|
"אנחנו מציצים בחלונות החנויות המציגים לראווה בגדי
ים זרחניים, מקלעות דקלים, ציורי אבסטרקט נוצצים
ואיומים שנראים כמו חיות דרוסות. אני רואה כובעים
ותכשיטים ועוגות - שלל כזה נחמד, שמתחנן לתשומת לב
כמו ילד שעוד לא רוצה ללכת למיטה. מתחשק לי לשסף את
בטני ולעקור את עיניי ולדחוס לתוכי את המראות האלה.
כדור הארץ."
דאגלס קופלנד, דור ה-X
טיילור היה סקייטר. אבל לא סתם סקייטר. הוא היה האלוף האזורי
ברמפות לסקייטרים מקצועיים. הוא גם היה עושה סמים. אני לא
יודעת איך הוא התחיל, אבל הוא תמיד היה אומר שלרכב ולרחף זה
אותו הדבר. והשילוב של שניהם הוא פיצוץ.
|
ההלוויה התחילה ב-9:00 בבוקר.
רק 3 אנשים בכו. ספרתי.
אימא שלי, דודה שלי, ואחי.
עידן צחק.
עידן תמיד צחק, לא משנה מה.
|
ברקע אני שומעת את שרון צועקת לי אם אני רוצה קפה. חייכתי
ועניתי לה. פתחתי את החלון, מסתכלת על התנועה שבחוץ, ומדליקה
סיגריה. קמתי מהמיטה, ניגשתי לאט לאט לחדר האמבטיה, פותחת את
ברז המים, שוטפת את הידיים במים המקפיאים, ושוטפת את הפנים.
מרימה את הפרצוף למראה.
|
ראיתי את אלוהים. הוא ישב על אחד הכיסאות השבורים שבתחנת
האוטובוס. אני חושבת שהוא חיכה שם דיי הרבה זמן, בגלל שנראה
קצר רוח. הוא נראה כפוף, עיניו האפורות היו יגעות ונראה כאילו
הכסא לחץ עליו מעט.
|
הוא אהב להצטיין בכיתה, מול המורים, שהתפעלו כל יום מחדש מכמות
הידע שיש לו יחסית לילד בן 13. הוא אהב את הבית ספר שלו. חוץ
מכמה שעות קבועות, שבהם כולם ידעו, שהוא הולך לחטוף מכות.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
ירוק טוב - הכל
טוב.
אחד בסטלה. |
|
