|
הוא נפל בחזרה על הדשא, פלט את החתיכה החוצה ואז שיסע אותה
לגזרים, השחית את צורתה בנהמות קרב עמוקות ובלע אותה מתובלנת
בדשא ובשאר הפסולת שדבקה בה. הייתי מהופנט. הכל נראה כל כך
יפה, כל כך מדויק. כמו שעומדים מול ציור במוזיאון וכל הרעש
שמסביב מצטמצם...
|
איזה דרקון, הדרקון, האיש הזה שמוציא אש מהפה. אבל הוא בכלל לא
קיים, היא נראתה מבולבלת, ואיך זה קשור לקפה. הכל קשור להכל,
אמרתי בקול מלא בטחון, תשאירי את זה לי.
|
|
|
בשביל מה צריכים
כל כך הרבה
מילים, כשאת
הדברים החשובים
באמת אנחנו לא
יודעים לתאר. |
|
