִּי לִהְיוֹת לָהּ לְשׁוֹפֵט עַד יוֹם לֶכְתַהּ
 
 | 
 | עד קש כי יצוץ                         " ed-kash"משענת קנה רצוץ
 לסיפור מצוץ
 
 | 
 | טוֹעֵן בְּחִיטִיםוּמוֹדֶה בְּשֵעוֹרִים
 עֵד לַמְּחִירִים
 
 | 
 | קץ לדיבורים                עייטים חגים מעלי
 ואני חופר
 
 | 
 | עֵץ אֲהָבוֹתָימַה בִּי לֹא נִעֲנָעְתָ
 לִקְטוֹף פֵּירוֹתָי
 
 | 
 | האקליפטוסתרופה לייבוש ביצות
 כימותרפיה
 
 | 
 | עֶבֶד מְיוּתָרעֲבוֹדָה מְשַׁחְרֶרֶת
 עוֹבֵד מְפוּטָר
 
 | 
 | עֶצֶם/לָשׁוֹן תְּאֵוָוה וְאוֹהֶבֶת רְעֵבָה וְנִרְקֶבֶת
 עֲנֵוָוה וְעוֹלֶבֶת
 נִשְׁמָתִי פִּיפִיּוֹת מְהַפֶּכֶת
 
 | 
 | וְלֹא עוֹצְרִים בַּתַּחֲנָה הַמְּשַוַועַתלַנוֹסַעַת הַרוֹצָה לָרֶדֶת
 
 | 
 | מועל יד ולבלמלל הימנון גבורות
 ולהצדיע
 
 | 
 | עֶרֶב הוּא עֶרֶבעֶרֶב טוֹב הוּא עֶרֶב מֵת
 רַק אֵין עֶרֶב טוֹב
 
 | 
 | סִינְגַפּוּר סָבִיבמָס סִינְוָואר לַמִּנְהָרוֹת
 עַזָּה לְדוֹרוֹת
 
 | 
 | מְאוֹתָה קִנְאָה בּוֹעֶרֶת לְיַם הַמִשְאֲלוֹתשֶּׁהָיִיתִי מְאָחֵל לָהּ מוֹת נְשִׁיקָה
 מְצַלְצֶלֶת
 
 | 
 | עַל גַּבּוֹ יֻוּשְׁכַּבמִי שֶׁלְּיָדַהּ יִתְקָע
 רָחָב בַּת רָחָב
 
 | 
 | עַל דֶּרֶך הַקֵּץמְכוֹנִית מְחַבֶּקֶת
 אִישׁ מְחַבֵּק עֵץ
 
 | 
 | גְבִירְתוֹ אוֹהֲבוֹתַיו
 יְדִידוֹתַיו וּמוֹקִירוֹת זִיכְרוּתוֹ
 
 | 
 | אִם לֹא הָיְתָה אֱמוּנָתִי גְּדוֹלָה מִמֶּנִּיהָיִיתִי קוֹנֶה אֶת הַפּוֹעַל הַזֶּה
 שוֹרֶש ש.ה.ד
 
 | 
 | אם לא היתה אהבתי גדולה ממניהייתי קונה את הפועל הזה,
 שורש א.ה.ב.
 
 | 
 | אם היתה היוהרה גדולה ממניהייתי קונה את הפועל הזה,
 שורש  י.ה.ר
 
 | 
 | על זבחי חיותהתקרבן בית המקדש
 אין בית שלישי
 
 | 
 | רק צוואר נישאעל כרעי תרנגולת
 בתודה מראש
 
 | 
 | עַל כָּל שְׁאֵלָהיֵשׁ בִּי תְּשׁוּבָה מְלֵאָה
 לוֹקָה בְּחָסֶר
 
 | 
 | שבועה ושיברהכי שבע יוקם קין
 קמתי משבעה
 
 | 
 | על פי הר געשנשיות מתפרצת
 שפתיים ישק
 
 | 
 | עַל קִידוּש הַשֵּׁם הֵם נָסְעוּ בְּרַכָּבוֹת
 צֶ'רְלִי קָצֶ'רְלִי
 
 | 
 | עַל ש-ְפַת הַקּוֹדֶשׁ שֶׁאַחֲרֵי הַחוֹלשַבָּתוֹת חולפות על פָּנַי ברגליים ארוכות וְחָזֵה
 מָלְכוּתִי
 לְאָן הוֹלְכוֹת הַשָּׁנִים
 
 | 
 | עַל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בְּגַג מְכוֹנִיתמְהַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה נִשְׁאֲגָה הַתְּמִיהָה
 מַה וְלָמָּה עַל הָאוֹטוֹ שֶׁלּוֹ כָּכָה
 
 | 
 | הגעת לתל אביב והיא לא מקומך, והיא העוברת בדרכך לאי-שם, אני היא הנשארת,
 לחוג ארוכות, לחכות, לחכות,
 ולשוב אל התורן
 
 | 
 | עַם יִשְרָאֵל חָ"יבָּרוּך אַתָּה הַ'
 מֵכִיל הַמֵּתִים
 
 | 
 | עַם יִשְרָאֵל מֵתעַל פִּי דִּין דָן וְדָיָין
 לִשְׁעָתָהּ אֱמֶת
 
 | 
 | תלוי ועומדנידון לחבל זבח
 עולה לגרדום
 
 | 
 | ערמונים מתוקיםערמונים מתוקים
 בשלים וחמים
 נבקעים ופוקעים
 
 | 
 | אַלְמָנָה עִם שִׁישָׁה כְּתָרִים לְרֹאשָׁהּגְּרוּשָׁה מִשְׁלוֹשָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת
 וְהִיא עוֹד יָפָה וְהִיא בְּאוֹרָהּ
 וְהִיא עוֹד אִשָּׁה שֶצָרִיך לְפָרֵט
 
