[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
תמיד האמנתי שהעולם מחולק לשלושה סוגים של אנשים: אנשים
הגונים, מחבלי תחבולות ועושי דברם.

אמור לי מה שמך ואומר לך מי אתה. עוד לפני שאפגוש בך.

''האי א-דיני והאי אל-עולם'', כך הייתה אומרת תמיד, מערבבת בין
ערבית לעברית, עייפה מכזבי החיים, מפוכחת מכדי להיות אופטימית,
חסינה בפני אשליות. אום-ניסים אהבה את המשפט הזה שפירושו היה:
''זהו גורלי וזהו העולם''.

יומן
השעה שבע וחצי בערב, אני יוצא לטיול שכונתי עם כלבי הקט בעל
כורחי.

ישנו פתגם בערבית שאומר: ''איזא מא חירבת מא בתיעמר'', כלומר -
אלמלא נהרסה, לא הייתה נבנית. המשתמע מן הפתגם הוא שלעתים לדבר
רע יש תוצאות טובות. אני אוהב פתגמים, אוהב פתגמים בערבית,
אוהב את השפה הערבית. אהבה שנולדה בחטא.

אפשר לומר שיותר משחיכינו לתספורת, חיכינו לסוכריות שבסופה.
מבחינתי, הייתה הסוכריה סמל לאמון ולמחוייבות הדדית ביני לבין
סנדו. הבטחתי לעצמי שכל עוד יתמיד סנדו במתן הסוכריות אני
אתמיד לפקוד את המספרה כלקוח נאמן.

הומור
''ביום חמישי, רצוץ משבוע לימודים מתיש, גמרתי אומר לבלות את
הסופ''ש בחברת חבר קרוב המתגורר בקיבוץ יגור. שעות היום
חלפו-עברו להם במהירות יחסית ובשלווה אופטימלית, התענגתי על
השמש הטרום-חורפית שאפפה את איזור הקיבוץ, על הרוגע והנעימות
שאחזו בכל."

שפיות, אי-שפיות, שפיות, אי-שפיות... אני כמו תולש עלי כותרת
של פרח, תולש עלה אחר עלה, מה יישאר בידי? עלה של שפיות? או
שמא עלה של אי-שפיות? היינו הך. אומרים שקו דק מפריד בין שפיות
ואי-שפיות, ייתכן והדבר נכון.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
בשני מקרים בודדים הכל מאבד את ערכו:
אהבה ומוות. אני שבוי באהבתי אליה, אסיר-עולם

כי כשאני אוהב אותך מלוא הרגש
זה כמו בנגינת פסנתר
את מקישה על קליד אחד בנפש
וכל כולי נרעד-בוער

יחסים
ראווה לשמה

אהבה
המבול האחרון

מנסה לתת לך מספר הסברים
חיוורון מתפשט על פניי

אמי תמיד דואגת
להסתיר את הכאב ברגעים קשים
אפילו כשאין מחבוא מספיק טוב לפעמים

אני איני
אלא מצבור של גרגרי עפר

הייתי רוצה לאסוף את כל החתולים שבי
ולהשליכם לאשפתות, שם הם לבטח ימצאו מזון

תחושתי
המלנכוליה חדרה לדמך כמו אלכוהול.
שתית ממנה יותר מדי,
התמכרת.

אם המוסיקה היא הכתף היחידה או האחרונה שיש לך להשען עליה,
כזקן הסמוך על מקלו האחד, כלוליין שכל חייו תלויים בחבל הנזרק
אליו מהחלל הבלתי נראה.

הגות
מציאות נצחית

ביום בהיר מתבונן בו ביגון צורב

הרהור
האין הונו עלם תמים
אשר אחר הבל נהה?

חלום
חלמתיו בלילה. חלום אשר
במושגים של שאיפות,
לא היה רצוי במיוחד שיתגשם.

יחסים
היום אני פוסע פסיעה נוספת לעבר המוות.
תמיד טענתי כי לגיל הכרונולוגי אין כל משמעות,
אבל אין ספק שהסוף הפיזי יביא לסופי הרוחני.

הגות
אתה מביט לאטך בראי
מביט בעדינות, בזהירות
את רואה את דמותך - כליון בהתהוות

רומנטיקה
נפשי כלתה זה מכבר
לענני החורף האפרוריים, הנרגנים
המה העסוקים במהלך חייהם המתנדפים
במרדף האכזרי אחר רעיהם,
המה שנוגחים ללא רחם.

מורבידי
הוא אורב בכל מקום, לכל אחד

אהבה
מצאתיך
ימים שלא ידעו מנוח

אהבה
בין מילה למילה שנשלחת לך מפי
משפט מסתתר

הרהור
על שקורץ אי הביטחון
בלב ים הבלבול
והשיט בסירת הפיכחון -
...טלטול

אהבה
היא שקטה
כמו עקבות של סממית על חול מדברי רך
וכמה שברורים העקבות, כך בלתי אפשרי
להתחקות אחריה...

במרוץ הגמלים שנערך באיראן
התקוששה ערמת אדם סביב עלם מזוקן

מצב
שדפון חיים


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
בלדה


אקוסטי





וואי, זה מזה
מעצבן כשצב
מחרבן לך
בנעליים... אני
לא צוחקת,
ניסיתם את זה
פעם?






הזאתי שצב חירבן
לה בנעליים


תרומה לבמה





יוצר מס' 11602. בבמה מאז 20/3/02 17:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לז'בו טינסקי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה