|
המון כיסאות לגמרי לבד,
ממתינים לתחושת הכובד והחום.
מלצריות עצלות בצפייה,
לסיום מהיר של לילה ארוך
|
לטרוף את הרגע,
להיאכל על-ידי העבר
|
אנחנו, בני האדם,
רק ממלאים את החלל הריק
של האנשים הגרים בתוכנו
|
סביב מבחין אני בהפנמה שקטה,
של אלו שסירבו פעם להפנים
|
יצאתי לחפש עם אפרסק,
להרגיש יותר שייך,
כי כך קיבוצניקים יוצאים
|
"מודה אני לפניך,
לא בכל בוקר ולא בכל שבת."
|
עקבות בחול
המון עקבות על חול מתפצלות לכיוונן,
יתומות על החול כדיו על נייר.
מגלות לי את שהיה
|
|
|
לא הבנתי אם אני
שולח את
הסלוגנים המתחכם
שלי לבמה, לחמי
או לזה שמאשר
זה שבד"כ מתחכם
אבל הפעם שואל
ברצינות |
|