 | 
 | עלה תאנהאשה חנטה פגיה
 אביב בראשית
 
 | 
 | עלה הצלסיוספשטת את הקאלווין
 היה פרנהאייט
 
 | 
 | אין בי עוד עשןאין בי עוד האודם שברמץ ובאוד
 יש בי את האפר והרוח הנישאת
 על רכב אש
 
 | 
 | כאב מתגברעת לחוש פחות צודק
 עכשיו הוא נכון
 
 | 
 | עוד יאיר נרוטומי מולך ישראל
 שב חי וקיים
 
 | 
 | לַנְיָיר הַבּוֹהֵה בִּי כְּאִילּוּ הָיִיתִידּוֹהֵה עַל שׁוּלְחַן הַכְּתִיבָה
 
 | 
 | עוד קדיש שחור          בשפת אלוהים ישמור
 ואידך זיל גמור
 
 | 
 | עוֹלָם הַאֱמֶתעֵט צַוָואוֹת כְּתַב הֶסְפֵּד
 מֵת כּוֹתֵב לְמֵת
 
 | 
 | הנה היא עולה  אשתי הרעה כי טוב
 מתןך המיקווה
 
 | 
 | הַאִם אֲנִי מָצָג שָוְוא שֶׁל עַכְשָׁיו עוֹצֵר מִלֶּכֶתאוֹ שֶׁלֶט דְּרָכִים זָקִיף מָרוּחַ לְאוֹרֵך הָרוּחַ
 אֶל מוּלָה
 
 | 
 | הִיא אַלְמָנָה מְעֹושְרַהּ הָרִאשׁוֹןוּפְרוּדָה מְעוֹשְרַהּ הַשֵּׁנִי
 (הוּא אֲנִי)
 
 | 
 | פתי מאמיןנכונו לי עתידות
 עוגייה סינית
 
 | 
 | וּמַזְכִּירָה לוֹעֶסֶת מַסְטִיק בְּהַבָּעָה חָסְרַת פָּנִים
 שַק אָשָׁכִים קָפוּל
 שְׁרִיר יָשְבָנִים נָבוּל
 
 | 
 | תַּגִּידוּ בְּגַתבְּנֵי פְּלִישְׁתִּים וְעָרֵלִים
 פְּסוּקִים בִּשְׁפָּגָאת
 
 | 
 | הוא עלה אחרי, שש אמות מתחתי,בזריזות עצומה בידו הגרומה הוא נשא את גופי הקורס
 אל רצפת הקומה.
 "מי המלאך שאתה", ביקשתי לדעת,
 
 | 
 | הַבָּר וְהַמּוֹץיְהוּדִים אַלְיָיה וַקוֹץ
 "פְרֵענְק" וְ"יֶיקֶה-פּוֹץ"
 
 | 
 | פטריות רוטשילדבועות שמפיניון מרות
 וחמרמורת
 
 | 
 | פִידִים וְלִידִיםקַשׁ קֶשֶׁת וְרָשׁ רֶשֶׁת
 עַל סְטֵרוֹאִידִים
 
 | 
 | מטלית החייםממרקת עוונות
 תני להם ליזול
 
 | 
 | את אוהבת חיותאני אוהב מתות,
 אני אוהב מיטות
 ומה שעושות לי כפות רגליים
 
 | 
 | פרנסי העירנדלקים רק בבחירות
 ניזקקים די-נור
 
 | 
 | הלכתי בבית הזהבשביל התיקון
 וגם הגעתי לאן
 שגובלן של מדבר סרוג
 
 | 
 | חֲתִיך חִירִיַיהוְחֲתִיכַת חָוָוארָה
 פְּלִיטֵי ג'וּעַרַה
 
 | 
 | בָּאנוּ כּוּשִׁי לְגָרֵשׁבְּיָדֵינוּ צַו אוֹ קֶשׁ
 
 | 
 | רכב שרד נפקד,נהג ממשלתי שאיננו,
 כך נראה שר הרודף אחר התשובה
 והתשובה בורחת ממנו
 
 | 
 | יש אופטימיזםיש נכונות לא ללמוד
 מהנסיון
 
 | 
 | פְּרוּשִׁים וּצְדוּקִיםבְּמִסְדַר הַצָּדְקָנִים
 שׁוֹפְטִים כְּבָר חוּקִים
 
 | 
 | פַּגְרַת הַכְּנֶסֶתוְכָל הַכָּבוֹד לַשַר
 שֵׁנִי בְּלִי בָּשָר
 
 | 
 | איני יודע           פטריה של מה אני
 ושוב בוקע
 
 | 
 | מְהַמִגְדָל מוּטֵה הָרֹאשׁבִּיקְשוּ בְּתוּלַיו זְקִיפוּת קוֹמָה
 שְתַעֲמוֹד לָאִישׁ זְכוּתוֹ
 וְלֹא תִּיפּוֹל בִּמְצִיצָה
 
