|
שתיים נגעתי אחרייך.
כדי לשטוף אותך ממני,
לפלוט ולהישאר זך.
ארבע שברתי אחרייך.
כדי לא לחזור.
שאוכל לא לחזר יותר כך.
|
כתבתי להם שבועת אבירים,
כששחקנו בחרבות עץ.
היינו תמימים, הרגשנו
גיבורים.
יכלנו הכל עם קשת וחץ.
|
הקטנה שלי מחווירה,
כשאומרים לה שהיא נהדרת.
לכן אני מעט מדקלם.
|
קמתי באמצע הלילה פתאום
לכרסם 'לפפון
זה דחף עתיק - לא נשלט
חמקמק ובלתי ידוע
|
ממש הרגע ריסקתי לעצמי את הלב.
קרעים-קרעים,
חתכים-חתכים.
|
הלו ילד.
הייתי אמור להיות דוד שלך אבל,
רבתי קצת עם אמא שלך
|
|
|
חלק ב':
צומח.
סוף
שרוליק
ישראלוביץ'
מסיים את הסלוגן
בהמשכים ומגיע
למסקנה שיצירות
לא צריכות
המשכים...
בקרוב חלק ג'
האפילוג. |
|
