|
כותבת לעצמה, לא יותר.
כל שנותר לה בשביל לפרוק הוא הדף, גם בצורה הקיצונית
ביותר.
כמו כולם, שמחה שקוראים, מביטים. שלא סתם עוברים
במהירות, זורקים מבט ובורחים.
סגנון כתיבה ייחודי, צורה דיי מוכרת (אותה האדרת רק
משתנה הגברת).
ילדה קטנה,
עם רגליים קרות,
מתהלכת יחפה,
ביער דוקרני.
|
סימני של רגליה מוטבעות בדם,
בשביל של ייסורים לא יעצרו בעדם.
מסמרים מפוזרים לאורך כל הדרך,
עם טיפות קטנות שנזלו מהברך.
|
|
|
יום אחד הג'וקים
ישלטו בעולם,
ואז מה יהיה?
זאת שמכורה
ל-K200 |
|