 | 
 | "ועכשיו התעוררתיבתוך הקן"
 כך סיפר לקופיף
 פילפילון המסכן
 
 | 
 | וְהָיְיתָה כְּבָר שׁוֹאַת הָרַבִּיםוְכוּלֵי וְגוֹמֵר
 אָז מַה זֶה אוֹמֵר
 
 | 
 | טִפְּשׁוּת הִיא תְּשׁוּבָההַחָכְמָה בַּשְׁאֵלָה
 שְׁאַל וְתֵיעַנֵה
 
 | 
 | חַף וְלֹא מֵזִיקפֶּרֶק יַד מַחְזִיק אֲזִיק
 בְּוָורוֹד מָבְזִיק
 
 | 
 | בין הגוף המעוגן ביתדותוהרוחות המחרידות את יריעות נפשי
 לא רתומות
 
 | 
 | פשע משתלם כל עוד עולה לזייף
 תעודת יושר
 
 | 
 | לְשׁוֹנָהּ חַכָּהפֶּתִי בַּפִּתְיוֹן עוֹלֶה
 קֶרֶס נְשִׁיקָה
 
 | 
 | הַעִנְבַּל נוֹקֵףבְפַעֲמוֹן הַכְּאֵב
 פַּעַם בְּפַעַם
 
 | 
 | תַּשְׁבֵּץ הִגָּיוֹןפַּעַם שְׁנִיָּה עַל גַּרְדּוֹם
 עַתִּיר נִיסָּיוֹן
 
 | 
 | פרוות האדםעל דימוי עצמי נמוך
 עוטה עור שועל
 
 | 
 | יָדַעְתִּי אֶת עַצְמִי וְלֹא נוֹדַעְתִּימָה שֶׁרָאִיתִי בִּדְמוּתִי
 חַכָּה
 צִילְצָל
 
 | 
 | פָּנַסֵי רְחוֹביַצְאָנֵי הַמִדְרָכוֹת
 סַרְסוּרֵי דֶּרֶך
 
 | 
 | קישרו לי כתרים      מה לי ולקיסרות
 פריחת דובדבן
 
 | 
 | עַד שְהִרְגַשְתִּי שְאִיתָך מוּתַר שֶּׁ"כֵּן" יִהְיֶה גַּם "אִי אֶפְשָׁר"
 וְנֶאֱהָבְתִי
 
 | 
 | קְדוֹשָׁה וְתַמָּההוֹדוּ לְאֵפֵקְט דוֹפְּלֶר
 פָּרָה אֲדוּמָה
 
 | 
 | עַל סִיר הַבָּשָרפַּרְעוֹת יַנְטִיפָּרָהזִי
 פָּרוֹת קִישִינֶב
 
 | 
 | צריך לעזוב את זה ככהולא לעשות עם זה כלום
 אחר כך הרחמים
 אחר כך האהבה
 עכשיו צריך לתת לזה למות
 
 | 
 | הָאֶחָד הוּא הַהִסְתַבְּרוּת וְהַסְטָטִיסְטִיקָה נְבִיאוֹהוּא הַכָּוָונָה וְזֶהוּ חוּקוֹ
 
 | 
 | נָשִׁים מִשַּׁעַם מְבַקְבְּקוֹת שְׁלַל גְּבָרִים
 קוֹנְדוֹם שֶׁל פַּעַם
 
 | 
 | גוּלִיבֶר בַּ-טְוִויטצְבָא אֱמֶת וְיֵשׁ עָתִיד
 לִילִיפּוּט לַ-פִיד
 
 | 
 | צחוק הצבועהיסת ערש הנחש
 תפילת האדם
 
 | 
 | ובשלכת של רגש קונפטי
 רך מנשור הוא
 צחוקה של נערה ביער
 
 | 
 | העץ המצהיבספסל גן חלוד מוריק
 צבעי סוף הזמן
 
 | 
 | ציוץ ציפוריםמצטרד עד הערב
 לקול צפרדעים
 
 | 
 | ציפור לאומיתמתי כספי מצוייץ
 עוף מוזר הוא זה
 
 | 
 | ציפור הנפשאתיקה של עיתונאי
 פרש הרפש
 
 | 
 | אִם כְּבָר קַח וּבְרַחפְּרִיט אֶחָד מִכָּל הַיֵּשׁ
 בְּחַר דַּוְוקָא בָּאֵשׁ
 
 | 
 | אב רואה שחורותלבן ברחל בתו
 לאה בתורה
 
 | 
 | אֲנָשִׁים אוֹמְרִיםצֵל הָרִים כְּאֲנָשִׁים
 וְלֹא כְּהָרִים
 
 | 
 | אֱמֶת מַחְוִוירָהצֵל וַעֲדַת חֲקִירָה
 נֶחְבַּט אֶל קִירָהּ
 
 | 
 | צלע אל צלעלא היתה שם אהבה
 אדם וחוה
 
 | 
 | בַּיּוֹם הַזֶּה אֵרֵד בַּכָּפְכָּפִים לִקְנוֹת בִּיטוּח בְּדוּכַן פַּיִס אַלְמוּתִי לְהוֹשִׁיב
 אֶת יַשְׁבָנִי עַל קֶרֶן הַצְּבִי לֵאמוֹר
 
 | 
 | אַשְׁפַּת חִיצֵי הַצְּחוֹק גְּדוּשָׁה הָחִיוּכִים דְרוּכִים כְּקֶשֶׁת
 וּלְבוֹקְרוֹ שֶׁל רֶגֶשׁ קָם
 הַיוֹפִי מִתְעוֹרֵר
 
