|
 209783003 yuvizz
במילים אחרות, אתה בודד הלילה
כפי שהיינו אמורים להיות, טהורים.
|
עוד טראומה ועוד כאב מתווסף
ללב שביר כל כך.
|
ורק קולות משירים, של הופעות רחוקות
מחזיקים בך קצת נשימות, קצת חיים לעיניים ריקות.
|
למה את שותקת, למה את לא בוכה.
למה את לא משחררת צעקה.
תני לעצמך לחיות עוד דקה,
רק עוד דקה.
יש לך ברירה.
|
זה לא שרציתי את הריחוק, הוא פשוט הגיע לבד.
זה לא שרציתי את הניתוק, הוא פשוט הגיע לבד.
זה לא שרציתי שתלך, פשוט הותרת אותי לבד.
|
הילדות נעלמה ונשארת מדממת,
נשארת כולך - שתיקה.
|
לכבות את הרגש,
לא להפגע יותר,
לא לבכות יותר
|
סליחה כבר לא תעזור
הפצע כבר תבוע בי.
|
זו הפעם הראשונה שאני לא יושבת על האדמה איתך.
ופעם ראשונה שאני לא מנגנת בדיוק בשבילך.
|
עשן, שתייה, צחוק, בכי, הבהובים, כחול וסגול מתערבבים לי,
ואדום וכתום עולים בלהבות-ענק.
ילדים, ריבים, סיכסוכים, שיחות, פגיעות, ילדות, תמימות, לבד.
כל-כך הרבה לבד.
|
אולי אז תבחינו בכאב שלא פוסק לרגע, אולי אז יהיה מישהו שישים
לב.
אם היית יודעת שברגע הזה ששלחתי לך סמיילי מחוייך אני בעצם
בוכה, מה היית עושה?
הרי לחבק אותי את לא יכולה. [לפעמים אני באמת חושבת שזה עוד לא
יקרה.]
|
הזיקוקים האירו את השמים, והם היו מוארים מאי-פעם. רק אני,
נשארתי חושך.
|
הזמן מגיע, אתם מדברים מעט - וכמובן שאני בצד מקשיבה.
הוא מעורר אותך בדרך שאף-פעם לא הצלחתי לגלות.
אתם מתחילים לנגן - המילים שלו והמוסיקה שלך מוציאים אותי
מדעתי.
צ'ילו ובס, תופים וגיטרות צווחות, ואני, אינני.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אם יש ממלכת
הסלוגנין, אז מי
מולך בה?
אחת בשעות
המאוחרות של
הלילה, לא
מעודכנת |
|
