|
איתי.
תקראו, אולי תבינו.
אבל אני מאבד את הנקודה שלי פה, בכל מקרה, הכרתי אותה באחת
ממסעדות החוף שם, קראו לה סיוון ואלוהים [אחד מהם] שיישמור
אותה כי אחת כזאת חבל לבזבז, פצצה מהלכת במכנסון שחור וצמוד
שהבליט את פלחי ישבה שכל כך רציתי לפשק...
|
עיר של בגידות
עיר של הכרויות.
|
אל תבכי ילדתי היפה
דמעתך לי מכאיבה
|
רוצה להיות גיבור
כמו בסרטים
|
מנופץ על שברי סלעים
ליבי מרוסק, זועק לרחמים
והזמן, נעמד מלכת
|
כו יפה היא, אותה נערה
יפה ומושלמת כמו שושנה.
|
סכין חדה את לבי חתכה
השאירה בו צלקת כואבת, עמוקה.
|
שברי הזכוכית
נעוצים בבשרה.
|
ראש מלא במחשבות,
עבר הווה ועתיד
מתאחדים ביחד לכאב אחיד
הנשמה כבר צועקת לעזרה
הרוחות הרעות נפצו את מקדשה.
|
בנשיקה אחת החייתה,
ובמילה אחת הרגה
|
הולך לי לבד ברחובות חשוכים
מחפש את דרכי בשביל הבודדים.
|
התעוררות
לתוך החשכה
ממצץ באימה
|
הסתכלתי לתוך עיינך, היית כה יפה
רציתי רק לומר לך כמה אהבתי גדולה.
|
אהבה אותי, כך היא טענה
קרירה כקרח, את לבי כלאה.
|
רוצה, גם הוא
לחזור לים, לעומק ליבו
שלווה שקטה.
|
בראשו הוא כבר הריץ את התסריט, אבל עד שהוא יקלוט, הוא לעולם
לא יסגור את זה... 190...
הוא לא ראה בו יותר מאנטיפט אטום, והמכונית שלא הקשיבה
למחשבותיו זינקה לאוויר העולם... 0...
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
מנקה רחובות זה
מעניין, אבל
אולי נלך על נהג
מונית דווקא?
הקופירייטר של
אלוהים מחלטר
בייעוץ לצעיר
בשם מרטין
סקורסזה |
|