 | 
 | מחט לוחכתצלקת קול לוהטת
 שריטה בנצח
 
 | 
 | הצביטה בלחייך נתמשכה עדעלות החיוך באפך
 
 | 
 | עולם אחרהוא זה
 שלא נאמר בו
 את שהיה להיאמר
 
 ואני רוצה להישאר
 
 | 
 | לְעִנְיְינֵי דָּת/ גֶּזַע/ וּמִין אֲנִיןיַלְדָּה/ אִשָּׁה
 לְעִנְיְינֵי סָדִין/ תַּשְמִיש עָדִין/ בְּזוּג
 וּבִשְׁלשָׁה
 
 | 
 | הַצִּיפּוֹר שֶׁלִּשְׁמָהּ הִתְכַּנַּסְנוּלֹא תָּעוּף אִיתָנוֹ הַיּוֹם
 
 | 
 | טוֹב לָהּ הַנָּכוֹן הַזֶּה עִם לְאֱהוֹב אוֹתָהּ פָּחוֹת וְלֹא לִדְרוֹך לָהּ בַּרָטוֹב
 
 | 
 | יערן ספריםמישמר האקולוגיה
 כורת וקורא
 
 | 
 | צורם בי הזמןחורק בי הרגע,
 הבא שזה עתה החל
 מטיל עלי את מוראו,
 
 | 
 | העיר ביירות מתה עלי לפני שלושים ושלש שניםולפני שבעת ימים שקעה גם תל אביב בימיה
 ארץ החוף שאותה מוכרחים להציל מכלה את  שנותיה
 
 | 
 | מַטָּח כָּבוֹד הַתּוֹרֶן לַחֵצִי
 הֵידָד לַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ מִיָּמִים וְעָצְרוּ
 
 | 
 | הַרְבֵּה לִפְנֵי זְמַן פְּצִיעוֹתוּלִכְאֵב רְפָאִים שֶׁל סוֹף דָּבָר
 סִיפְּרוּ שֶׁחָזַר וְהִדְגִיש וְאָמַר
 שֶׁלֹא לְהִיפָּגַע - זֶה לַחְתוֹר לְמָגַע
 
 | 
 | קחו צו בינייםמעמד בכייניים
 אוי לעיניים
 
 | 
 | חֲרוּטֵי פתגמים עוטפים אֶת קברֵך קליאופטרה מַלְכַּת המיליםואַת נישאת עֲלֵיהֶם בְּשוּרָה אחת נצחית עד אבן הָרֹאשָׁה
 
 | 
 | קוֹל הַהֲמוֹנִיםקְרִיאַת מוֹנֵי הַקּוֹלוֹת
 חָכְמַת הַמּוֹנִים
 
 | 
 | פֵן לַאֲשְׁלָיוֹתקְרֵחִים מִכָּאן וּמִכָּאן
 שִימוּ קוּקִיוֹת
 
 | 
 | ואסלחעד אשר ימח
 שמכם מזיכרוני
 הניקרש
 
 | 
 | קְשֶלֶגוּפוֹ רַק זֶהוּ זֶהוְזֶה שִיאוֹ
 
 | 
 | קיצי מתנדנדבין שמים וארץ
 תלוי ועומד
 
 | 
 | קמעות מקובלנביא עושה לביתו
 זוז כל התורה
 
 | 
 | שירת קוקיהקינתו של הזמיר
 ביצת הפתעה
 
 | 
 | פִּירִים יִקּוֹבוּקֶבֶר אֲחִים גַּם יַחַד
 הִנֵּה מַה טוּבוֹ
 
 | 
 | קֶבֶר פָּתוּחַבּוֹא בְּנִישוּאִים פְּתוּחִים
 לֵך עַל בָּטוּחַ
 
 | 
 | קֶדֶם שְׁכוּחַ אֵלקַם וּבָא עַל יִשְרָאֵל
 לְצִיּוֹן גּוֹאֵל
 
 | 
 | שָׁם גְּבָרִים עוֹשִים שָׁלוֹם עִם יְלָדוֹת חוֹלְמוֹת 
 | 
 | עִם פָּגָז בַּטַּנְקלֹא מְשַחֲקִים פֵּטַאנְק
 קַח אֶת זֶה לַבַּנְק
 
 | 
 | קח צלחת נקיה, אבא,צלחת נקיה, בוהקת
 פרוס עליה עגבנייה אדמונית
 עגבנייה עגלגלה, בורקת
 
 | 
 | על קיר החופשצויירה לה דמוקרטיה
 תקל ופרסין
 
 | 
 | קַצָּב מִתְעַיֵּיףרַק פָּרָה מְשׁוּגַעַת
 תִּיתֵּן לוֹ כָּתֵף
 
 | 
 | קרדום לחפור בומה לתומי חשבתי
 קרדום הוא גרזן
 
 | 
 | לְעַצֵּב מָסֵיכָה רְטוּבָּהוְעַד שְתִיבַש
 לְהִישָעֵן עַל קִיר הַשִּגְרָה
 
 | 
 | קזינו עיתוןהעורך הוא הקרופייה
 אנחנו ז'יטון
 
 | 
 | עַל שׁוֹפֵט עָצֵלקָמָה זְכוּת הַעֲמִידָה
 וְהֵטִילָה צֵל
 
 | 
 | פֶּגֶר קָנִיבָּלקָרְנִיבוֹר כִּפְנֵי הַדּוֹר
 לְשָׁדֹו מִטְבָּל
 
 | 
 | לנפשותיכםשומר אחי אנוכי
 פגע וברח
 
 | 
 | סִימֵן שְׁאֵלָהעָמַד לָתֵת לָהּ דְּבַר מַה
 כְּלוּם הִיא שָׁלְלָה
 
 | 
 | דרך ישריםקוף נשען על בננה
 עקום הוא נכון
 
 | 
 | קוֹצֵר אֲמִיתוֹתדָּשׁ אֶת מוֹצַן מִן הַבָּר
 זוֹרֵעַ סָפֵק
 
 | 
 | והגישי לי קראת הכחש המר
 השקוף, המוכר
 שאני אוהב
 
 | 
 | קוֹרְבָּן שֶׁל הַחוֹקבַּחֲנוּת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק
 אֶקְדָּח מֵת מִצְּחוֹק
 
