|
להקת סרין הם:
אלעד צ'רנינסקי - בס
אסף קורן - גיטרות
יובל שמחה - גיטרה, שירה
ליצירת קשר:
mode66@walla.com
סרין בסיבוב הופעות 2008-2009:
סיבוב השקה לאלבום "בשורה לאדם הנפלא"
מתוכו ניתן לשמוע במייספייס:
http://www.myspace.com/thetelavivserene
ובפייסבוק:
http://www.facebook.com/pages/serene/17690030030?ref=share
יום ש' 16.8.08 בלבונטין 7 ת"א
יום ה 11.09.08 קיבוץ נחל עוז+2nd best
יום ב' 6.10.08 מיוזיק רום, בבית ציוני אמריקה,
ת"א
יום ה' 6.11.08 בבית השני, כ"ס +אנרגיה חולנית
יום ו' 5.12.08 בלבונטין 7, ת"א +המנגנון
יום ש' 3.01.09 תיאטרון תמונע, שונצינו 8 ת"א 22:30
יום ד' 21.01.09 פטיפון + באנדי 23:00, ת"א
יום ש' 14.02.09האוזן בר, האוזן השלישית, ת"א
יום ש' 29.03.09 ברזילי, ת"א עם רדיאטור ולורנה בי
-"מצות. ככה זה התחיל", גמגם לו נתי.
-"מה???"
-"התחילו לספר עלינו, שאנחנו עושים מצות מדם של גויים,
והמיתוסים משתרשים שחבל על הזמן..."
|
המשכן וסייומן הטראגי של הרפתקאות הגיבור הפיקטיבי
|
ישבו וחשבו איך לשחרר אותו מהארץ ולבסוף הגיע הרעיון המבריק
לשלוח אותו בספינה, תחילה אל הים ובהמשך לחלל על גבי לווין
ישראלי שבנו מספר סטודנטים מהטכניון בעידוד משרד הביטחון.
|
קרובים קרובים, את יודעת, החבר'ה מויטק 9, יהורם, ליאורה,
פתוווו..ח? אז ככה, כל אדם מלבדך שמסתובב כיום בעולם יכול
להתחבר דרך קטלוג גס לאחת מהדמויות בסדרה 'קרובים קרובים'.
|
"אויויוי, אוי ואבוי, שוד ושבר ובום וטראח" נוסטלגיית-פלמ"ח
והתינוק הרך, שטרם הוכח ושטרם שמח לפני שברח, שלי ושלך, שלי
ושלך, אתפטם בך כל-כך בלי שום רגש ממש ואולי המרגש, יעבור
כשאשכח, את הרעד השמרני כשאברי לתוכך פרש.
|
אני חי באדמה-טרמפולינה
קופץ ומוקפץ וכבר מזמן לא נאחז,
|
בהתעוררות טמון המסתורין
האנושי הגדול ביותר
|
הוא - אני, והוא בית נטוש,
מילא, בית חדש
או אחד שלא היה חשוב
אף-פעם - אבל אני?!
|
מאה שעות חיכיתי לך בין ידיי
וכשלא נוצרת הורדתי צלע מבין צלעותיי,
את חתיכות העור תליתי לייבוש
כשהלחות פסקה לכשהתעוררתי בכל חוש
|
"My name is cheap and I'm different, I don't conform I wear
different uniform"-Frank Black
|
המטר הזה בינינו,
הייתי מעמיק אותו ושותל שם
|
השנה לא יטרטר טלפון המזל-טוב את מנוחתך.
את בת 22 בסופו של שבוע מבלבל,
שהתחיל ביום השואה ואחרי זה עוד חלמתי
על חיה גדולה, קצת מזוויעה
|
שלאגרים מעניינים התנפצו לי על הפרצוף
ולראייה הכתמים האדומים שהשאירה אחריה הגשם
|
להיכנס לדמות, להיכנס לדמות,
להיכנס לדמות, סורג-בריח ועוד
תסריט מדושן מריח.
דימוי על חייט שתופר שמלה,
הם אף-פעם לא תופרים מכנסיים
|
תסגנן את זה, שזה לא יישמע אוטוביוגרפי, חושפני מדי. זה מפחיד
אנשים שהם לא אתה. נגיד, אם אתה רוצה להביע רעיון, וכבר
התיישבת לכתוב מתובל בארספואטיקה שמצחיקה רק אותך, כתמיד - אז
לפחות תסגנן את זה שזה לא יישמע אוטוביוגרפי, חושפני מדי.
|
ובחזור בגרותך להעמיד טעותך
נוכל עוד איבר אחד ללטף
כי הערמתי על הערומה מכול
נתתי את מילותיי לרוח הבלתי-אפקטיבית
|
בשנה שגילו את הסוריאליזם נשבר העולם. נכמרו צעדיי על שארית
מעשיי, שטחתי צרותיי, שטחתי בפניי.
|
מעלים מורידים מסתובבים עם ביצה,
ביצית הפתעה שלעולם לא אפתח
מחכה למילים שאין בהן ממש.
|
למי אכפת מי יהיה מנהיג מפלגת העבודה?!
כי זה לא שיש באמת מנהיג,
לעבודה או לליכוד, או בכלל.
זה לא באמת שיש זיהוי פוטנציאל אמיתי
על-פי מבחן קדום-שיבטי
מי הגבוה והרם, והשקול והערכי
מיהו מי הוא המנהיג האמיתי.
|
כבר שלושה ימים
מתפוצץ מבפנים,
בין חתיכות של קור
אני מרגיש אפור.
|
ענתה ושתקה
והיה יכול להיות אחרת
רציתי להשאיר לה מילים
|
שפה באש
השפה השוביניסטית שלנו שהודפת את הצער,
נותנת רשות לחיות הפער.
|
היו לי עוד כמה מחשבות בנידון
אבל המחשבה עלייך
שרה שיר שמח
גורמת לי ליובש בגרון
ולרצון להתלקח.
|
בתור נמלה בתוך יקום נמלי, כל שנותר בתוך מקומי הזעיר הוא
להבין את חדוות היצירה ולנטרל מצבי-רוח ודילמות יומיומיות
מפתות להסיח. במטרה לחיות במקומי השגרתי, ליהנות מהנאות
שגרתיות, אך לאחד את מושגי השגרה והאושר, היצירה והבדיחות
במסיבה מזדמנת...
|
מנתקת את כל הטלפונים בבית, מכבה את כל האורות
שלא תוכלי לראות את עצמך בוגדת, מחליטה למות
תמיד היית משפדת ועכשיו את - לא
אז תקשיבי ותקשיבי לי טוב, טוב - אין למה להתאבל, אין מה לכאוב
|
וכשרציתי לאהוב - נשפכתי
וכשרציתי לשפוך - אהבתי
|
|
|
לכתוב סלוגנים
זה כמו לאשר
יצירות, רק עם
יותר אגו ופחות
תהילה.
אחמד אחמד,
הפועל השחור
בבמה, שעשה עושה
ויעשה את שניהם
אבל חושב
ברצינות להתחיל
לכתוב סיפור כי
ככה אי אפשר
להמשיך! אפשר
לחשוב שאני מקבל
משכורת על זה,
אפשר, אבל עדיף
שלא כי אחרת זה
יכניס אותי שוב
לדיכאון. |
|
