|
להקת סרין הם:
אלעד צ'רנינסקי - בס
אסף קורן - גיטרות
יובל שמחה - גיטרה, שירה
ליצירת קשר:
mode66@walla.com
סרין בסיבוב הופעות 2008-2009:
סיבוב השקה לאלבום "בשורה לאדם הנפלא"
מתוכו ניתן לשמוע במייספייס:
http://www.myspace.com/thetelavivserene
ובפייסבוק:
http://www.facebook.com/pages/serene/17690030030?ref=share
יום ש' 16.8.08 בלבונטין 7 ת"א
יום ה 11.09.08 קיבוץ נחל עוז+2nd best
יום ב' 6.10.08 מיוזיק רום, בבית ציוני אמריקה,
ת"א
יום ה' 6.11.08 בבית השני, כ"ס +אנרגיה חולנית
יום ו' 5.12.08 בלבונטין 7, ת"א +המנגנון
יום ש' 3.01.09 תיאטרון תמונע, שונצינו 8 ת"א 22:30
יום ד' 21.01.09 פטיפון + באנדי 23:00, ת"א
יום ש' 14.02.09האוזן בר, האוזן השלישית, ת"א
יום ש' 29.03.09 ברזילי, ת"א עם רדיאטור ולורנה בי
-"מצות. ככה זה התחיל", גמגם לו נתי.
-"מה???"
-"התחילו לספר עלינו, שאנחנו עושים מצות מדם של גויים,
והמיתוסים משתרשים שחבל על הזמן..."
|
המשכן וסייומן הטראגי של הרפתקאות הגיבור הפיקטיבי
|
ישבו וחשבו איך לשחרר אותו מהארץ ולבסוף הגיע הרעיון המבריק
לשלוח אותו בספינה, תחילה אל הים ובהמשך לחלל על גבי לווין
ישראלי שבנו מספר סטודנטים מהטכניון בעידוד משרד הביטחון.
|
קרובים קרובים, את יודעת, החבר'ה מויטק 9, יהורם, ליאורה,
פתוווו..ח? אז ככה, כל אדם מלבדך שמסתובב כיום בעולם יכול
להתחבר דרך קטלוג גס לאחת מהדמויות בסדרה 'קרובים קרובים'.
|
"אויויוי, אוי ואבוי, שוד ושבר ובום וטראח" נוסטלגיית-פלמ"ח
והתינוק הרך, שטרם הוכח ושטרם שמח לפני שברח, שלי ושלך, שלי
ושלך, אתפטם בך כל-כך בלי שום רגש ממש ואולי המרגש, יעבור
כשאשכח, את הרעד השמרני כשאברי לתוכך פרש.
|
אני חי באדמה-טרמפולינה
קופץ ומוקפץ וכבר מזמן לא נאחז,
|
בהתעוררות טמון המסתורין
האנושי הגדול ביותר
|
הוא - אני, והוא בית נטוש,
מילא, בית חדש
או אחד שלא היה חשוב
אף-פעם - אבל אני?!
|
מאה שעות חיכיתי לך בין ידיי
וכשלא נוצרת הורדתי צלע מבין צלעותיי,
את חתיכות העור תליתי לייבוש
כשהלחות פסקה לכשהתעוררתי בכל חוש
|
"My name is cheap and I'm different, I don't conform I wear
different uniform"-Frank Black
|
המטר הזה בינינו,
הייתי מעמיק אותו ושותל שם
|
השנה לא יטרטר טלפון המזל-טוב את מנוחתך.
את בת 22 בסופו של שבוע מבלבל,
שהתחיל ביום השואה ואחרי זה עוד חלמתי
על חיה גדולה, קצת מזוויעה
|
שלאגרים מעניינים התנפצו לי על הפרצוף
ולראייה הכתמים האדומים שהשאירה אחריה הגשם
|
להיכנס לדמות, להיכנס לדמות,
להיכנס לדמות, סורג-בריח ועוד
תסריט מדושן מריח.
דימוי על חייט שתופר שמלה,
הם אף-פעם לא תופרים מכנסיים
|
תסגנן את זה, שזה לא יישמע אוטוביוגרפי, חושפני מדי. זה מפחיד
אנשים שהם לא אתה. נגיד, אם אתה רוצה להביע רעיון, וכבר
התיישבת לכתוב מתובל בארספואטיקה שמצחיקה רק אותך, כתמיד - אז
לפחות תסגנן את זה שזה לא יישמע אוטוביוגרפי, חושפני מדי.
|
ובחזור בגרותך להעמיד טעותך
נוכל עוד איבר אחד ללטף
כי הערמתי על הערומה מכול
נתתי את מילותיי לרוח הבלתי-אפקטיבית
|
בשנה שגילו את הסוריאליזם נשבר העולם. נכמרו צעדיי על שארית
מעשיי, שטחתי צרותיי, שטחתי בפניי.
|
מעלים מורידים מסתובבים עם ביצה,
ביצית הפתעה שלעולם לא אפתח
מחכה למילים שאין בהן ממש.
|
למי אכפת מי יהיה מנהיג מפלגת העבודה?!
כי זה לא שיש באמת מנהיג,
לעבודה או לליכוד, או בכלל.
זה לא באמת שיש זיהוי פוטנציאל אמיתי
על-פי מבחן קדום-שיבטי
מי הגבוה והרם, והשקול והערכי
מיהו מי הוא המנהיג האמיתי.
|
כבר שלושה ימים
מתפוצץ מבפנים,
בין חתיכות של קור
אני מרגיש אפור.
|
ענתה ושתקה
והיה יכול להיות אחרת
רציתי להשאיר לה מילים
|
שפה באש
השפה השוביניסטית שלנו שהודפת את הצער,
נותנת רשות לחיות הפער.
|
היו לי עוד כמה מחשבות בנידון
אבל המחשבה עלייך
שרה שיר שמח
גורמת לי ליובש בגרון
ולרצון להתלקח.
|
בתור נמלה בתוך יקום נמלי, כל שנותר בתוך מקומי הזעיר הוא
להבין את חדוות היצירה ולנטרל מצבי-רוח ודילמות יומיומיות
מפתות להסיח. במטרה לחיות במקומי השגרתי, ליהנות מהנאות
שגרתיות, אך לאחד את מושגי השגרה והאושר, היצירה והבדיחות
במסיבה מזדמנת...
|
מנתקת את כל הטלפונים בבית, מכבה את כל האורות
שלא תוכלי לראות את עצמך בוגדת, מחליטה למות
תמיד היית משפדת ועכשיו את - לא
אז תקשיבי ותקשיבי לי טוב, טוב - אין למה להתאבל, אין מה לכאוב
|
וכשרציתי לאהוב - נשפכתי
וכשרציתי לשפוך - אהבתי
|
|
|