 | 
 | בדידותי היא זונה של מחיאתכף יד אחת
 היא משדלת
 
 | 
 | קוּם בָּחוּר עָצֵלהִקָּבֵר בַּעֲמִידָה
 לְהַשְׁאִיר כָּאן צֵל
 
 | 
 | קורי תאווהמרבד קסמייך צמא
 לשד אהבה
 
 | 
 | עיוור הראיאת כל העולם יאהב
 ולא את עצמו
 
 | 
 | הַלִּימוֹזִינַה תַּעֲבוֹר הַלַּיְלָה לָגוּר אִיתִי בַּרְחוֹב
 מַדְחֵן יָמְשִׁיך לִפְעוֹם
 לְעוֹד אַרְבָּע דַּקּוֹת שֶׁל חֶסֶד
 
 | 
 | תָּוִוים שׁוֹרֵרִיםרְכוּבִים עַל חַד אוֹפַן
 בֵּין הַמֵיתָרִים
 
 | 
 | עד שבאת, פרופסור אמריטוס מאקדמיית החייםולימדת אותי להאמין במה שפחות כואב
 ולחשוב שזה מבחירה,
 
 | 
 | סֵפֶר חַיַּי הָיָה נִפְתַּח בְּמוֹת אִמִּי עָלַיאֶת הַבִּיוֹגְרָפְיָה שֶׁל הַנִסְתָר הָיִיתִי מַתְחִילָה
 מֵעֵבֶר לְמַעֲקֵה גֶּשֶׁר
 
 | 
 | האין מתאיין        ריק אל הריק מתרוקן
 הכלי לא חסר
 
 | 
 | עיתולאי משיטווה שקריו לגולם
 לו יהי פרפר
 
 | 
 | רגש הך רגש          בז ממנו את כוחו
 רוצח יורש
 
 | 
 | אַהֲבָה לָהּ הִיא שֵׁם שֶׁל תְּנוּחָה לַחֲשוֹק בָּהּ כָּל עוֹד לֹא יִמַחֲקוּ מוֹתְנֵיהַ
 כָּל עוֹד יִהְיֶה חָזָה זָקִיף עוֹמֵד נָכוֹן
 כָּל עוֹד בַּלֵּבָב
 
 | 
 | רֶכֶס הַבֶּגֶדלְהִתְכּוֹפֵף לְהַרִים
 וְכָל הַגְּבָעוֹת
 
 | 
 | קול התור נשמע בארצנו, התור לכל דבר:
 החברה נחמה מתבקשת להגיע למזכירות
 
 | 
 | רֶקֶב שֶׁמַּצְחִיןשָר לִיבַּת הַדֶּבֶר חוּץ
 חוּץ בְּנוֹהַל שְׁכִין
 
 | 
 | רַעַשׁ מְהוּמָהכָּל מִלְחָמָה הִיא פֶּשַׁע
 פֶּשַׁע מִלְחָמָה
 
 | 
 | גברעלי לשונך ושפתייך
 גביע צופים ורוד
 שזור בקוצייך
 
 | 
 | מכל מלמדיירק על עצמי לספר
 אני לא מושלם
 
 | 
 | רַק לֹא "כֵּן" אוֹ "לֹא" אֲנִי צָרִיך עוֹד מִילִים
 בִּכְדֵי לְשַׁקֵּר
 
 | 
 | גם כשתסלח ותתרצהגם כשתהיה
 לאב וסבא
 תתגעגע ותרצה להיות
 של אבא
 בן של אבא
 
 | 
 | ברמזור חכםרק פנס אדום נחוץ
 היינו טפשים
 
 | 
 | רכוב על עיתוןהמשיח בן לפיד
 הלוואי יבוא
 
 | 
 | רָע לְתִפְאֶרֶתחֲמָרְמוֹרֶת לְדוּגְמָה
 עֵירוֹם שֶׁדִּיגְמָה
 
 | 
 | רָע מִנְּעוּרָיונוֹלָד בְּרוּא אֵל לְהַפְעִיל
 אֶת יִצְרֵי הוֹרָיו
 
 | 
 | רָצִיתִי בַּגֵּטפִּתִּיתַנִי וָאֶפָּת
 נַחְתּוֹם בַּמִּשְׁפָּט
 
 | 
 | רשות המיסיםארץ לים מכסים
 בוכים וקונסים
 
 | 
 | אִישׁ שֶׁל רַגְלַיִים לֹא נִמְשָׁך לִבְנוֹת הַיָּם
 בִּשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף הוּא
 אֶל הַנִּימְפוֹת שֶבְּגַן הַפֵיוֹת
 
 | 
 | בואי נתרגשאני אוהבת אותך
 מה עם הזבל
 
 | 
 | רֹוב הוּא חֲזִירוּתזְכוּת הָוִויטוֹ לַמִּיעוּט
 חָוַות הָחַיּוֹת
 
 | 
 | הנחנו את הזר,עוד לא גזרנו את הסרט,
 אנחנו כאן לברוא את המציאות לאשורה
 
 | 
 | מאז  שלושת חוקי הספקהתקפים לעבר, להווה ולעצמם
 קרסו שלושת חוקי האהבה שלנו
 
 | 
 | לגימה דקה                         צוף מגביע נשמתי
 אלו פרחייך
 
 | 
 | כשסבתא הלכהביקשתי מההורים
 שסבתא לא תבוא יותר,
 שלא תבוא אלינו לביקורים
 
 | 
 | שִׁינֵי הַקּוֹרֵאבִּקְלִיפַּת שִׁירַת אֱגוֹז
 פִּיצוּחַ מַפְרֶה
 
 | 
 | חוֹנִי מְעַגֵלקוֹל סְנֶה קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר
 שִיחַ מִתְגַּלְגֵּל
 
 | 
 | שימי ידך בידיאני שלך
 את לא שלי
 
 | 
 | הַשּׁוּרוֹת צְפוּפוֹתש-ִמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵפָה
 בַּאנְג בְּהָקָפוֹת
 
 | 
 | הִנֵּה הָפְכָה שֵׁיְי שׁוּב
 וְיַלְדָּה נַּעֲרָה
 
 | 
 | חָתוּלוֹת סְמוּרוֹתשֶׁלֶט חֲדַר הַמּוֹרוֹת
 הַזְּכוּיּוֹת שְׁמוּרוֹת
 
 | 
 | הרגע נפלא שלווה עוכרת שמחות
 והלב נמלא
 
 | 
 | בִּין רֶגַע הַשָּׁעָן הוּא פַּעֲמָן הַזְּמָן עִם הַמִישְׁקָף וְהַמַּצְבֵּט
 לְרֶגַע מְתָקְתָק
 
 | 
 | הַסּוֹחֵר שֶהִסְתַחְרֵרעִם אֵשֶׁת הָאִיכָּר
 בְּמֶקַח וּמִמְכָּר חָפוּז
 
 | 
 | לנץ שחטף את ענף עץ הזית מפי היונהלצייד שחילץ את הזית מפיו של הנץ
 לפקח שלקח
 לשופט שסרח
 
 | 
 | ארץ נושבתבכורייך נוף מולדת
 לא עץ השדה
 
 | 
 | פצע, חבורה, מכהזיקפה רכה
 זיבה זכה
 אלוהים נתן
 
 | 
 | שְׁטַר בֶּן חֲמִישִיםהַיָרוֹק יָרוֹק יוֹתֵר
 הַדוֹלָר מַצְהִיב
 
 | 
 | אַמְשִיך בֵּינָתַיִים לְחַפֵּשבִּמְדוֹרֵי הַרְכִילוּת
 אִשָּׁה-מָנָה-חָמָה לְדִיוּר מְשוּתָף
 
 | 
 | חַדְרֵי מִקְלָטִיםמַדְרֵגוֹת וִיְלָדִים
 שְׁלוֹשָׁה מָמָ"דִים
 
 | 
 | שמונים האחוז הם המאה החדש
 מעולם מושלם
 
 | 
 | מִשְׁמוֹרֶת טֶבַעבְּלֵית מָקוֹם לְכוּלָם
 נִפְתַּח עוֹד עוֹלָם
 
 | 
 | לִרְאוֹת אוֹתָך אַלְמָנַתִּילִרְאוֹת אוֹתָך אוֹמֶרֶת לוֹ
 (שֶׁכֹּה אָמוּת וְאֶטַּמֶן!)
 
 | 
 | שני משולשיםמגיני דוד תלושים
 נפש יהודי
 
 | 
 | קוּלוּלוּ שָמֵחַ לַיְקוּםשְהַשֶּׁמֶש שֶׁלָּנּוּ הִיא שְעוֹנוֹ
 והַיוֹם, כָּך עַל פִּי הַנְּבוּאָה
 
 | 
 | זֶה טוֹב לְרַחֲמִים עֲצְמִיִיםוְרֶגֶשׁ הַאֲשָׁמָה לְפִי שְפָתַיִים
 
 | 
 | קָם גַּנָּן עֶלְיוֹןלְהַכּוֹת חֲמוֹר קָטוֹן
 כִּי הוּא הַשִּׁלְטוֹן
 
 | 
 | לאן שרצים התיירים  מן המיםלמישמע כריזת "צבע אדום"
 בחוף פרישמן
 
 | 
 | שְׁתֵּי כַּפּוֹת רָחֵלחֶלְקַת אֱלוֹהִים קְטַנָּה
 וְהַלֵּב עֲרֵל
 
 | 
 | גְּדִי "יַא-חַבִּיבִּי"עִם זְאֵב "תַּל-אַבִּיבִּי"
 כְּלוּב רַק לֹא בִּיבִּי
 
 | 
 | חפיסות נשיםשבעים ושתיים בתולות
 קלף גן העדן.
 
