|
 131826734
הלכתי לפארק המרכזי, שם ישבתי פרק זמן מסויים. ובעודני מנסה
לעודד את עצמי בתירוץ העלוב של "גם ככה לא היו לי חברים לפני
כן. אז המצב לא השתנה בכלל"... הופיע מאחוריי נועם- תלמיד כתה
י"א שכל מי שהיה לו דגדגן בין הרגליים חשק בו בטירוף. נו
טוב... גם ככה הוא בטח ל
|
בחודש פברואר, בגשם הכי חזק בעונה, ישבנו מכורבלים בשמיכה בתוך
המיטה שלו. ניצלתי את הרגע של השתיקה, ואמרתי:
"רון, אתה לא מפחד שיום אחד.. שיום אחד אולי אחד מאיתנו יתאהב
בשני? מה יקרה אז?" שניות ארוכות שמעתי את הגשם נוחת על
האספלט, מדגיש את השתיקה הרועמת ששר
|
אף אחד לא יודע, הוא לא נראה מעולם
האל הרחום, האדיב
ואלוהים שלי- זאת יודעים כבר כולם
שוכן במרכז תל אביב
|
מחר יהיה יום בהיר אומר החזאי.
עיני מבשרות אחרת.
ואני חושבת-
מה יכולתי לעשות,
מה יכולתי להיות,
כדי להיות יותר מאושרת...
|
ועליי, נגזר לאהוב.
לאהוב בקומי, בשוכבי לישון, בחלום ליל שימורים קר.
לאהוב עד שאתמוגג ואיעלם לי בעולם רווי ריקנות וכאב.
ועווני זניח לעומת גזר דיני המר.
|
"...עכשיו היא בטח מאושרת
כפי שהייתי אני כשחשתי אותך,
כשאהבתי אותך,
כשאהבת אותי...."
|
רגליה חמות, ועצבות הן פניה,
והרוח רק רוע ניבאה.
ולמרות שהשמש הצליחה לחממה,
כשלה היא בלחמם את ליבה.
|
עמדתי שם יחפה, על האספלט הרותח, שמשכבר היה לאדמת קרב
בוערת.....
|
למרגלות רגליה, הדם כבר נקרש
עברו כבר לילות וימים
רק דבר אחד לא טיהר המקדש
לא טיהר את כוהניו- השוטים.
|
טפטוף קל החל יורד על לחיי
העצב ממחיש בואו בכאב
מנתק הוא באדישות ליבי התמים מגופי
וייאוש מכה על נשמה ספוגת דמעות
|
אהובי, מרצחי, לא אבקשך להביא לי תחבושת,
כי פוגע לא יעזור, ודמי ממשיך לזרום.
ועודני אדישה.
|
לא תדעי את כאב שורשיהם הגדועים
ולא תדעי את הריח בשיא הבשלתם הטוב
ולא תדעי כי יכלו הם להעמיד אבקנים
ולא תדעי עד כמה לפרח יכול לכאוב
|
מולדתי, ארצי מדממת,
אנא, אל נא תתייאשי
ולעומתך עומדת אני משתוממת
מקווה שאולי עוד תתאוששי
תוגת ישראל, תוגת נפש איומה
הזועקת מליבך, מדמי
בכייך איום הוא פי כמה וכמה
מכאב התופת הפורצת ברחמי
|
ובמקום להרים את הראש מעל המים
את משלימה עם גורלך. כאילו הגיע לך ככה לסבול.
את נחנקת מהרחמים העצמיים שאופפים אותך 25 שעות ביממה.
היחנקי!
|
אתה מכוער!
מכוער, כפי שאף פעם לא היית.
מכוער, ברמות בלתי אנושיות.
אבל מה שהכי עצוב, זה שהכיעור שלך הוא פנימי. מבחוץ אתה נוצץ,
מטופח.
|
|
|
כל החברים שלי
לא מבינים אותי
גרפומן הסלוגנים
ברגע של עצבות |
|