 | 
 | מָקֵל הַדֶּגֶלמַטְאֲטֵא הָהָפְגָנוֹת
 יוֹרֶה בָּרֶגֶל
 
 | 
 | שירת תל אביב היאאהבות תל אביב הן
 אך
 תשבצי היגיון
 
 | 
 | שירה מתפקרת -בלית בושה
 היא תתמרד בנעוריה,
 אתמול
 
 | 
 | נְעוּרַי כָּרְתוּ בְּרִיתוֹת וְחָתְמוּ בְּסֶקְסבָּגְרוּתִי הוּפְרָה בְּהֶסְכְּמֵי מָמוֹן
 זִיקְנָתִי הִיא לִי שִׁירָה מִתְנַגֶּנֶת בְּקָלְנוֹעִית
 
 | 
 | כל חריר מתיר ופורםשוליים של קשר
 נוקב ועורם
 קונפטי של עור
 
 | 
 | שִימִי כַּפֵּך בְּכַפִּי וְאִמְרִי מִילִיםזוֹרוֹת זַהֲרוּרִים בְּאוֹר יְקָרוֹת
 וּכְשֶיִהְיֵה הַיּוֹם שָׁקֵט וּשְוֵוה רוּחַ
 
 | 
 | יֵשׁ שִׁיר גַּבְרִי עַל הַבּוֹקֶרעִם שְרִיטוֹת אֲדוּמוֹת עַל הַגַּב
 
 | 
 | שִׁירָה מַרְגָּלִיתהִיא נִקְבַּת הַשִּׁילוֹחַ
 הוּא שְׁטוּף הַכּוֹחַ
 
 | 
 | לו רק תתאהב בי אשה בריבועאשה בריבוע אם רק תתאהב בי
 אשה בריבוע בזמן בריבוע
 אשה ממעלה ראשונה
 
 | 
 | שִׁיר הַמַּעֲלוֹתמִי בְּסוּלָם יַעֲקֹב
 עִם מַפְתֵּחַ צוֹל
 
 | 
 | שְׁמוֹ הָאֶמְצָעִישֵׁם הַשֵּׁם רוֹפֵא חוֹלִים
 בָּרוּך פְּלַאסִיבוֹ
 
 | 
 | שְׁכַב וֶאֱמַץ כִּישֵׁם פֵיַית הַשִּׁינַיִים
 דוֹקְטוֹר סְתִימָצְקִי
 
 | 
 | הלאה תנצב"השש אמות באדמה
 עוד אבינו חי
 
 | 
 | עֲלֵי אֲדָמוֹתשֵׁשׁ אַמּוֹת וְיוֹרֶדֶת
 חֲזוֹן עַצְמוֹת
 
 | 
 | עַם שֶׁכָּכָה לוֹשֶׁאֲדוֹנָי אֱלוֹהָיו
 טוֹב לוֹ וְאַשְׁרָיו
 
 | 
 | שֶׁמֶשׁ הָעַמִּיםפוּטִין מֶלֶך הַבָּלְקָן
 עַכְשָׁיו מְעוּנַן
 
 | 
 | שָׁלוֹם עוּבָּרִישְׁלוֹם הַזְקוּנּים שֶׁלָּנּוּ
 פַּג בְּלֵידַתוֹ
 
 | 
 | אֶסְתֵּר בְּסוֹדָהּשֶׁקֶר תּוֹכְנִית עֲבוֹדָה
 בַּת מֶלֶך כְּבוֹדָהּ
 
 | 
 | שקר אמיתירואה מולו בראי
 רק את האמת
 
 | 
 | לְדוּגְמָגִישָׁהיְרִידָה בְּלִי קַו תַּחְתּוֹן
 שַׁעַר "לָאִשָּׁה"
 
 | 
 | צְרוּרֵי עוֹרוֹת אֲרוּרֵי צָרוֹתהוֹדְפִים וּמוֹתְחִים גְּבוּלוֹת
 נִדְחָפִים מִן הַשָּׁמַיִם
 שַקֵּי עֲצָמוֹת
 
 | 
 | ישא גוי אל גוי           המנון נפש יהודי
 ובא לציון
 
 | 
 | שָׁהִיד לַאָלְלָההִתְּיָיצְבוּת לַהָלְוָויָה
 קִיּוּם מִשְׁאָלָה
 
 | 
 | עֵין הָאֳמָנוּתשָׁוְוא חִזְּיוֹן הַמְּצִיאוּת
 אֵין הַמִּתְבּוֹנֵן
 
 | 
 | כמה קר ורטוב הוא שוט המיסכנותהמכה לך בביצים
 ע-כ-ש-יו
 שלח את היונה
 
 | 
 | אל מעבר כתפימטילה
 ימיני הזונה
 מטבע שלישית
 לג'אקוזי שלך
 שתפגע
 
 | 
 | שָׁלוֹם בְּנוֹפֶשמִמְקוֹמוֹת בָּם מִתְאָרְחִים
 לוֹחֲמֵי חוֹפֶש
 
 | 
 | כך נועדנושתי כיפות אדומות
 ביער לבקן
 להיות
 
 | 
 | אם להישאר צעיר הוא להיעטף בְּגוֹלֶם של ריגושי עָבָרטוב לי שאיני מחפש עוד את נְעוּרַי בין אֵלוּ שְמִכְּבָר
 בֵּין כָּך וְכָך
 
 | 
 | בִּלְבוּשׁ לְרֶצַחעִם אוֹת בֶּנֶט בַּמֶּצַח
 שָׁקֵד לַנֶּצַח
 
 | 
 | חָל אִיסוּר לִירוֹקשׁוֹפְטִים שׁוֹפְטִים אֶת הָחוֹק
 נוֹתְנִים אוֹר יָרוֹק
 
 | 
 | פיטם אתרוגים, קדושחותם בתולים, קדוש
 אורים ותומים פוסלים במומים
 וקדוש, קדוש, קדוש
 
 | 
 | בְּבֵית מִשְׁפָּטָהּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמַּחַט עָקוּד בַּתְּיַילִים הַגְּבוֹהִים לַצֶּדֶק
 אֲנִי סָר לְמָרוּתוֹ שֶׁל שׁוֹפֵט הַפַּח
 
 | 
 | צָ'חְצָ'חִים שֶׁל אָזעַכְשָׁיו כּוֹחוֹת הָאוֹפֶל
 שׁוּב אֲחִיתוֹפֶל
 
 | 
 | שוב היה היוםלמי שהווה מחר
 לו יהי אתמול
 
 | 
 | דיילת קרקעעוד טיסה לשום מקום
 לשם שמיים
 
 | 
 | כל רגע נכתב מאליו והולךהמחוג מפגר
 הדקה כבר חורגת
 כל שעה פוצעת - האחרונה הורגת
 
 | 
 | חַמְצָן הַזָּדוֹןמְחָאָה אֶפֶקְטִיבִית
 שוֹרְפִים מוֹעֲדוֹן
 
 | 
 | אֶחְזוֹר אִם יִהְיֶה שׁוּב הַשַּׁעַר פָּתוּחַאִם תִּמְלֵא הַתְּמוּנָה בָּך אָשׁוּב לִהְיוֹת
 
 | 
 | שמך עולה בהד       היי הדבר הבא
 הדבר הבא
 
 | 
 | קסת ונוצהנוצה וקסת
 
 נבל הנוצה
 לחם החסד
 
 | 
 | טַאבּולָה רַאסָהטַאבּולָה רַאסָה
 אַלְּלַּה הוּא אַכְּבַּר
 אָמֵן וְאָמֵן
 
 | 
 | מוות הרואיאהבה מנצחת
 הכל אותו קרב
 
 | 
 | תמונת ילדות דקה שמורה ממני שנולדתי בדלי שטיפה מפח ומיד הועברתי
 לאמבטיית נירוסטה להיות ילד-אל-חלד
 
 | 
 | תְּנִי לַחַיִּים לַעֲבוֹרהַנִּיחִי לָהֶם לַעֲבוֹר עַל פָּנַיִך
 הַרְּשִי לָהֶם לַחֲלוֹף
 הָאֵטִי וּתְנִי לָהֶם לַעֲקוֹף
 
 | 
 | אָז שָׁלוֹם
 כִּי אִם כְּבָר הַכֹּל עַל הַשּׁוּלְחָן
 אָז גַּם
 
 | 
 | קשירת חצוצרות                       ברוך נאה מקיים
 עיקור שופרות
 
 | 
 | גרגירי זהבשמי רקיע משוחים
 כחול במדבר
 
 | 
 | שם, נמל ורציףמשוט ומפרש
 יפו ומרינה
 חוברו לך לשיר
 
 | 
 | פְּרִיצוּת רוֹב גְּוָונִיתתֵּל אָבִיב הַמָּשְׁוָונִית
 פְּתָיָיה עוֹגְבָנִית
 
 | 
 | גוש אדמתיקרקע קומתי
 חלקתי הנגרעת
 
 | 
 | החוצה נרטבכך הוא נהר הסרטן
 אין נותר יבש
 
 | 
 | תַּעַר אוֹקוֹן חַדעַל צְוָואר הַאֲקְרָאִיוּת
 הִיא הַצּוֹחֶקֶת
 
 | 
 | עַל בֵּיצֵי הַשֶּכְווִי הִיא רוֹכֶבֶת חוֹתֶרֶת
 מוֹצֶצֶת מְגַרְגֶּרֶת
 
 | 
 | תָּ"א אֵלִיטִיסְטִי"שֵּׁייךְ-מוּנֵס" רָלַ"בִּיסְטִי
 תֵּל אַ-בִּיבִּיסְטִי
 
 | 
 | ידעת שנער לבוש מדיםחשוב אויבם של החיים,
 ידעת שפחד קמאי קטלני
 הוא תמיד הכדור הראשון בקנה
 
 | 
 | מְהַיָּד לַפֶּהאֲפִילוּ לֹא לַאֲרְנָק
 תָּמְחוּי מַעֲנָק
 
 | 
 | גיבוריי מילדות כבר אינם גיבוריםשמשון לא גיבור
 שאול לא גיבור
 וגם אלוהים מרגיש לא כל כך טוב
 
 | 
 | פִּשְׁתָּן מְכַסֶּה פָּנָיולְמִי הוּא לְמִי
 
 | 
 | שוב ושוב מונפתחכת דמיוני אל המים
 תולעת הספק
 תלויה באנקולה
 
 | 
 | וְהוּא הָעוֹמֵדדָּת הִיא מִשְחָק אֱמוּנָה
 תּוֹפֶסֶת שְׁכוּנָה
 
 | 
 | מפרש מתבדראהבה לא נושבת
 תורן הבדידות
 
 | 
 | תּוֹרָה מִסִּינַיאוֹ בִּשְפָתֹו שֶׁל הַ"זֶן"
 תּוֹרָה מְסִינִי
 
 | 
 | תור הנירגניםמחאת הבורגנים
 מרי מזגנים
 
 | 
 | זָקַפְתִי קוֹמָה אִיבַּדְתִי זָנָב
 שָׁדַיִם הָיוּ לִי הוֹרִים
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (350 יצירות מאורכבות) 
 | 
 
   
 
 
 
 
 
 |